"החברות הממשלתיות הן לא טובות, אז למה שנקנה מניות?"

משרד האוצר הציג, במסגרת תקציב 2015, את תוכנית ההפרטה של רשות החברות הממשלתיות להנפקת מניות מיעוט בשורת חברות. שיעור ההנפקה ינוע בין 25%–49% מאחזקות המדינה והמהלך צפוי להכניס לקופת האוצר 15–20 מיליארד שקל בשלוש השנים הקרובות, מהם לפחות 4 מיליארד שקל עד סוף 2015 ולפחות 5 מיליארד שקל נוספים עד סוף 2016.

התוכנית היא שב-2015 יונפקו מניות בשיעורים שונים לנתג"ז (נתיבי הגז הטבעי לישראל), תעש, נמל אשדוד והחברה לשירותי איכות הסביבה. במהלך 2016 המדינה תנפיק מניות מיעוט של התעשייה האווירית, דואר ישראל, מקורות ונמל חיפה. ב-2017 תגיע ההפרטה גם לרפאל, רכבת ישראל וחברת החשמל.

מנהל רשות החברות אורי יוגב. מצבן של חלק מהחברות יקשה על התוכנית צילום: עומר מסינגר

מצבן של חלק מהחברות מעלה חשש כי התוכנית השאפתנית לא תצליח. לדברי בכיר באחד הגופים המוסדיים בשוק, "אנחנו מקבלים את התוכנית בספקנות. השוק מזמן לא מסתכל על חברות ממשלתיות כמו על אג"ח מדינה. החברות האלה מצרפית מפסידות כסף. המדינה מסירה אחריות, יש שם ועדים חזקים מאוד שירימו ראש. למה שמישהו ירצה להיות בעל מניות מיעוט? אלה חברות לא טובות. המדינה התנערה מאחריות באגרקסקו ובדואר, התנהגה כמו בריון שכונתי. חוץ מבזק, רוב ההפרטות היו די אומללות. בזק התייעלה, עלתה על פסים עסקיים. אבל כל היתר? צריך לשאול את החברה לישראל אם היה נחמד לקנות את צים".

"יש להסדיר יחסי העבודה"

מנגד לאותו בכיר, גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף, מנהל השקעות ובעלים בבית ההשקעות אלטשולר שחם, אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "התוכנית של רשות החברות היא מצוינת. חברה כמו רפאל יכולה להנפיק מחר וזה יהיה מצוין. אני לא חושב שמישהו ישקיע אגורה בנמלי ישראל בלי טיפול ביחסי העבודה.

אילן ארצי צילום: עמית שעל

"יש הרבה חברות ממשלתיות שהן ראויות ורווחיות ומנוהלות היטב, ואם אין ניגוד עניינים מול הממשלה – למה שלא נהיה שותפים בחברות האלה? אם ההחלטות בחברות יתקבלו במנגנון שמכבד את בעלי מניות המיעוט זה רעיון מצוין. חשוב שיחסי העבודה יוסדרו לפני הנפקה וגם שהרגולציה תהיה מסודרת ושלא יהיו הפתעות בדרך".

"תוכנית חיובית לשוק ההון"

לדברי אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן אלדובי, "בגדול התוכנית הזאת חיובית. היא חיובית גם לחברות עצמן, שחלקן מנוהלות בצורה לא יעילה וללא הסתכלות עסקית, וברגע שיגיעו לשוק ההון הן ייאלצו להתנהל בסטנדרטים אחרים, וגם לשוק ההון זה דבר טוב. מחזורי המסחר יורדים פה, רמת העניין יורדת, וכניסה של חברות חדשות ומשמעותיות בהחלט תתרום לשוק ההון. עם זאת, מדובר בחברות שהיום יש בהן לא מעט מינויים פוליטיים, חברות שלחלקן יש ועדים מאוד חזקים שמקשים על התייעלות, חלקן חברות שהמדינה לא תוכל לוותר על שליטה בהן משיקולים ביטחוניים.

"צריך למצוא את הדרך לנתק אותן מהדברים הפחות טובים, לדאוג שיהיה דירקטוריון בלתי תלוי ולא פוליטי, שבחירת ההנהלה תהיה מקצועית, שאפשר יהיה להתייעל מבלי שהוועד יסגור את החברה. אם יצליחו לפתור את זה - זה יהיה טוב לכל הצדדים. מהשיחות שקיבלנו מגורמים ברשות החברות נראה שהם ערים לבעיות, רוצים למצוא לזה פתרון. תוכנית הדירקטורים כן מהווה פתרון מסוים לכך שיהיה דירקטוריון מקצועי ולא פוליטי. אני חושב שהם מבינים שצריך להגיע להסדרים עם עובדים ולעשות את זה בהסכמה".