חמש קרנות ההייטק גייסו פחות מהנדרש לקרן אחת

גיוס הכספים של קרנות ההייטק אטי ואפילו לא מתקרב ליעד הנדרש - כך נודע ל"כלכליסט". בשבועות האחרונים חמש קרנות הייטק שהושקו בחסות משרד האוצר מקיימות רוד שואו קדחתני בין הגופים המוסדיים, במטרה להיות הראשונות לסגור גיוס של 400 מיליון שקל.

לפי הכללים של משרד האוצר, ארבע הקרנות הראשונות שיגייסו 400 מיליון שקל כל אחת ייהנו מכרית ביטחון של המדינה בגובה של 50 מיליון שקל לקרן. אלא של"כלכליסט" נודע כי הגופים המוסדיים הגדולים מפנים כתף קרה למנהלי הקרנות, ולא ממהרים להתחייב ליטול חלק בשלב המוסדי של הגיוס.  

שלושה שבועות לאחר שהתשקיף שלהן אושר ברשות ניירות ערך, חמש קרנות ההייטק יחדיו הצליחו לגייס התחייבות להשקעה בגובה של 250–300 מיליון שקל כולן יחד – פחות מאשר צריכה קרן אחת כדי לקבל את כרית הביטחון. ההשקעות הגיעו בעיקר מצד בתי השקעות קטנים יחסית. עם זאת, למוסדיים יש כשלושה חודשים לסגור את הגיוס והם יכולים לעבור מיד לשלב הציבורי מבלי לקבל התחייבות מוקדמת בשלב מוסדי, הכולל גם הנחה במחיר.

אי.בי.אי: "עומדים ביעדים"

קרנות הייטק הן פרי יוזמה של רשות ני"ע ומשרד האוצר. הקרנות אמורות להשקיע לפחות 30% ועד 50% מנכסיהן בסטארט־אפים ישראליים. עוד 50% יושקעו בחברות טכנולוגיה ישראליות בבורסות בארץ ובחו"ל. הרעיון היה להנגיש לציבור אפשרות ליהנות מפירות ההייטק, אך מכיוון שהכסף הגדול נמצא אצל המוסדיים – רוב הקרנות הפנו אליהם את מאמצי השיווק.

חמישה גופים קמו בעקבות היוזמה: קרן של בית ההשקעות אלומות, קרן של אי.בי.אי, קרן של איילון יחד עם הלמן אלדובי, קרן של תמיר פישמן וקרן של קסם אקסלנס. רוב הקרנות בחרו באסטרטגיה של פנייה לגופים המוסדיים דרך מכרז מוסדי המציע הנחה על המחיר. הקרן של תמיר פישמן – אקליפטוס – ויתרה על השלב המוסדי ויצאה בקמפיין פרסומי אגרסיבי בעלות מוערכת של מיליוני שקלים כדי לגייס את הכסף מהציבור. אלדד תמיר, שותף באקליפטוס, אמר אתמול (ג') ל"כלכליסט" כי "מתחילת הדרך אמרנו שמוצר ההשקעה הזה אינו מתאים למכרז מוסדי".

לכאורה לכל קרן יש כמה חודשים להשלים את הגיוס, אך החשש שארבע קרנות אחרות יקדימו אותן וישלימו את הגיוס המבוקש ויקבלו את ההגנה של המדינה אמור לגרום להן להזיע.

אי.בי.אי, מצדה, טוענת כי היא דווקא עומדת ביעדי הגיוס, ומסרה כי "סגרנו את השלב המוסדי לאחר שלשמחתנו עברנו את היעדים שהצבנו לעצמנו. בעוד כמה ימים הנתונים יתפרסמו בתשקיף הקרן, עם תחילת השלב הציבורי".

לדברי בכיר באחת הקרנות, העלאת היקף ההשקעה של הקרנות בסטארט־אפים מ־50% ל־75%, שאינה מחייבת שינוי במכרז, היתה מניעה את המוסדיים להיכנס להשקעה. "אם הרגולטור רוצה שהמוסדיים יכנסו להשקעות ושהציבור יהיה חלק מאומת הסטארט־אפ, הוא צריך לשקול לאפשר זאת", אומר הבכיר.

חשש מוסדי מירידות

בשיחות של נציגי הקרנות עם מנהלי השקעות של המוסדיים הם מסבירים כי הם מעדיפים להשקיע לאחר ההנפקה, מכיוון שהם חושבים שהמחיר יירד. הדבר נובע מכך שמדובר בקרנות סגורות – שבהן מנהל הקרן לא מתחייב לקנות מהמשקיע את היחידות בקרן. כדי לסחור ביחידות הקרן יש למצוא קונה או מוכר מרצון בבורסה, בדיוק כמו מניה. כאשר הונפקו קרנות נאמנות סגורות בעבר, הן נסחרו בדיסקאונט עמוק על השווי הנכסי שלהן בשל הסחירות הנמוכה. לפעמים המסחר בחסר מול שווי הנכסים הגיע אפילו ל־20%, ששקללו בעיקר את דמי הניהול ואת ההנחה שהמשקיע לא בהכרח יוכל למכור את הקרן בשוק.

המוסדיים חוששים כי בשוק יתמחרו את הסחירות הנמוכה ודמי הניהול במסחר, ולכן מחיר יחידות הקרנות לאחר ההנפקה יירד. מנהלי ההשקעות של גופי הפנסיה מעוניינים להמתין ולהשקיע בקרנות בתמחור אטרקטיבי יותר, והם מוכנים אפילו לאבד בשל כך את ההנחה שיקבלו אם ישתתפו בשלב המוסדי.

גישה זו של המוסדיים מייצרת שתי בעיות אפשריות: האחת היא כי מנהלי הקרנות לא יצליחו להשלים את הגיוס המינימלי הנדרש כדי לזכות בהגנת המדינה וכל המודל יקרוס. השנייה היא כי מנהלי הקרנות יצליחו לשכנע שחקנים קטנים יותר, עסקים משפחתיים ומשקיעים פרטיים והציבור (בעיקר משקיעים אמידים) להשקיע בקרנות. במקרה כזה, בעת תחילת המסחר מי שהתפתה לרכוש בהנפקה עלול להפסיד בגלל ה"קנס" שייתן השוק להיות הקרן סגורה, והגופים המוסדיים בעצם יעשו סיבוב על הציבור.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק