פרשנות
בחריין היא שער הכניסה לשוק הסעודי
במדינת המפרץ הקטנה ביותר ש-70% מאוכלוסייתה מורכבת משיעים צפויה קבלת הפנים לישראל להיות פחות חמה מבאמירויות. לבחריין יש לא מעט צרות, כמו צניחה של 35% בהכנסות מנפט במחצית הראשונה, אבל גם יתרונות כמו בנק יציבים ונדל"ן צומח. בין היתר, רוצים לפתח בבחריין את מגזר הבריאות כאחד מלקחי מהקורונה, ופה נכנסת לתמונה ישראל
לאחר מדינת איחוד האמירויות הגיעה תורה של בחריין, מדינת המפרץ הקטנה ביותר להודיע על הסכם נורמליזציה מלא עם ישראל. להבדיל מאיחוד האמירויות, בחריין הוא שוק קטן והרבה פחות אטרקטיבי, אם כי זהו עדיין משק מגוון שלא נסמך על תעשיית הנפט והגז בלבד.
- ישראל ובחריין סיכמו על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים
- הפסגה בבחריין: שיתוף הפעולה הכלכלי יחכה
- בחריין גילתה את מצבור הנפט הגדול ביותר בשטחה מאז 1932
החשיבות הגדולה שבכינון היחסים עם בחריין היא התקרבות של צעד אחד נוסף לנורמליזציה עם סעודיה, הכלכלה הגדולה ביותר בעולם הערבי. במשך שנים נחשבת בחריין ל"שער הכניסה המזרחי" לסעודיה ולכן הכלכלה הבחריינית מושפעת בצורה ישירה מהמצב הכלכלי בסעודיה, שגם מסייעת פיננסית לאחות הקטנה שבשנים האחרונות ניצבה מול קשיים לא מועטים. קבלת הפנים העממית בבחריין להסכם עם ישראל צפויה להיות פחות חמה ואוהדת בהשוואה לאמירויות, שכן יש לזכור ש-70% מהאוכלוסייה הבחריינית הם שיעים עם קשרים ענפים לאיראן. זו הסיבה שבשנים האחרונות יצאו מספר פעמים השיעים למחות נגד שלטון המיעוט הסוני.
מבחינת פוטנציאל כלכלי, התוצר בבחריין מוערך בכ-40 מיליארד דולר בשנה כשהתוצר לנפש גבוה יחסית – כ-25 אלף דולר. בבחריין יש כ-1.5 מיליון תושבים, רובם אינם אזרחי המדינה. בשנה שעברה המשק הבחרייני צמח בפחות מ-2% אולם השנה עקב ההשפעה ההרסנית של משבר קורונה הוא צפוי לסיים בצמיחה שלילית של כ-4%. הכנסותיה של הממלכה ירדן במחצית הראשונה של השנה בכ-30% ל-2.4 מיליארד דולר, כשהכנסותיה ממגזר הנפט צנחו ביותר מ-35%. בחריין מנסה להתמודד עם גירעון תקציבי מתרחב שזינק ב-98% במחצית הראשונה של 2020 וחוב ציבורי של למעלה מ-100% מהתוצר.
למרות כל זאת, לבחריין יש גם יתרונות שלא ניתן להתעלם מהם ואפשרויות שחלק מהישראלים כבר נחשפו אליהן בשנים האחרונות. מגזר הבנקים בממלכה יציב ומתרחב ותורם כ-17% מהתוצר. הזדמנויות נוספות מציע מגזר הנדל"ן, ביחד עם הגידול המהיר באוכלוסייה.
בחריין הפכה בשנים האחרונות מוקד תיירות מוביל. בעיקר מנצלים את האווירה "המערבית" החופשית בה תיירים מהמדינות השכנות והשמרניות יותר דוגמת סעודיה, קטאר וכווית. הממשלה מחפשת להרחיב את ההשקעות בתחום זה, כשאחד התחומים הבולטים הוא ענף אירוח הוועידות והכנסים. מבחינה לוגיסטית, בחריין מציעה תשתית מודרנית עם מגוון אפשרויות כולל נסיעה של פחות מחצי שעה ברכב לתוך סעודיה.
כמו בדובאי, בחריין שמה דגש בשנים האחרונות על פיתוח ענף הקמעונאות והשופינג מתוך תפישה שזה מה שימשוך תיירים. נגיף קורונה שיבש את התכניות כשברבעון הראשון של השנה דווח על קריסה של קרוב ל-50% במספר התיירים הנכנסים. בחריין כמו אחיותיה הבכירות במפרץ מעוניינת אף היא לקלוט את מיטב החידושים בתחום הדיגיטלי וכחלק מלקחי קורונה היא מעוניינת לפתח את מגזר הבריאות שלה ומחזרת אחרי יזמים ומומחים בתחום. נראה שגם בתחום זה לחברות ישראליות יש מה להציע.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד MENA