פרגולה בלי היתר - ממחר זה מותר

הרפורמה לתכנון ובנייה שתיכנס לתוקף בהדרגה ממחר ועד ינואר 2016, מביאה בשורה חדשה לרשויות המקומיות, לוועדות התכנון המחוזיות ובעיקר לאזרח הקטן. היא מבטיחה להפחית מהסרבול ומשך הזמן של תהליכי היתרים לבנייה פרטית וציבורית, ובהמשך, כפועל יוצא מהייעול, גם להגדיל את היצע הדיור ולהפחית ממחירי הדירות.

אז מה בעצם כוללת הרפורמה החדשה? הרפורמה בתחום התכנון - שתיכנס לתוקפה כבר מחר - תעניק סמכויות חדשות לוועדות המקומיות. הסמכויות הללו יוענקו בהתאם לדירוג שייתן משרד הפנים לכל ועדה, בהתאם לרמת מוכנותה ומקצועיותה. הסמכויות החדשות כוללות בעיקר אפשרות להוספת שטחי בנייה, אישור תוכניות מצומצמות, וניהול עצמאי של שטחי ציבור בשטח הרשות המקומית.

שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל צילום: ענר גרין

מטרת המהלך היא להרחיב את עצמאותן של הוועדות המקומיות, ובעיקר להפחית את העומס הרב הרובץ כיום על שש הוועדות המחוזיות, עומס שמייצר פקק תכנוני ומעכב הוספת יחידות דיור חדשות לשוק. העומס שנוצר לא מפליא, שכן כיום הוועדות המחוזיות הן אלה שמחזיקות בסמכות הבלעדית לאישור כל תוספת בנייה.

במסגרת הרפורמה נקבעו פרקי זמן מרביים לאישור תוכניות בנייה: בוועדות המקומיות חייבים לאשר או לדחות תוכנית בתוך 12 חודשים; לוועדה המחוזית הוקצבו 18 חודשים; ותוכניות מתאר ארציות חייבות לסיים את תהליך האישור בתוך כשנתיים. לשם השוואה - כיום משך אישור תוכניות בוועדות המחוזיות בישראל עומד על בין שלוש לארבע שנים בממוצע. במחוז מרכז, למשל, נתוני מינהל התכנון מדברים על זמן המתנה של כ־4.5 שנים לאישור תוכנית. במחוז צפון ממתינים כ־4 שנים בממוצע, ובמחוזות חיפה וירושלים כ־3.5 שנים. במחוזות המצטיינים, תל אביב ודרום, עומדת ההמתנה על בין שנתיים וחצי ל־3 שנים.

סער על הרפורמה "עד היום מערכת התכנון נלחמה באזרח" שר הפנים שאחראי לרפורמה מאמין שהיא תשווה את ישראל למדינות המערב, ומכריז שהמשרד שלו עשה יותר מהאוצר והשיכון כדי להקל את מצוקת הדיור. לחוששים שהתקנות החדשות יובילו לשחיתות הוא עונה: "אני מזכיר שפרשת הולילנד התרחשה במודל הקיים של מוסדות התכנון, לפני הרפורמה" יעל דראל, 18 תגובות לכתבה המלאה 

חלק נוסף ברפורמה נוגע לרישוי. הרפורמה מגדירה כמה מסלולים חדשים ומזורזים בתחום הרישוי לבנייה: המסלול הראשון הוא הליך מקוצר שבו יינתן היתר בנייה בתוך פרק זמן של עד 45 יום - במסלול הזה כלולה שורה של פעולות קטנות יחסית ובהן סגירת מרפסת, הוספת מרפסת, הרחבות בנייה של עד 25 מ"ר או הוספת מעלית.

המסלול השני הוא הליך רישוי מלא המיועד לכל שאר ההיתרים, ובמסגרתו יינתן היתר בנייה בתוך פרק זמן של עד 90 יום.

והחדשות החשובות עבור בעלי הדירות הן קיומו של מסלול שלישי, המבטיח פטור מוחלט מהיתר בנייה עבור שורה של הקמת מתקנים קטנים או עבודות זמניות. ברשימה הזו כלולים הוספת פרגולה, גידור, מזגנים, סככות או מחסן. על תקנות הפטור מהיתר חתם שר הפנים גדעון סער לאחרונה, והן ייכנסו לתוקפן כבר מחר. המשמעות: מעתה אין צורך בבקשת היתר בנייה להוספת סככה או שטח אחסון, יש רק ליידע את הרשות המקומית לאחר מעשה.

כל השינויים הללו צפויים להיכנס לתוקף מיד. חלק נוסף ברפורמה, שייכנס לתוקפו החל משנת 2016, כולל שינויים מקיפים יותר וייעול תהליכים. במסגרת החלק הזה תתבצע למעשה הפרטה של תהליך הרישוי, יינתנו הקלות ברישוי ויוקמו מכוני בקרה פרטיים. מכוני הבקרה הללו, שיפעלו באמצעות מכרזים של משרד הפנים, ירכזו את האישורים ממשרדי הממשלה והרשויות השונות ויאגדו את כל הגורמים הרלבנטיים לאישור היתרים - החל ממערך כיבוי אש ועד נציגי משרדי הממשלה. אותם מכונים גם יבצעו בקרה על איכות הבנייה בסוף התהליך.

תהליך הרישוי ילווה במערכת מקוונת חדשה שרק באמצעותה ניתן יהיה להגיש תוכניות ובקשות להיתרים.

כל אלו אמורים לזרז ולהקל את תהליך קבלת האישורים לבנייה, וכתוצאה מכך להגדיל את היצע הדיור בישראל. כדי לוודא שייבנו יותר דירות לדיור בר־השגה, קובעת הרפורמה הקצאה מיוחדת לדיור זול יותר ולדירות קטנות: לפי התקנות החדשות, בכל תוכנית בנייה חדשה הכוללת יותר מ־100 יחידות דיור, חובה לבנות לפחות 20% דירות קטנות שמחירן נמוך יותר.

הרפורמה בדרך ראש העיר מתחזק אבל גם הופך לחיץ יותר רפורמת הפרגולות משנה את ההיררכיה של מוסדות התכנון בישראל, ומעניקה סמכות גדולה לוועדות המקומיות. המטרה היא לזרז בנייה, אבל המתנגדים טוענים שזה יאפשר לעיריות לעכב בנייה לדיור, יכניס אינטרסים פוליטיים ויגביר את הלחץ מצד היזמים יעל דראל, 3 תגובות לכתבה המלאה 

הרפורמה כוללת גם פרק כלכלי, שבמסגרתו ינוסחו מחדש מנגנוני הפיצויים ומנגנוני היטלי ההשבחה. פרק זה נוסח בתזכיר חוק אך טרם אושר, והוא מצוי בהליך של הערות ושינויים שצפוי להסתיים עד אוקטובר. בהמשך צפוי משרד הפנים להוביל מהלך חקיקתי לקיצור מסלול אישורן של תוכניות, כלומר להפחית בתחנות שעוברת כל תוכנית בנייה במוסדות התכנון.

הרישוי מתקצר

פחות בירוקרטיה בתכנון

אזרח

• לפני הרפורמה: חובה לקבל היתר מהוועדה המקומית. ללא היתר, הפעולה נחשבת כעבירה
  

• אחרי הרפורמה: שלל מתקנים ומבנים (פרגולות קטנות, גדרות וסככות, שלטים, תאורה ושערים) אינם זקוקים להיתר. יש רק לעמוד במגבלות הבנייה הקיימות בחוק, וליידע את הוועדה לאחר ביצוע הפעולה
  

אזרח

קבלת מידע מהרשות לצורך בקשת היתר

• לפני הרפורמה: הוועדה המקומית לא מוגבלת בזמן למסירת מידע, המידע שמתקבל לעתים חלקי, והוועדות מוסיפות עליו דרישות
• אחרי הרפורמה: הוועדה צריכה להיענות לכל בקשה למידע בתוך 30 יום. מה שלא נכתב בבקשת המידע שנמסרה בפרק הזמן הזה - לא יוכל להתווסף מאוחר יותר
  

אזרח

היתר מזורז לתוספות בנייה קטנות

• לפני הרפורמה: מתן היתרי בנייה לא קצוב בזמן
• אחרי הרפורמה: שורה של פעולות - בהן תוספת בנייה עד 25 מ"ר, בנייה על גגות והוספת מרפסת - יקבלו היתר בתוך 45 יום. אם לא התקבלה תשובה בפרק הזמן הזה, יש אישור אוטומטי
  

קבלן

אישור מזורז להגדלת שטחי בנייה למגורים

• לפני הרפורמה: התוכנית צריכה לעבור ועדה מקומית ולהגיע לאישור הוועדה המחוזית
• אחרי הרפורמה: בסמכות ועדה מקומית לאשר עד 15% או עד 375 מ"ר תוספת בנייה
  

קבלן

זמן קצוב לאישור עבודות גדולות

• לפני הרפורמה: תהליך מתן ההיתר לא קצוב בזמן
• אחרי הרפורמה: תהליך האישור לכל העבודות שלא נכללו תחת מתקנים קלים חייב להסתיים בתוך 90 יום. מה שלא נכתב בדרישות בתוך 30 יום לא ייכנס להיתר
  

קבלן

קבלת היתר מקוון באמצעות רשות רישוי

• לפני הרפורמה: כל הליכי הוצאת ההיתרים מבוצעים ידנית מול הרשות המקומית
• אחרי הרפורמה: כל התהליכים עוברים דרך אתר אינטרנט ייעודי שיוקם באמצעות רשות רישוי ממוחשבת
  

הבירוקרטיה פוחתת

קבלן

הפקדת תוכנית בנייה בהיקף מצומצם

• לפני הרפורמה: אין מסלול לאישור מהיר
• אחרי הרפורמה: תוכניות מזעריות (הזזת קווי בניין, הוספת שטחי שירות) יופקדו ללא דיון בוועדה המקומית, אחרי חוות דעת של מהנדס הוועדה
  

קבלן

הגדלת שטחים בבנייה לא רוויה

• לפני הרפורמה: התוכנית צריכה לעבור ועדה מקומית ולהגיע לאישור הוועדה המחוזית
• אחרי הרפורמה: בסמכות ועדה מקומית בלבד
  

קבלן

• לפני הרפורמה: באישור ועדה מחוזית בלבד
  

• אחרי הרפורמה: בסמכות מלאה של ועדה מקומית "עצמאית"
  

קבלן

תוכנית להוספה של יותר מ־9 קומות

לפני הרפורמה: בסמכות ועדה מחוזית בלבד

אחרי הרפורמה: ועדה מקומית "עצמאית" יכולה לאשר עד 30% מהתוכנית

אזרח

מידע על תוכניות בנייה באזור מגוריך

• לפני הרפורמה: הוועדה המקומית לא מחויבת לפרסם את התוכניות המקודמות בשטחה
• אחרי הרפורמה: הוועדה מקומית מחויבת לפרסם את פרטי התוכניות המקודמות בשטחה, באתר האינטרנט של הרשות המקומית