הקבינט החברתי כלכלי אישר הנפקת מיעוט בחברות הממשלתיות

הקבינט החברתי כלכלי אישר אחר הצהריים את הרפורמה בחברות הממשלתיות ואת הנפקתן בהנפקת מיעוט בשנתיים הקרובות. על פי לוח הזמנים, כבר ב-2015 יונפקו נתיבי הגז הטבעי לישראל והתעשייה הצבאית. בשנת 2016 יונפקו בין השאר התעשייה האווירת, מקורות ודואר ישראל. ב-2017 רפאל ורכבת ישראל

רק פרץ התנגד

אף שבתחילת הדיון לא היה רוב לאישור הרפורמה, פעלו שר האוצר יאיר לפיד ומנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר לשכנע את השרים שהתנגדו לדבר. בעד הצביעו ראש המשלה בנימין נתניהו, שר הרווחה מאיר כהן, שר החקלאות יאיר שמיר, שר התיירות עוזי לנדאו וכן השרים שהתנגדו ושוכנעו - שר האנרגיה סילבן שלום, שר הכלכלה נפתלי בנט ושר התחבורהנ ישראל כץ. השר להגנת הסביבה עמיר פרץ היה היחיד שהצביע נגד החוק.

מדובר בתוכנית רב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות. לפיד ולוקר היו מעוניינים שההצעה תעבור עוד היום כדי שניתן יהיה לכלול אותה בתקציב השנה.

השר פרץ, שכאמור הצביע נגד אמר בצהריים: "אני מתנגד להפרטה שהפכה במהלך שני העשורים האחרונים למקור להתעשרות מהירה לבעלי שליטה והנהלות על חשבון פגיעה בשירותים האזרחיים ופגיעה בעובדים. ברור שמדובר בתהליך שלא יעצר בשלב זה מאחר ושיטת ההנפקה היא על מנת ליצור תשתית להפרטה והנפקה מוחלטת”.

השר עמיר פרץ. היחיד שהתנגד צילום: רוני זינגר

את הרפורמה מוביל ראש רשות החברות אורי יוגב. מדובר למעשה בתוכנית שמטרתה יצירת "תשתית חוקית הולמת" לביצוע הנפקות מיעוט בחברות הממשלתיות, והיא פורשת על פני השנתיים הקרובות את הפרטתן של החברות הממשלתיות הגדולות במשק לפי תאריכים שונים.

כך למשל על פי לוחות הזמנים שיתבקשו השרים לאשר יונפקו כבר השנה נתיבי גז טבעי לישראל, התעשייה הצבאית לישראל, חברת הדואר ועוד. בשנה הבאה, 2016, יונפקו התעשייה האווירית, מקורות וכך הלאה. על פי ההצעה, התקבולים מהנפקת החברות יעמדו על 4-6 מיליארד שקלים שרובם המכריע מיועדים למימון הגירעון בקתציב.

יוגב. הרפורמה בסכנה צילום: עומר מסינגר

התוכנית כוללת שתי דרכי פעולה: בחברות ממשלתיות שבהן למדינה יש אינטרס בשמירה על שליטה ממשלתית לטווח הארון, יימכרו חלק מאחזקות המדינה באמצעות הצעה או הצעות לציבור, לבד או בשילוב עם גיוס הון לחברה, בדרך של הנפקת ניירות ערך לציבור, על פי תשקיף בבורסה לניירות ערך בתל אביב וזאת בשיעור כולל שבין 25% בדילול מלא, לבין 49% בדילול מלא מהון המניות של החברות. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי דרך פעולה זו תחול על החברות רפאל, התעשייה האווירית, חברת החשמל, חברת הדואר, מקורות, רכבת ישראל, ונתיבי גז טבעי לישראל.

בחברות ממשלתיות שבהן למדינה לא קיים אינטרס בשמירה על שליטה ממשלתית לטווח ארוך תיערך הפרטה באמצעות הנפקה, בפעם אחת או בשלבים, בדרך של מכירה פרטית או בשילוב של כל הדרכים האלה. דרך הפעולה הזו, כפי שנכתב בהצעה, תחול על חברת נמל חיפה, נמל אשדוד, התעשייה הצבאית, החברה לשירותי איכות סביבה ו"חברות תל אביב".

2 חברות יונפקו כבר ב-2015

על פי לוח הזמנים, כבר בשנה הבאה כאמור יונפקו נתיבי הגז הטבעי לישראל והתעשייה הצבאית לישראל תופרט במהלך שנה זו על פי החלטת ועדת שרים לענייני הפרטה שהתקבלה בשנה שעברה, כך גם לגבי נמל אשדוד שבעניינה הוחלט בשנת 2009 אך כעת מוצע להקדים את לוח הזמנים למכירת יתר אחזקות המדינה בחברה, אך הדבר לא אמור לפגוע ברפורמה שמבוצעת בנמל זה.

בחברת דואר ישראל מתוכננת מכירה פרטית או הקצאה פרטית של מניות החברה או שילוב של שניהם, כך שלאחריה עד 20% ממניות החברה יוחזקו על ידי משקיע או קבוצת משקיעים. חברות תל אביב שהן: חברת חלמיש לדיור, אוצר מפעלי ים, החברה לפיתוח אתרי תיירות בתל אביב והחברה לפיתוח יפו העתיקה, ואתרים - יופרטו בהתאם להחלטה מחודש יוני האחרון.

דואר ישראל. מכירה או הקצאה פרטית של מניות החברה מתוכננת כבר ב-2015 צילום: אלעד גרשגורן

בהצעה נכתב עוד כי ב-2015, "כלל מהלכי ההפרטה צפויים להניב למדינה תקבולים בסך כולל של כ-4 מיליארד שקלים מתוכם עד 3.5 מיליארד ייעודים למימון הגירעון".

על פי התכנית בשנת 2016 יופרטו החברות הבאות - התעשייה האווירת, מקורות, דואר ישראל - כולן בהנפקת מיעוט. החברה לשירותי איכות הסביבה תונפק עד 49% ממניות החברה. חברת נמל חיפה וזאת על פי החלטה משנת 2009. עבור כלל ההנפקות הללו צפויה המדינה לקבל 4.5 מיליארד שקלים - 4 מיליארד מתוכם מיועדים למימון הגירעון.

בשנת 2017 יופרטו - רפאל ורכבת ישראל בהנפקת מיעוט. באשר לחברת חשמל צפויה להיות מבוצעת הנפקת מיעוט עד 25% מכלל מניות החברה אך זאת ייעשה רק לאחר קבלת החלטת ממשלה בעניין. על פי ההערכה, בשנה זו ייתקבלו 6 מיליארד שקלים תקבולים ממהלכי ההפרטה, מתוכם 5.5 מיליארד יממנו את הגרעון.

מחוק האנג'לים ועד לרשות להתחדשות עירונית 

בתוך כך, ועדת שרים לענייני חקיקה התכנסה היום באופן מיוחד במטרה לאשר שורה של נושאים שמהווים חלק מתקציב המדינה. החוק הראשון שאישרה הוועדה הוא "חוק האנג'לים" המסדיר את הטבות המס של משקיעים בחברות סטארט-אפ ומאפשר להכיר לצרכי מס ב-100% מהשקעת משקיעים בחברות כבר מהשלבים הראשונים של הפיתוח.

בהמשך הישיבה יעלו להצבעה נושאים נוספים: מנגנון הפיקוח על המחירים ואישור להקמתן של הרשות החדשה להתחדשות עירונית והרשות לאומית לחדשנות טכנולוגית.

הרשות להתחדשות עירונית אושרה בקבינט הדיור. הרשות צפויה לקום במשרד השיכון והבינוי ומטרתה שחרור חסמים בתכניות להתחדשות עירונית, קידום ההתחדשות העירונית, ופעילות להגדלת היצע יחידות הדיור במרקם העירוני הוותיק. כמו כן, הרשות תהיה מוקד ידע בתחום זה ותרכז את הסמכויות הניהוליות בתחום. ראש הרשות ימונה על ידי הממשלה והיא תכלול 11 חברי מליאה בראשם שר הבינוי והשיכון ובכירים נוספים מהמשרד וכן ממשרד הפנים, האוצר והגנת הסביבה.

פינוי בינוי בת"א (ארכיון). הרשות להתחדשות עירונית כבר אושרה בקבינט הדיור צילום: אוראל כהן

בנוסף, כאמור, תתבקש הוועדה לאשר את החלטת הקבינט החברתי-כלכלי בנוגע להקמתה של רשות לאומית למחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית. מטרת הרשות תהיה עידוד, קידום, תמיכה וסיוע לחדשנות טכנולוגית בתעשייה באמצעות מענקים, פטורים, הלוואות ועוד כפי שנהוג כיום בסיוע מצד המדען הראשי במשרד הכלכלה.

כמו כן יתבקשו השרים לאשר את ייעול מנגנון הפיקוח על המחירים, שמעניק למשרדי הממשלה שורה של כלים וסמכויות שמטרתם לאפשר למשרדים לפקח בצורה יעילה יותר על רמת המחירים של המוצרים הנמכרים לציבור.