״שום דבר לא יכול להחליף את תחושת הסיפוק שאני חווה כשהצדק נעשה עם לקוח שלי, בוודאי שלא כסף.״

עו"ד ונוטריון משה אלפסי, בן 44 נשוי ללימור ואב לנטע וקרן, חבר בלשכת עורכי הדין משנת 1999. משמש כיום כיו”ר ועדת נוטריונים ארצית ומחוז ת”א בלשכת עורכי הדין, שימש כסגן יו"ר לשכת עורכי הדין בתל אביב והמרכז וכסגן יו”ר ועדת האתיקה המחוזית. שימש כחבר ועד מחוז תל אביב והמרכז משך שתי קדנציות ומילא שורה ארוכה של תפקידים. הוא מנהל ביעילות ובמקצועיות משרד עורכי דין ונוטריונים מצליח המתמחה במקרקעין, בליטיגציה אזרחית-מסחרית ומקרקעין, ובמתן שירותים נוטריוניים כולל תרגומים נוטריוניים ואזרחויות אירופאיות.

מי היה הראשון שנתן לך הזדמנות:

את התשוקה להצליח במקצוע עריכת הדין, את השאיפה למקצוענות בלתי מתפשרת, האהבה האדירה להופעות בבתי משפט, רדיפת הצדק והיכולת לרוץ קדימה במלוא המרץ העניקה לי ללא ספק המאמנת שאימנה אותי בתחילת דרכי, עו"ד ציפורה ריקנטי, אשר שימשה בשעתו כיועמ"ש מחוז ת"א ברשות מקרקעי ישראל. בזכותה למדתי לאהוב את הסיפוק שבמקצוע ואת ההשראה, להיות מקצוען בכל מחיר ולהשתדל לזכור שצניעות וענווה הן ערך עליון.

מה גרם לך לבחור במקצוע?

״כשהייתי ילד הייתי תולעת ספרים, ונהגתי לקרוא כמעט כל ספר שנקרה בדרכי. עד שיום אחד, בהיותי בן 13 לערך, נתקלתי ממש במקרה, בספר משפטי בספריה העירונית בכפר סבא. היו בספר מילים בארמית ותיאור של מהלכי משפט, דבר אשר הקסים אותי ומאז היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות מלבד מוזיקה״. עו”ד אלפסי מנגן בגיטרה חשמלית מאז היה בן 10. את התואר הראשון סיים בהצטיינות ואת התואר השני במשפטים סיים באוניברסיטת תל אביב, הוא הספיק בינתיים לכתוב שלושה ספרי משפט, לעסוק בהוראה ובכתיבת ספר רביעי, ובעתיד הקרוב יתחיל בעבודת הדוקטורט.

אלמלא היית עורך דין וודאי היית?

אם לא הייתי עורך דין לבטח הייתי שופט, אולי מפאת העובדה שמאז ומעולם רדפתי אחר צדק ולא הרפיתי עד שהושג וזאת מתוך אמונה שלכל בעיה יש פתרון. מאבי המנוח, מורי ורבי ז”ל, למדתי שתמיד אפשר לפשר ולפייס בין אנשים בלי תנאים מוקדמים ודרך השלום היא ערך עליון.

עו״ד ונוטריון משה אלפסי, צילום: יח"צ

ספר על תיק מכונן:

בתחילת דרכי ייצגתי לקוח בסכסוך ירושה בין אחים. ללקוח שלי היו טענות מצוינות כנגד יתר אחיו אשר עשו יד אחת כנגדו, ונראה היה שבית המשפט נוטה לקבל את טענותינו ובכך לקבל את תביעתנו, ואז שוחח עימי עורך הדין של אחד האחים והציע פשרה. למרות שהיינו לבטח זוכים בפסק הדין, ייעצתי ללקוח להתפשר וזאת מכיוון שמשמעותה של הפשרה הייתה “שלום בית” ופיוס בין האחים. עצם הויתור על פסק דין לטובת פיוס עם אחיו מסמל את מטרתי במקצוע - עשיית צדק וגישור על פערים, וממש לא שיקולי שכר טרחה.

מה אתה הכי אוהב בתחום שלך?

את החיפוש אחר הצדק ותחושת הסיפוק האינסופית שממלאה את כולי לאחר שהצדק נעשה. אני אוהב לטעון טענות בבית משפט שמתקבלות אצל שופטים ואין דבר אהוב עלי יותר מאשר לזכות בפסק דין לטובת הלקוח.

ובכל זאת, מה הדבר שמוערך בעינך הכי פחות במקצוע:

במקצוע כמו שלי ובעיקר בתחום אותו בחרתי – תחום המקרקעין, שעות העבודה הן רבות ולא פעם באות על חשבון זמן האיכות עם המשפחה, שאני כל כך אוהב.

מה המוטו שלך?

קח את עצמך ברצינות ואת החיים בקלות.

על מי מהקולגות שלך היית ממליץ?

עוה”ד אפי נוה ואילן בומבך.

משהו קטן שלימדו אותך החיים

לזכור ולהפנים שכסף הוא לא המטרה בחיים אלא אמצעי ובמקצוע שלנו עשיית הצדק היא מטרה חשובה.