ילד הפלא של שוק ההון הולך לכלא

רועי חיון, מי שזכה לכינוי "ילד הפלא" של שוק ההון, בדרך לכלא. זאת השורה התחתונה באחת מפרשות הלבנת ההון והעלמת המס המרתקות שחקרו בשנים האחרונות המשטרה ויחידת יהלום של רשות המסים. במרכז הפרשה חשד שכספי הימורים לא חוקיים, בין היתר על משחקי ספורט, הולבנו באמצעות בורסת תל אביב ועסקאות בתחום חיפושי הגז והנפט.

האזנות הסתר, החיפושים, המעקב אחרי תנועות כספים בחו"ל ומצעד הדמויות הבולטות בשוק ההון, במגזר העסקי ובספורט בדרך לחדרי החקירות — אלה הפכו את הפרשה המסועפת הזאת לאחד מתיקי הדגל של היחידה הארצית לחקירות כלכליות של המשטרה (היאל"כ). התיק זכה לשם המסתורי "אדון האשליות".

ביום חמישי האחרון הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום חמור נגד חיון, ולצדו הסדר טיעון שנחתם איתו ביום ראשון שעבר (10 בינואר). חיון מואשם בעבירות של עריכה, ניהול וארגון הימורים לא חוקיים, הלבנת הון והתחמקות במזיד מתשלום מס בדרכי מרמה, עורמה ותחבולה. אלה עבירות חמורות שהעונש בגינן יכול להגיע עד עשר שנות מאסר.

על פי הסדר הטיעון, חיון, המיוצג על ידי שורה של פרקליטי צווארון לבן ובהם גיורא אדרת, דוד ליבאי ורונן רוזנבלום, יודה ויורשע בכל עובדות כתב האישום. ייגזרו עליו 28 חודשי מאסר בפועל, קנס של 2 מיליון שקל וחילוט כספי מזומן שנתפסו בחקירה בהיקף 5 מיליון שקל.

בנוסף, על חיון להגיע להסדר מול רשות המסים על תשלומי המס שהוא חייב. אם חיון יפר אחת מההתחייבויות בהסדר, המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, המיוצגת על ידי עוה"ד תמר רוסמן ויונתן קרמר, תנהל את ההליך על פי כתב האישום. אישור ההסדר כפוף לאישורו של השופט ג'ורג' קרא.

רועי חיון צילום: באדיבות אתר one

חובות ההימורים של הרשברג לחצו עליו

חיון (33), שאחד מעיסוקיו המרכזיים היה מתן הלוואות בריבית וניכיון צ'קים, חלש במקביל על עסקי הימורים אסורים ומשחקי מזל. ההימורים האסורים, שכללו תיווך בהימורים לא חוקיים על משחקי כדורגל מרכזיים מול אתרים בחו"ל, היו הבסיס שעליו התפתחו עסקיו. כלומר, על פי כתב האישום, חלק מההון שצבר חיון מקורו בעבירות פליליות.

את הכסף הזה חיון היה צריך "לכבס" — להזרימו לתוך עסקים חוקיים כדי למשוך אותו מהצד השני כשהוא מולבן. זאת כדי שיוכל לתת הסבר לרשויות על מקור הכסף. "חיון מינף את ההון שצבר להשקעה בשוק ני"ע ובתחום האנרגיה והגז, לרכישת נדל"ן מניב ולפיתוח מערך עסקי רחב היקף של מסחר אינטרנטי באופציות בינאריות", לשון כתב האישום. "זאת, בין היתר, תוך הטמעת רכוש שמקורו בעבירות פליליות במערכת הכלכלית הלגיטימית".

עוד צוין כי "כניסתו של חיון לתחום ני"ע ולתחום האנרגיה והגז, שהניבה לו רווח כספי משמעותי, היא תולדה של מערכת יחסים בינו לבין איש העסקים משה הרשברג — יהודי ממשפחה אמידה באוסטרליה, שנהג להמר בהיקף רחב דרך חיון. הימורים אלה יצרו להרשברג חוב כספי ניכר לחיון, שניצל זאת כדי להשיג דריסת רגל בעסקיו של הרשברג".

להרשברג היתה היכרות טובה עם חיפושי הגז והנפט.

כדי להחזיר את החובות הכבדים שצבר מול חיון, חיפש הרשברג הזדמנויות עסקיות שיאפשרו לו לקזז את חובותיו. עירוב חיון בעסקיו כלל עסקת תיווך להעברת 10% מרישיון חיפוש הגז והנפט שרית בין שתי חברות בורסאיות (מידי לפידות־חלץ לספן), וכן עסקה נוספת לרכישת 2.5% ממניות הכשרה אנרגיה, שהחזיקה ברישיונות שרה ומירה.

זו האחרונה, שהתבצעה ב־2010, היתה בדיעבד הבוננזה של חיון, כך על פי כתב האישום. להכשרה אנרגיה שבשליטת עופר נמרודי היו שני רישיונות חיפוש גז ונפט מחברת פטרומד הקנדית — מירה ושרה — שהיוו את בסיס פעילות החברה. הודות להם גייסה החברה מהציבור 830 מיליון שקל בהנפקה שביצעה בנובמבר 2010.

בסיוע הרשברג ניסה חיון לשים יד על 2.5% ממניות החברה בתמורה לקיזוז חוב הימורים כלפיו של 200 אלף דולר. חיון רכש את המניות בדרכים עקלקלות, תוך ביצוע עבירות מרמה ושימוש בחשבונות קש כדי שמקור הכסף השחור שעומד מאחורי העסקה לא יתגלה. בשורה התחתונה השקיע חיון 3.7 מיליון שקל ברכישת המניות, ומכר אותן בתוך כמה חודשים ב־17.6 מיליון שקל — תשואה פנטסטית לכל הדעות אם היתה זו עסקה לגיטימית.

כדי לטשטש את העברת הכספים נדרש איש קש

התיאבון של חיון להלבנת כספי ההימורים רק גבר. בשלהי 2010 נודע להרשברג שחברת לפידות־חלץ הבורסאית שבשליטת יעקב לוקסמבורג, שהחזיקה ב־42.5% מרישיון קידוח הנפט היבשתי שרית באשדוד, מבקשת למכור חלק מהזכויות. הרשברג הציע לחיון לתווך עבורו בעסקה שבה הוא ירכוש חלקים מרישיון שרית, כדי למכור את אותן זכויות בהמשך לחברת ספן הבורסאית, שהיתה בשליטת איש העסקים אהרון כהן.

ספן היתה אז שלד בורסאי ששינה מאז את שמו ל"מיינסטרים", ולתוכו נוצקה פעילות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. הרשברג הציע שבמקום עמלת התיווך, יקוזז חלק מחוב ההימורים שלו כלפי חיון. לוקסמבורג נחקר במשטרה על העסקה כעד בפרשה, וכהן נחקר הן ברשות המסים והן ברשות ני"ע. כדי להסוות את העובדה שמממן עסקת ספן הוא חיון, כך כתב האישום, הרשברג היה זה שהוביל את המו"מ וחתם על החוזים, כלומר שימש איש הקש.

בנוסף, כדי לטשטש את העברת הכספים מחיון להרשברג, היו זקוקים השניים לחשבונות של אדם שלישי. כזה שיקבל את הכספים מחיון ויעבירם להרשברג, ולאחר מכן יקבל כספים מהרשברג ויעבירם לחיון. הרציונל היה ש"סיבוב" הכספים דרך גורמים נוספים יקשה על הרשויות לחבר בין חיון להרשברג.

כחשבונות קש נעשה שימוש בחשבונות בנק של מייק מיכאלי ושל סוכנות המרת הכספים (צ'יינג') בהרצליה שבבעלותו. מיכאלי, אגב, נחקר גם במסגרת פרשת החשבוניות הפיקטיביות שבה הורשע העבריין ריקו שירזי. במסגרת פרשה זו זרם הרבה מאוד כסף דרך הצ'יינג' של מיכאלי.

על פי כתב האישום, נתיב הכסף בעסקת התיווך ברישיון שרית מעיד על הלבנת הון מתוחכמת. כך, באוגוסט 2010 חתם הרשברג מול לפידות־חלץ על הסכם לרכישת 10% משרית תמורת 1.43 מיליון שקל בתוספת מע"מ. חיון העביר את הכסף להרשברג באמצעות חשבון הבנק של מיכאלי כדי לטשטש את מעורבותו.

בספטמבר 2010 חתם הרשברג על הסכם מול ספן למכירת 10% מרישיון שרית תמורת 1.67 מיליון שקל בתוספת מע"מ. בכל ההסכמים שעליהם חתם הרשברג לא הוזכר חיון כדי להסוות את מעורבותו. לאחר מכן, בגין התיווך בעסקה, חיון קיזז להרשברג חוב של 250 אלף שקל.

אלא שההלבנה לא הסתיימה כאן. בפברואר 2011 רצה חיון להמיר את האופציות שקיבל הרשברג כאיש קש למניות ספן. כדי להסוות את הפעולה הוא העביר 240 אלף שקל להרשברג באמצעות הצ'יינג' שבבעלות מיכאלי. הרשברג העביר את התשלום לספן והאופציות הפכו למניות.

כשלושה שבועות לאחר מכן הרשברג קיבל מספן צ'ק על סך 240 אלף שקל בסחירות מוגבלת כדמי תיווך בעסקת שרית. הכסף הזה היה שייך בפועל לחיון. כדי להסוות את העברת הכספים לחיון, הרשברג הפקיד את הכסף בחשבונו וביצע העברה בנקאית לחשבונו של מיכאלי בבנק אגוד. מיכאלי העביר בהמשך את הכספים לחיון, וכך נסגר המעגל.

חמקו ממס על הכנסות של מיליוני דולרים

על פי כתב האישום, חיון השקיע את כספו גם במסחר אינטרנטי באופציות בינאריות. זהו כלי פיננסי שמאפשר למשקיע להמר על שווי שוק של מט"ח, סחורות או מניות שלא באמצעות הבורסה. ב־2010 הקימו ארבעה מייסדים את אתר האופציות הבינאריות 24OPTION. החברה שהוקמה לצורך שליטה באתר היא HOLDINGS GROUP 247, שנרשמה באיי הבתולה.

על פי כתב האישום, חיון הוא שהשקיע את מרב הכספים לצורך הפעלת החברה שנרשמה במקלט המס. חיון והמייסדים יצרו מצג שווא כאילו מדובר בחברה זרה, אולם בפועל הם קיבלו החלטות, נתנו הוראות, שלטו בחשבונות הבנק ובהכנסות וההוצאות של מערך החברות שעמד מאחוריה. כך הם חמקו ממס על הכנסות במיליוני דולרים, שכעת חיון ייאלץ להגיע להסדר מול רשות המסים לגביו.

שורת העדים שפספסנו בגלל עסקת הטיעון

כתב האישום נגד רועי חיון כולל רשימה ארוכה מאוד של עדי תביעה שגייסה המשטרה, שהיו עשויים להעיד נגדו בבית המשפט. זו כוללת כמעט 400 עדים, בהם שמות מוכרים רבים מעולם הספורט, הבידור והעסקים. עם זאת, רבים מהמוזכרים ברשימה שעמם שוחח אתמול "כלכליסט" הכחישו מעורבות לפרשה וטענו כי אינם קשורים לחיון, אף שבמרבית המקרים לא הכחישו היכרות עמו.

המקור לשמות רבים המוזכרים כעדי תביעה הוא במחברת שנמצאה אצל יד ימינו של חיון, גלעד טוגנדרייך. לפני יותר משנתיים, דקות לפני שעלה על מטוס, נעצר טוגנדרייך. המחברת שהיתה ברשותו כללה עשרות עמודים של לכאורה מהמרים בעלי חוב לחיון — אנשי תקשורת, זמרים, כדורגלנים ואנשי עסקים מוכרים.

רשימת עדי התביעה לא הורכבה רק ממהמרים, אלא מכל מי שהמשטרה מצאה נגיעה בינו לבין החקירה. כך, למשל, שורבב לעניין שמו של ברק אברמוב, בעל רשת המסעדות ג'פניקה, לאחר שצ'קים השייכים לאחת ממסעדותיו התגלגלו ונמצאו אצל חיון. נראה כי גם דן גרטלר נקשר לעסקה שבה היה מעורב אחד העדים בפרשה משה הרשברג. איש העסקים יעקב לוקסמבורג היה מעורב בעסקת נפט שחיון היה חלק ממנה, וכך גם אנשי העסקים עופר נמרודי ועופר קרז'נר, שמופיעים ברשימה.

ג'קי בן זקן צילום: עמית שעל

איש העסקים קובי טרייביטש, מבעלי טיב טעם, מוזכר גם הוא. אולם, בשיחה עם "כלכליסט" אתמול אמר כי אף שהוא מכיר את חיון והיה עמו בקשר "לפני 8–10 שנים, כשהשקעתי איתו פעם באיזו חברה" — אינו מכיר את הפרשה, לא תושאל במשטרה ואינו יודע כיצד נקשר שמו אליה.

אחד מאנשי העסקים שהופיעו כמה פעמים במחברת של טוגנדרייך הוא מתווך הני"ע איתן אלדר, שליד שמו צוינו סכומי כסף שונים. אלדר, שמופיע גם הוא כעד תביעה בתיק חיון, תושאל בעדות פתוחה במשרדי היחידה הארצית לפשיעה כלכלית במאי 2013. על פי מקורב לחקירה, אלדר סיפר כי "רועי התייעץ איתי על נושאים בשוק ההון". מעבר לייעוץ שהעניק אלדר לחיון, החוקרים התעניינו בקשר של אלדר להימורים כפי העולה מהמחברת. אלדר נשאל אם הוא נוהג להמר, ועל פי מקורב לחקירה, סיפר כי נהג בעבר להמר בעיקר בבתי קזינו בלונדון ובלאס וגאס. "הפסקתי לפני שנתיים כי נמאס לי, זה שיבש אותי ופגע לי בעסקים", אמר.

החוקרים השמיעו לאלדר שיחות טלפון ממרץ 2010, שבהן שוחח עם חיון לגבי הימורים על משחקי כדורגל. באחת השיחות אמר אלדר לחיון: "תרשום 30 על ליברפול". כשנשאל על כך, אמר אלדר שכוונתו היתה שחיון יהמר בשבילו ב־30 אלף שקל על משחק של קבוצת הכדורגל ליברפול באתר שדרכו הוא מהמר בחו"ל. כשנשאל מה היה החוב הכספי לחיון עבור הימורים, אמר אלדר: "300–600 אלף שקל, וזו הערכה".

גם איש העסקים ג'קי בן זקן תושאל בעדות פתוחה בעניין ההימורים אצל חיון. בן זקן סיפר כי הוא מהמר "רק בחו"ל. אני נוהג להמר במלונות אמבסדור ופלייבוי בלונדון, או במלונות ווין וסיזר פאלאס בווגאס". לטענתו, "מעולם לא הימרתי בהימורים לא חוקיים, אני אפילו לא שולח טוטו". בן זקן סיפר כי לווה כסף עבור הימורים "אולי פעם אחת, לפני שנתיים, מבחור בשם רועי חיון. 200 אלף דולר. ייתכן שהיו סכומים יותר קטנים שהלווינו זה לזה. היו גם פעם או פעמיים שהימרנו יחד בחו"ל". בחקירתו הוצגו העברות כספים לקזינו בלאס וגאס בסכום מצטבר של 1.3 מיליון דולר. בן זקן הסביר כי "מדובר בהפסדים שלי בקזינו ווין בווגאס״.