שיפור קל במדד אמון הצרכנים: הציבור עבר לפסימיות זהירה לגבי עתיד המשק
מדד אמון הצרכנים עלה מ-(28%-) בשנת 2013 ו-(14%-) ב-2016 ל-(11%-) ב-2017, כלומר שיפור של 17% ב-4 שנים. גם אחרי השיפור במדד, האמון במצב המשק בישראל נמוך מאשר ברבות ממדינות ה-OECD
- טראמפ יכול לחייך: שיא של 17 שנה באמון הצרכנים בארה"ב
- שפל של כל הזמנים במדד אמון הציבור בממשלה: רק 29% סומכים על מנהיגים פוליטיים
- הלמ"ס: הישראלים פסימיים לגבי עתידם הכלכלי אבל פחות משנים קודמות
מדד אמון הצרכנים הוא פרוייקט של ה-OECD שמטרתו לאסוף מידע על ציפיות הפרטים לגבי מצבו הכלכלי של המשק. אחת ממטרותיו היא לסייע לזהות תהליכים במשק. למרות שמו, המדד מבטא אמון וציפיות לגבי המשק ובמצב הכלכלי הרבה יותר מאשר סוגיות צרכניות. המדד נע בין פלוס מאה למינוס מאה, כאשר ערכים שליליים מעידים על פסימיות וחיוביים על אופטימיות.
השיפור של 17% בארבע השנים האחרונות אינו אחיד. אצל היהודים חל שיפור במדד של 19% לעומת 7% בלבד אצל הערבים.
מתוך מרכיבי המדד, עיקר העלייה חלה בהערכת השיפור הצפוי במצב הכלכלי למדינה שעלתה מ-(34%-) ב-2013 ומ-(12%-) ב-2016 ל-(8%-) ב-2017. עם זאת התחום היחיד שבו נרשם מעבר מפסימיות למעט אופטימיות הוא הציפיות לשיפור במצבו של משק הבית של המשיב. שם נרשמה עלייה מ-(10%-) ב-2013 ל-5% בשנתיים האחרונות.
גם הערכת הציבור לגבי השינוי הצפוי במספר המובטלים השתפרה מ-(40%-) ב-2013 ל-(22%-). אלא ששיעור המובטלים נמצא בשנתיים האחרונות בשפל של עשרות שנים והגיע ל-4%. קשה לדעת אם עמדת הציבור מבטאת הערכה שלא ניתן לשפר יותר את מצב האבטלה או את העובדה שהציבור בניגוד לנתונים מבטא גם את תופעת המובטלים השקופים, אלה שהתייאשו מלחפש עבודה ולכן אינם נכללים כלל בנתונים.
גם אחרי השיפור במדד, האמון במצב המשק בישראל נמוך מאשר ברבות ממדינות ה-OECD. בדנמרק המדד חיובי ועומד על 15% ובגרמניה על 3% ויש שיפור בשנים האחרונות. בספרד (1%-) ובצרפת (6%-) יש שיפור והמדד שלילי אך גבוה מאשר בישראל. בבריטניה נרשמת ירידה מתמדת בעקבות הברקזיט מ-3% ב-2015 ל-(6%-) ב-2017, עדין גבוה מאשר בישראל. מתחת לישראל נמצאות איטליה (12%-) והרחק מתחת יוון (63%-)