עכשיו במבצע: חיסול כדור הארץ

מה אפשר לעשות כדי לצמצם פליטות של גזי חממה? פתרונות רבים מתמקדים במהלכים גדולים, יקרים ומורכבים כמו מעבר לאנרגיה מתחדשת או פיתוח שיטות חקלאות בנות־קיימא שלא מצריכות ביאור מסיבי של יערות. אך לדברי קרול לקומטה מבית הספר לממשל של אוניברסיטת הרווארד, אפשר להביא לצמצום ניכר בפליטות גזי חממה גם באמצעות מהלכים פשוטים כמו יצירת תווית סביבתית למוצרי מזון או אפילו הצבת מחיצה מקרטון בתוך עגלת הקניות.

לקומטה, בעלת תואר שני מהאוניברסיטה החופשית של בריסל ולשעבר יועצת במקינזי, התמקדה בשנתיים האחרונות בבחינת הדרכים לצמצום פליטות גזי חממה מתעשיית הבשר. באיחוד האירופי, 10% מפליטות גזי החממה מגיעות מחקלאות, ומתוכן 60% מגיעות מתפוקת בשר. אולם, בשעה שמרבית העבודה עוסקת במציאת דרכים להקטנת הפליטות בצד הייצור, לקומטה בחרה ללכת לצד השני של הספקטרום ולבדוק איך ניתן לצמצם את כמות הפליטות באמצעות הפחתת הביקוש מצד הצרכנים.

התוצאה היא מחקר הכולל שמונה המלצות, שלדברי לקומטה יישום כולן יכול לצמצם את פליטות הפחמן באיחוד האירופי בהיקף של 100 מיליון טונות בשנה, כ־25% מכלל הפליטות בחקלאות. זה לא יפתור את משבר האקלים, אך עשוי ליצור אימפקט ניכר בהשקעה מינימלית. "אם נפחית את צריכת הבשר באיחוד האירופי ב־20%, זה יביא לשינוי משמעותי בפליטות גזי חממה", אומרת לקומטה ל"כלכליסט". "לא חייבים להפסיק את צריכת הבשר לחלוטין. אפשר להגיע לזה בלי לנקוט אמצעים קיצוניים. אם נפחית את צריכת הבשר ונגדיל צריכה של פירות, ירקות ודגנים, זה יהיה טוב גם לסביבה וגם לבריאות שלנו".

“אין מדיניות לגבי צריכה”

לקומטה גיבשה את ההמלצות בשיתוף נציבות האיחוד האירופי במסגרת עבודת מחקר לתואר שני במדיניות ציבורית בבית הספר לממשל של הרווארד. היא הציגה אותן לקהל ישראלי כחלק ממפגש מקוון של פורום תזונה בת־קיימא שנערך במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל־אביב. "עד עכשיו כמעט ולא היתה מדיניות ביחס לצריכה. יש הרבה השקעה בפיתוח דרכי ייצור יעילות יותר כדי לצמצם פליטות. זה טוב שעושים את זה, אבל אם באותו זמן נצמצם גם את צריכת הבשר, זה יהיה עוצמתי מאוד".

מפעל בשר. “אם הפירות והירקות ימוקמו ליד הבשר, המכירות יעלו” צילום: בלומברג

יש כבר הרבה תנועות לצמצום צריכת בשר, כמו “שני צמחוני”. במה המחקר שלך שונה?

"אני בוחנת מדיניות שאפשר ליישם ברמת האיחוד האירופי או המדינה. זה פחות עוסק בתנועות חברתיות או עמותות. זו גישה של מלמעלה למטה. אחת ההצעות שלי היא להשקיע בקמפיינים להפחתת בזבוז מזון ברמת הצרכן. ההנחה היא שאם נפחית בזבוז מזון, נפחית את הצריכה של בשר. זה כלי שכבר נעשה בו שימוש מוצלח בבריטניה. אני מציעה להסיר חסמים רגולטוריים שמונעים כניסת חלופות בשר וחלב לשוק. ליזם עם מוצר חדש קשה לקבל כיום אישור".

המלצות אחרות מתמקדות בחינוך ילדים על ההשפעה הסביבתית הקשה של בשר וחלב, הפחתת הסובסידיות לחקלאות במטרה לשקף טוב יותר את המחיר הסביבתי של המוצרים האלו, ויצירת תוכנית המרת פליטות בחקלאות. המלצה נוספת היא יצירת תווית סביבתית, בדומה לסימון של מוצרים שמכילים כמויות גבוהות של שומן רווי, סוכר או נתרן. "כדאי שהתוויות האלו יופיעו לא רק על מוצרים בסופר, אלא גם במסעדות".

מה עוד אפשר לעשות כדי לשנות התנהגות של צרכנים?

"את עגלת הקניות בסופר אפשר לחלק לשניים, עם מחיצה, ולהקצות חלל אחד לפירות וירקות וחלל שני ליתר המזון. מחקרים הראו שהדבר מוביל לעלייה דרמטית ברכישת פירות וירקות. אנשים פשוט מגבירים את הצריכה שלהם כדי למלא את החצי שמיועד לו”.

קנה 1, קבל 1 בשבוע הבא

דרך נוספת שלקומטה ממליצה עליה כדי להפחית בזבוז מזון קמעונאי היא בשינוי מבצעי קידום: “במקום 2 במחיר 1 אפשר לעשות מבצעים של קנה 1 עכשיו, קבל 1 חינם בשבוע הבא. כך יש פחות סיכוי שלא תשתמש במוצר והוא יתקלקל. עוד משהו שיש לו השפעה גדולה הוא לעצב מחדש את המעברים בסופר. בלונדון פתחו סופר שבעיצוב שלו השתתפו מומחי בריאות. הפירות והירקות נמצאים בכניסה, כל המזון הבריא נמצא במיקומים בולטים וליד הקופה - זה כלי חזק שמשפיע על הרגלי הצריכה".

לקומטה: "אם רק נפחית את צריכת הבשר ב־20%, זה יביא לשינוי משמעותי. לא חייבים להפסיק לאכול בשר לחלוטין”

הזכרת רגולציה שמקשה על כניסה של תחליפי בשר.

"דיברתי עם היו"ר של ביונד מיט וארגונים שעובדים עם יזמים בתחום המזון שזיהו כמה צרכים. ראשית, יצירת הליך אישור ברור למכירה של מוצרי מזון באיחוד האירופי. כעת נכון לעכשיו, אין דרך פשוטה לאישור. יש מסלולים שונים, אחד למוצר חדשני, אחר למוצר שיש בו רכיבים שעברו הנדסה גנטית וכו’. ההליך דורש הרבה זמן ומאמץ. צריך לפשט אותו וליצור הסבר פשוט של הדרישות; שנית, צריך להתיר להם להמשיך להשתמש במילים כמו 'המבורגר' או 'נקניקייה' כדי לתאר גם תחליפים טבעוניים. היום זה עוד אפשרי, אבל יש לחץ והצעות מתעשיית הבשר לאסור את המילים האלו, כפי שכבר קרה בתחום החלב. באיחוד האירופי, למשל, על אריזה של חלב סויה אסור לכתוב את המילה 'חלב'".

ואפשר גם לשים את המוצרים, שהיסטורית הוצגו באזור הבריאות בסופר, באזור הבשר.

“זה חשוב מאוד. לא קל לשכנע קמעונאים להציג את המוצרים ליד הבשר, אבל כשמצליחים לעשות את זה, המכירות משתפרות".