מומחים מזהירים: "ייתכן שהקורונה לא תיעלם לעולם"
מומחה הקורונה של הבית הלבן ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנכ"ל יצרנית החיסונים מודרנה סטפן בנסל ואחרים, סבורים כי ייתכן שהקורונה תישאר איתנו לתמיד; דיוויד היימן, אפידמיולוג בכיר בבריטניה: "מרבית האפידמיולוגים יאמרו שהמחלה הזאת תהפוך לאנדמיה"
- ביקורת בבלומברג: ישראל "יושבת" על מנות החיסון של מודרנה
- היעד השאפתני של הודו: לחסן 300 מיליון איש עד אוגוסט
- ד"ר פאוצ'י: "100 מיליון חיסונים ב-100 ימים? זה לגמרי אפשרי"
מומחה הקורונה של הבית הלבן ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנכ"ל יצרנית החיסונים מודרנה, סטפן בנסל, וד"ר מייק ריאן, בכיר בארגון הבריאות העולמי, טענו כולם בשבועות האחרונים כי ייתכן שהקורונה לא תיעלם לעולם.
עד כה מעל 107 מיליון אנשים ברחבי העולם נדבקו בקורונה ו-2.36 מיליון מתו, כך לפי הנתונים שאספו באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
באוקטובר הזהיר דיוויד היימן, אפידמיולוג בכיר בבית הספר להיגיינה ומחלות טרופיות בלונדון, כי נראה שהנגיף בדרכו להפוך לאנדמיה. הוא חזר השבוע על עמדתו במהלך כנס מקוון. "אני חושב שאם נדבר עם מרבית האפידמיולוגים ועובדי מערכות הבריאות, הם יאמרו שהם מאמינים שהמחלה הזאת תהפוך לאנדמיה, לפחות בטווח הקצר וקרוב לוודאי שבטווח הארוך", אמר.
היימן מכהן כיו"ר פאנל הייעוץ האסטרטגי והטכני לארגון הבריאות העולמי. עם זאת, הזהיר כי עוד מוקדם לדעת בוודאות מה יעלה בגורל הנגיף מכיוון שהתוצאה תלויה בגורמים לא ידועים רבים. "בשלב זה, הדגש הוא על הצלת חיים, וכך צריך להיות ועל לוודא שבתי החולים לא קורסים תחת העומס של חולי קורונה", אמר.
מבצעי החיסונים החלו לפני כמעט חודשיים במדינות העשירות, והם הולכים וצוברים תאוצה, אך התחסנות המונית של אוכלוסיות עוד תיקח זמן. במקביל, חלק מהמדינות העניות לא קיבלו אפילו מנת חיסון אחת.
דו"ח של Economist Intelligence Unit מהחודש שעבר העריך כי רוב האוכלוסייה הבוגרת בכלכלות המפותחות תהיה מחוסנת עד אמצע השנה הבאה. לעומת זאת, עבור מדינות עם הכנסה בינונית, טווח הזמן מתרחב לתחילת 2023 ויגיע ל-2024 עבור חלק מהמדינות העניות.
"קורונה הוא נגיף מדבק. המציאות המדעית היא שעם כל כך הרבה אנשים שנדבקים ברחבי העולם, הנגיף ימשיך להתפתח", אמר ד"ר ג'רמי פארר, החבר בקבוצת היועצים הבריטים למקרי חירום. "אך אין זה אומר שלא נוכל להשתלט על הנגיף הזה. עלינו ללמוד את הלקחים מ-2020 ולפעול במהירות. כל יום קובע".
היימן ציין מחלות כמו שחפת, HIV ועוד ארבעה נגיפים הגורמים לצינון כדוגמאות למחלות מדבקות שהפכו כיום לאנדמיות. "למדנו לחיות עם כל המחלות הזיהומיות הללו, למדנו לעשות הערכות סיכונים משל עצמנו. יש לנו חיסונים נגד חלקן, יש לנו תרופות לאחרות, יש בדיקות מאבחנות שיכולות לסייע לנו לעשות עבודה טובה יותר לחיות עם המחלות הללו", הסביר. "יש כמה גורמים לא ידועים שמקשים על המנהיגים הפוליטים וראשי מערכות הבריאות לקבל החלטות לגבי מה תהיה האסטרטגיה הטובה ביותר, כולל העובדה שאנחנו לא לגמרי מבינים את הקורונה הארוכה, את ההשפעה שלה או אפילו התדירות שלה", המשיך.
"זה לא שמדובר במחלה מיוחדת. זו אחת ממחלות רבות שאנחנו נצטרך לאזן את החיים שלנו בגללה ולהבין איך להתמודד איתו כפי שאנחנו עושים עם שפעת ועם מחלות אחרות".