סער על רפורמת הפרגולות: "עד היום מערכת התכנון נלחמה באזרח"

"יש תפיסה שאומרת שכל נבחר ציבור הוא מושחת וכל פקיד הוא מלאך, ולכן פקידים צריכים להחזיק בכל הסמכויות. בעיניי זו לא תפיסה דמוקרטית", כך אומר ל"כלכליסט" שר הפנים גדעון סער, מי שמוביל את הרפורמה בתכנון ובנייה שתיכנס לתוקף באופן הדרגתי כבר ממחר.

"עד היום המבנה של מערכת התכנון בישראל לא נלחם בשחיתות - אלא נלחם באזרח, והגיע הזמן לסיים את זה", אומר סער. "במובן הזה, השינויים שמביאה הרפורמה הם לא נקודת הסיום, אלא רק השלב הראשון".

סוגיית השחיתות, זו המצויה ברווח שבין הרשויות והוועדות המקומיות לבין יזמי הנדל"ן, משמשת כבר זמן רב את מתנגדי הרפורמה, המביעים חשש מפני הסמכויות הנרחבות שזו תעניק לוועדות המקומיות. מבקרי המהלך טוענים כי המחיר של האצת הליכי התכנון יהיה פוליטיזציה מוגברת של הוועדות המקומיות והגברת הלחץ מצד יזמים. "אני מזכיר שפרשת הולילנד התרחשה במודל הקיים של מוסדות התכנון, לפני הרפורמה", עונה סער. "השיטה הנוכחית היא למעשה ההזמנה לשחיתות, כי מדובר בשיטה ריכוזית שבה אתה זקוק למאכערים, כי הכל פקוק ואתה חייב מישהו שיחלוץ את הפקק. בשיטה הקודמת המאכערים לבלבו.

שר הפנים גדעון סער צילום: עומר מסינגר

"במשך שנים הפחידו אצלנו את הציבור מהתהליך הזה, אבל צריך להבין שבכל המדינות המערביות המתוקנות, יש הרבה יותר סמכויות לרשויות המקומיות והמדינה רק מפקחת. אני גם מזכיר שלמדינת ישראל יש ציון לא רע במלחמה בשחיתות עם ראש ממשלה מורשע, נשיא שמרצה עונש מאסר ושרים לשעבר שישבו בכלא. ההתעקשות הזו על דגם שאינו רלבנטי למדינה שכבר יש לה כמעט 8 מיליון אזרחים וכלכלה מפותחת, גרמה לנזק חמור במשך שנים לכלכלה הישראלית, וזה מעבר להתעמרות באזרחים".

היקף השינוי תלוי באורך הקדנציה

בשנה האחרונה התמודד סער עם ביקורת ציבורית חריפה, שלוותה במאבק, נוכח ההחלטה לצמצם את נוכחותם של נציגי הסביבה במוסדות התכנון - צעד נוסף שמטרתו להאיץ את הליכי התכנון. משרד הפנים בראשותו "התקפל", בסופו של דבר, ונאלץ להחזיר את נציגי הסביבה, אך גם כעת, על אף הביקורת, סער חושף כי בכוונתו לקדם שינויים נוספים שיקצרו את הליכי התכנון: "השינוי הנוסף שנבצע בעתיד, ואני מקווה שאספיק להשלים אותו אם לממשלה תהיה קדנציה באורך סביר, הוא שינוי התשתית החקיקתית למערכת התכנון. השינוי הזה יתבצע על בסיס מחקר בינלאומי משווה שקיימנו במשרד לגבי ארבע מדינות מערביות - ארצות הברית, קנדה, בריטניה והולנד. המחקר שלנו מצביע על כך שאצלנו יש הליכים רב־שלביים רבים יותר בהשוואה למדינות מתוקנות, והמטרה של השינוי החקיקתי היא לפשט ולקצר את ההליכים האלו".

אתה מתכוון לתהליכים של התנגדויות, למשל?

"כן, היום יש יותר מדי תחנות לכל תוכנית, אפשר לערער ולהביא לדיון חוזר ולכן ההליכים מתמשכים. המטרה שלי היא לייעל. המחקר מראה שאצלנו המערכת מקיימת הליכים רבים מדי".

קיצור מסלול האישור של תוכניות וקיצור הליך ההתנגדויות יקימו עליך מבקרים רבים.

"אין מצב שבו כולם יהיו מרוצים. אם כולם יהיו מרוצים, סימן שלא עשית שינוי. עד היום לא היתה רפורמה דומה במערכת התכנון בישראל מבחינת העומק שלה, וזה בהחלט יהיה מאמץ פוליטי ומקצועי להשלים את כולה".

הרפורמה שסער מוביל ותיושם כעת באופן הדרגתי עד שנת 2016, מוגדרת כגרסה קטנה וצנועה של "רפורמת המרפסות", הרפורמה המקורית שביקש להוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2009, ואמורה היתה לעצב מחדש את חוק התכנון הבנייה.

הציבור שומע כבר שנים על "רפורמת המרפסות" ו"רפורמת הפרגולות". מה ההבדל בין הרפורמה המקורית שעליה דובר שנים לרפורמה הנוכחית?

"לרפורמה הזו יש שני יתרונות על פני הקודמת: ראשית, בניגוד למהלך הקודם, המהלך הזה מגיע מתוך תובנה שכדי לחולל שינוי אמיתי צריך להוריד סמכויות משש 'הוועדות הקדושות' (המחוזיות - י"ד) אל הוועדות המקומיות. היתרון השני של הרפורמה שאני מוביל, הוא שהיא בוצעה", הוא מחייך. "הרפורמה תסיים עידן שבו חוק מאובן וריכוזי היווה את תשתית הפעולה למערכת שגם היא מאוד ריכוזית ובירוקרטית, שמכבידה על האזרחים ועל הכלכלה".

להפוך את המערכת ליותר ידידותית

אחד הדברים המרכזיים שקידם סער ברפורמה הנוכחית הוא מסלול של פטור מהיתר בנייה, שבמסגרתו כבר ממחר לא יהיה עוד צורך בקבלת היתר עבור שורה של מתקנים קלים או עבודות זמניות. "העובדה שכל פעולה זניחה שאדם רצה לבצע חייבה היתר היתה פשוט לא נורמלית וגם לא ניתנת לאכיפה. הפכנו אוכלוסייה רחבה מאוד לעבריינית. התקנות החדשות חשובות באופן מיידי להרבה מאוד אזרחים שעד היום נשאבו לתהליכים של היתרים מיותרים שלקחו זמן".

הרפורמה עלולה להיות חרב פיפיות. אתה לא חושש שעכשיו, כשהאחריות מוטלת על האזרחים, נראה יותר מדי בנייה בלי חשבון?

"רק משטר שרואה את האזרחים שלו כצמיתים רואה בתקנות הללו בעיה. לאזרח כתוב בבירור עד איזה גובה הגדר צריכה להיות ומהן המגבלות, והמשטר שהיה עד כה - מעבר לעובדה שהוא לא נאכף - היה לא הגיוני. צריך לקבל את הרעיון המהפכני שלאדם יש זכות בקניין הפרטי שלו, כל עוד לא נפגעות הזכויות של השאר. המטרה היא גם להגדיל את דרגות החופש של האזרחים מול המערכת וגם להפוך את המערכת ליותר ידידותית לאזרחים. זה יבוא לידי ביטוי גם בקיצור לוחות זמנים ברישוי, גם בהתוויית מסגרות זמנים לוועדות השונות וגם ביכולת בחירה שתהיה ליזמים בין הוועדות כדי להכניס תחרות מסוימת במוסדות התכנון".

מה לגבי אכיפה? עד היום הרשויות המקומיות בקושי אכפו עבירות בנייה. עכשיו כשהרבה תוספות בנייה יהיו פטורות מהיתר, עלול להיווצר מצב שכל אחד בונה כראות עיניו.

"כשכל דבר מוגדר עבירה פלילית, גם פעולה של הוספת מזגן קשה מאוד לאכוף. החוק הפלילי אמור להגדיר חריגה מהכלל - אבל מה עושים במצב שכל פעולה מוגדרת עבירה? עכשיו יהיו נורמות ברורות, ולכן היקף האכיפה יהיה יותר מצומצם. במסגרת התקנים החדשים והסיוע לרשויות המקומיות תהיה תוספת כוח אדם לטובת פיקוח, ואנחנו מחייבים כל ועדה מקומית לעבור קורס מדיניות אכיפה".

מתן הסמכויות לוועדות המקומיות חושף את הפער בין מרכז ופריפריה. הפיילוט שביצעתם בחודשים האחרונים פועל בשמונה ועדות מקומיות חזקות. איפה הפריפריה ברפורמה הזו?

"אנחנו מודעים לפערים בין היכולות של הוועדות המקומיות השונות, וגם החוק יוצא מתוך נקודת הנחה כזו. לכן קבענו כמה סוגי סמכויות, אם כי גם הוועדות החלשות יקבלו כעת יותר סמכויות. אנחנו עושים מאמצים לצמצום הפערים האלה בשתי דרכים: האחת היא תקציבים שיופנו לרשויות לטובת שדרוג היכולת של הוועדות, אם בכוח אדם ואם בציוד ובמחשוב. הגשנו בקשה לוועדת הכספים, והפעימה הראשונה של התקצוב הזה צפויה לעבור בקרוב בהיקף של 42 מיליון שקל. הכסף יועבר כסוג של מקדמה, ותקציבים נוספים יועברו לרשויות על פי מפת דרכים, כחלק מהתקדמות מקצועית. הדרך השנייה היא התקציבים שאנו משקיעים בהכנת תוכניות מתאר (כ־300 מיליון שקל - י"ד), שיועברו בעיקר לרשויות החלשות, בעיקר במגזר הלא יהודי".

מבטיח עוד שינויים בחוק עד אוקטובר

סער מצהיר כי בכוונתו לקדם שינוי חקיקתי שיוביל לקיצור נוסף בהליכי התכנון בישראל, אך עוד קודם לכן מונח על שולחנו הפרק הכלכלי ברפורמה, המעורר אף הוא מחלוקת. בפרק זה נכללים שינויים של כמה מנגנונים כלכליים - בהם פיצויים, היטלי השבחה והפקעת קרקעות, והוא זוכה כבר לביקורת על רקע הטענה שיפעל לרעת האזרחים בצמצום הפיצויים ובעליית מחירי הדיור, בשל שינוי שיטת החישוב של היטלי ההשבחה.

"בפרק הכלכלי אין ספק שצריך לשנות את ההסדרים הקיימים כיום, כי הם לא תואמים את המציאות", מודה סער. "למשל, צריך לשנות את העובדה שנוצרה חשיפה מוגזמת לפיצויים עקיפים, וזה מהווה חסם לפרויקטים שהציבור אמור ליהנות מהם, כמו פארקים ציבוריים. אני מכיר את הטענות בנושא ואנחנו יושבים על כך עכשיו. יהיו בהחלט שינויים בחוק. גם סוגיית היטלי ההשבחה תגיע להחלטות אצלי, ויהיו שינויים". הוא אמנם מסרב לפרט אילו שינויים יבוצעו בטיוטת הצעת החוק ,אך מעריך כי "עד סוף פגרת הקיץ, באוקטובר, נגיע לסיום העבודה על הפרק הזה ונביא את החוק לדיון בממשלה".

בסופו של דבר, הציבור רוצה לדעת מה הרפורמה תעשה למחירי הדירות. כאשר הממשלה מקדמת במקביל הרבה תוכניות, עד כמה תשפיע הרפורמה הזו על המחירים?

"יש לרפורמה הזו השפעה על מחירי הדיור. אמנם היא עקיפה, אבל היא קבועה וארוכת טווח. הרי התנאי להורדת המחירים הוא היקף גדול יותר של יחידות דיור. אנחנו מקדמים במקביל הרבה מאוד כלים, יש מסלול מואץ מקביל של וד"לים (ועדות מיוחדות לטיפול בתוכניות של מעל 200 יחידות דיור למגורים ברמה המחוזית - י"ד) ויהיה גם ותמ"ל (ועדה חדשה שתוכל לקדם במסלול מואץ תוכניות של 750 יחידות דיר ומעלה - י"ד). יש לנו גירעון ביחידות דיור. הרפורמה תיצור מציאות שבה מערכת התכנון תהיה יותר יעילה ומהירה, והוועדות המחוזיות יוכלו לעשות יותר דברים. כך ניצור מצב שבו יותר יחידות דיור מתוכננות על בסיס קבוע, וזה יתרום לירידת מחירים. אם בוחנים את זה, אנחנו המשרד היחיד שהצליח לנקוט בשנה האחרונה צעדים מעשיים בנושא בעיית הדיור. כבר היום נתוני 2013 של מערכת התכנון מצביעים על כך שעברנו את היקפי היעדים הממשלתיים, שדיברו על 60 אלף יחידות דיור - כי בפועל תוכננו 75 אלף".