אבא ואמא מתאמנים בהבנת הילדים

מועדון מכבי באר שבע זכה בסוף העונה שעברה בפרס "מגן הכבוד: הדור הבא" מטעם נשיא המדינה. עשינו הרבה דברים טובים בשנה שעברה, אבל יותר מכולם התרשמה ועדת הפרס מהעבודה שלנו מול ההורים. בעוד שברוב המועדונים בישראל מעדיפים להרחיק את ההורים ולהתייחס אליהם כעל תנאי, אנחנו במכבי באר שבע רואים בהם משאב, מקור של אנרגיה שיכול לסייע בניהול הקשר הילדים, לעזור לשמור על בריאותו הפיזית והנפשית של הילד ולתמוך במועדון. כל עובדי המועדון שותפים לתפיסה זו. היא אמנם מבוססת על עקרונות הניהול החיובי, שעליהם סיפרתי בפרק הראשון של סדרה זו, אבל במכבי באר שבע היא מגיעה מהבטן, כמעט בצורה אינטואיטיבית.

אימון אימהות במכבי באר שבע. שירגישו מה שהילדים שלהן מרגישים צילום: מכבי באר שבע

בוא נתחלק

בתחילת כל שנה אנו מקיימים אירוע פתיחת עונה להורים ולילדים. האירוע מתקיים בהיכל התרבות. בכניסה ממתין להורים שולחן עמוס כיבוד. האירוע נפתח בדברי פתיחה. השנה צוק חזיזה, מבעלי הקבוצה, פנה להורים ואמר להם: "אנחנו רוצים אתכם איתנו. בואו תעזרו לנו. אם אתם עובדים במקומות שיכולים למכור ציוד בזול, ספרו לנו. אם יש לכם ידע ייחודי, בואו להעביר הרצאות לילדים". ניר חזות, המנכ"ל, הדפיס וחילק לכל הורה חוברת עם טיפים לתזונה נכונה לילדים. "בואו נחלק את התפקידים בינינו", הוא הסביר. אנחנו המאמנים נדאג לאימון המקצועי, אתם תדאגו שהילדים יאכלו נכון, ישנו לפחות שמונה שעות בלילה, וילבשו את כל ציוד המגן כשהם נוסעים על האופנים החשמליים שלהם בדרך למתחם האימונים. לילדים שלנו יש גוף אחד, ואם כולנו נתגייס לשמור עליו, הסיכוי שלנו להשפיע גדול יותר".

ההורים הם חלק מהקהילה שלנו. ולכן בכל אחד מהחגים אנחנו מקיימים אירועים חגיגיים במגרש האימונים. במסיבת חנוכה שיתפנו פעולה עם חברת הייטק והבאנו הפעלות לכל הילדים, לאחים ולהורים. בפסח ארגנו טורניר הורים־ילדים ובפורים מסיבה משותפת. בסוף העונה הזמנו להרצאה את השופט הבינלאומי אלי חכמון. ככה הרווחנו גם הרצאה מקצועית ומעניינת וגם העברנו מסרים לגבי מהי ההתנהגות הנורמטיבית על המגרש וכלפי השופט.

השיח הפוך

בעונה הזו חיזקנו את שיתוף הפעולה עוד יותר. אחת לחודש מקיים כל מאמן בקבוצה אימון משותף להורים ולילדים. הורים רבים, בעיקר בשלב שבו הבן מתבגר, מאבדים את היכולת לתקשר איתו כפי שתקשרו איתו בעבר. ההורים עובדים הרבה יותר שעות מחוץ לבית, והשיח הופך, לפעמים, כעוס ומרוחק יותר. הכדורגל הוא כלי נפלא לפתוח מחדש את דרכי ההתקשרות וגם לייצר זיכרונות חדשים וטובים.

התגובות היו מהממות. מעבר לעובדה שהורים ממש חיכו לרגע שיעלו על המגרש, האימונים עזרו למאמנים לבנות מחדש את הלגיטימציה שלהם. בנוסף, אותם הורים שנוטים לצעוק על הילד שלהם כשהם לא מצליחים להבקיע שער מחמישה מטרים, פתאום קיבלו תחושה אמיתית והבינו כמה קשה לתפקד בזמן עוררות גבוהה, בטח כשצועקים עליך מהיציע.

אחת לשבוע אנו מקיימים גם אימון לאמהות. המטרות הן אותן מטרות: להעביר לאם את התחושות שיש לילד שלה במהלך משחק. זו גם הזדמנות לחבר את האמהות אלינו ולייצר קהילה של נשים שאכפת להן ואוהבות את מועדון הכדורגל מכבי באר שבע. האימונים האלה ישפיעו על ההתנהגויות של ההורים ביציע. הם ישפיעו על הקשר עם המאמן ועל הקשר עם המועדון.

מועדון מכבי באר שבע מקבל את פרס מגן הכבוד מנשיא המדינה, בסוף העונה שעברה

כישלון ידוע מראש

דמיינו לכם את הסיטואציה הבאה: הורה צועק על הילד שלו מאחורי הגדר. המאמן מחליט להעניש. במקרה הגרוע יותר הוא מעניש את הילד. מרחיק אותו ממשחקים ומאימונים עד שאביו יתנהג כראוי, כאילו הילד הוא זה שאחראי לחינוך של הוריו. הדרישה להיפוך תפקידים כזה נועדה להיכשל מראש. מעטים הילדים שיכולים לקחת את הוריהם לשיחה בוגרת ולבקש מהם בסבלנות ובשקט לתת להם לעשות טעויות.

במקרה הגרוע פחות המאמן מרחיק את ההורה. אז במקום לעמוד מאחורי הקווים ההורה מחכה לילד ברכב במשך שעתיים. הוא דואג. כשהילד חוזר, הוא מציף אותו בשאלות. איך שיחקת? באיזו עמדה המאמן הרכיב אותך? כמה נגמר המשחק? מה עשית כך ומתי עשית אחרת? חוסר הידיעה מגביר את הלחץ של ההורה על הילד. אולי הילד מתוסכל. ההורה, שלא מכיר את הסיטואציה בקונטקסט, כועס. במשחק הראשון הוא לא אומר כלום, וגם אחרי השני הוא לא מגיב. בבאים הוא כבר מתפרץ. זה לא מצדיק את ההתנהגות שלו, אבל ההתנהגות שלו לא רציונלית, אלא אמוציונלית, והיא ניזונה מדאגה לילד, מחוסר הידיעה, מחוסר השליטה בסיטואציה ומתסכול גובר.

מנהל חיובי מאמין שתפקידו הוא לא רק למנוע בעיות אלא לפתח ולחזק מערכות יחסי עבודה חזקות ויציבות עם כל אחד מגורמי המערכת, כדי למנוע בעיות. ממש כפי שהרפואה לא רואה את תפקידה במתן תרופות לאחר שמחלה צצה, אלא במניעה של מחלות דרך קידום אורח חיים בריא. גם העבודה של מועדון כדורגל מול ההורים צריכה להיות מונעת ורציונלית. היא צריכה להיות מבוססת על ההנחה הנדיבה שהורים לא צועקים לילדים שלהם מהיציע כי הם הורים "רעים". הם צועקים כי הם מודאגים, חרדים, רוצים בטובתם.

לכן אנחנו במועדון מנסים לפרק מראש את החששות של ההורים. בתחילת עונה אנחנו מפרסמים תיאום ציפיות עם חלוקת עבודה בינינו לבין ההורים. במהלך השנה אנו דואגים לעדכן את ההורים על מצב הילדים שלהם הן ברמה המקצועית והן ברמה החברתית. ההורים מוזמנים לפנות אל המאמנים בכל יום, להוציא יום של משחק ואחת לחודש מתקיימות שעות קבלה עם ההורים להצפה של עניינים שוטפים. בנוסף ההורים והמאמנים נפגשים על המגרש באימונים משותפים, כך שהמתח, החששות ואי־האמון מתפוגגים. זה לא עובד ב־100%. לא היתה בהיסטוריה חברה אנושית שהיו בה אפס מקרי אלימות ואין לנו ציפייה שזה יקרה במגרש הכדורגל. אבל ברוב המוחלט של המקרים אנחנו מצליחים ונהנים לעבוד יחד מתוך הבנה שבסופו של דבר המטרה שלנו דומה: הצלחתו והנאתו של הילד.

הכותבת היא חוקרת ספורט. מתמחה במניעת אלימות וקידום מקצוענות במחלקות נוער. עם מכבי באר שבע היא עובדת כיועצת ארגונית