מחקר חדש: החיסון של פייזר יעיל נגד הווריאנטים מדרום אפריקה ומברזיל
המחקר נתמך בידי פייזר וביונטק ונערך באוניברסיטת טקסס האמריקאית. נבדקו בו דגימות שנלקחו ממחוסנים שבועיים או ארבעה שבועות אחרי קבלת המנה השנייה
- דיווח: ה-FDA צפוי לאשר אחסון חיסוני פייזר בטמפרטורות גבוהות יותר
- מומחי קורונה בדרום אפריקה: החיסון של פייזר עובד נגד הווריאנט
- מחקר של משרד הבריאות ופייזר: החיסון מוריד הדבקה, מחלה חריפה ותמותה ב-90% ויותר
כתב העת דיווח כי בניסויים שנערכו בתנאי מעבדה, הציגו החיסונים רמות "מקבילות למדי" של פעילות נטרול נגד המוטציות שהתגלו בברזיל ובבריטניה בהשוואה לתגובות נגד גרסאות של הנגיף מתחילת השנה שעברה. החיסון הציג גם פעילות "איתנה אך מופחתת" נגד המוטציה הדרום אפריקאית. המחקר אמנם לא כולל נתונים מהעולם האמיתי, אך הוא מספק סיבה נוספת לאופטימיות לכך שהחיסונים נגד קורונה מצליחים להתמודד עם המוטציות השונות.
חיסון של פייזר צילום: רויטרס
המחקר נתמך על ידי פייזר וביונטק ונערך על ידי מדענים בשלוחה הרפואית של אוניברסיטת טקסס האמריקאית. בניסוי נבדקו דגימות שנלקחו מאנשים שהיו שבועיים או ארבעה שבועות אחרי קבלת המנה השנייה של החיסון. הדגימות הללו נבדקו מול נגיפים שהונדסו כך שיהיו להם מוטציות דומות לאלו שנתגלו בחולים.
מפתחי החיסונים, ביניהם ביונטק הגרמנית, כבר עובדים על פיתוח גרסאות חדשות לחיסונים שיספקו הגנה נגד המוטציות, אך נראה שהדור הנוכחי של חיסוני קורונה מצליח להציג בינתיים תוצאות מעודדות נגד המוטציות. כך למשל, המכון הביורפואי Fiocruz בברזיל דיווח כי החיסון שפיתחה אסטרה זנקה מספק הגנה נגד המוטציה הברזילאית.
עם זאת, המוטציה שהתגלתה לראשונה בדרום אפריקה קשה יותר להתמודדות. בחודש שעבר החלו לחלק במדינה את החיסונים של ג'ונסון אנד ג'ונסון לאחר שניסוי קטן היקף מצא שהחיסונים של אסטרה זנקה לא השפיעו על נדבקים עם תסמינים בינוניים של המוטציה.
