הפסגה בבחריין: שיתוף הפעולה הכלכלי יחכה
הוועידה בבחריין שמתקיימת תחת מטרייה אמריקאית כנראה לא תצליח אפילו במטרה הצנועה של קידום שיתוף פעולה כלכלי אזורי. הפלסטינים מחרימים אותה ומדינות ערב שלחו נציגים בדרג נמוך. נותר לחכות לחלק המדיני של "עסקת המאה"
העניין באמצעי התקשורת של מדינות המפרץ היום לא התמקד בוועידה הכלכלית האזורית שנפתחה בבחריין — שמוחרמת על ידי הרשות הפלסטינית אף שנועדה לעסוק בסוגיה הפלסטינית — אלא דווקא במפגש בלתי שגרתי של האיש החזק בסעודיה, יורש העצר מוחמד בן סלמאן, עם מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפיאו במסעדה היפנית "נובו" בעיר ג'דה שלחופי הים האדום.
הנסיך הצעיר הפתיע את המקומיים כשהסכים לעשות צילומי סלפי עם כל דורש, תוך שהוא מתעלם מהנחיות המאבטחים. הסרטונים מהמחווה של הנסיך, שמזמן אימץ גינונים של כוכב רשת הפכו לוויראלים ברשתות החברתיות ורשמו מיליוני צפיות ותגובות. בסעודיה, בשאר מדינות האזור, הצעירים שיוועו כבר מזמן למנהיג צעיר, מעודכן ו"דיגיטלי" בדמותו של בן סלמאן שירענן את יסודות הממלכה.
הפלסטינים הוציאו את העוקץ
הוועידה שנפתחה בבחריין היום, שמכונה "הסדנה הכלכלית", עומדת בניגוד גמור למה שמעורר בן סלמאן. היא שבה ועוסקת בסוגיה הפלסטינית, שמאז פרץ מה שמכונה "האביב הערבי" הפכה רלבנטית פחות ופחות בסדר יומן של מרבית מדינות האזור, שמעדיפות להתרכז בעניינים הפנימיים שלהן. הסדנה בבחריין רחוקה ממה שממשל טראמפ ציפה בתחילת הדרך ולכן נקל להבין מדוע לא התעורר עניין בה ובתוצאותיה.
האירוע, שמתקיים תחת הסיסמה "השגשוג למען השלום", מוקדש לדיון בנדבך הכלכלי של "עסקת המאה" שאמורה להביא לפתרון הבעיה הפלסטינית ובד בבד להפוך את אזור המזרח התיכון לאחד מיעדי ההשקעה האטרקטיביים בעולם, וזאת באמצעות שורה של מגה פרויקטים בתחום התשתיות והרפורמות הכלכליות. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. הרשות הפלסטינית הודיעה כי היא מחרימה את האירוע, ובכך בעצם הוציאה את העוקץ ממנו. החרם הפלסטיני גרר בהמשך גם אי הזמנת נציגים רשמיים מישראל.
במקור, תכננו האמריקאים שהסדנא תתקיים בדרג שרי אוצר. בפועל המשלחות שהגיעו ממדינות ערב הן בדרג נמוך דבר המעיד על התייחסותן לסדנא. המדינות הערביות שניאותו לשלוח נציגים, ובראשון סעודיה, מצרים וירדן עשו זאת לא מתוך התלהבות יתירה אלא מתוך רצון לשמר את היחסים עם ארה"ב ולא לעורר את חמתו של הדייר הנוכחי הבלתי צפוי בבית הלבן. הפלסטינים יכולים לשאוב עידוד מכך שהחרם שלהם מנע הזמנה של נציגים רשמיים מישראל והוריד את דרג הייצוג של המשלחות הערביות. עם זאת, העובדה שהכינוס נערך בכל מקרה ובהשתתפות ערבית כזו או אחרת צריכה לעורר חשש בקרב הפלסטינים שגם בעתיד יישומה של "עסקת המאה" יתקדם ללא קשר להיענות הפלסטינית, אלא בצעדים חד צדדיים.
50 מיליארד דולר עבור 179 פרויקטים
במהלך סוף השבוע חשף הממשל האמריקאי את 179 הפרויקטים הנכללים בפרק הכלכלי של "עסקת המאה". 147 פרויקטים מתוכננים לגדה המערבית ועזה, 15 בירדן, 12 במצרים ו-5 בלבנון (שגם היא לא משתתפת בסדנא). העלות הכוללת של הפרויקטים נאמדת בקצת למעלה מ-50 מיליארד דולר לתקופה של עשר שנים מתוכם כ-28 מיליארד דולר אמורים להיות מושקעים בגדה המערבית וברצועת עזה. 14 מיליארד דולר אמורים להיות בצורת מענקים, 25 מיליארד דולר בצורת הלוואות ועוד כ-12 מיליארד דולר אמורים להיות מושקעים על ידי המגזר הפרטי.
הסכומים הגרנדיוזיים המופיעים בתכנית וההבטחה כי יביאו לשגשוג כלכלי לא שכנעו את הפלסטינים אלא רק ליבו את ההפגנות ברחבי העולם הערבי כנגד הסדנא תחת הכותרת "פלסטין לא למכירה". עיון בפרויקטים המוצעים לא חשף בשורה גדולה, כשמרביתם הועלו כבר בעבר מאז נחתמו הסכמי אוסלו, אך מימושם לא יצא אל הפועל בשל המבוי הסתום במסלול המדיני. אחד הפרויקטים הללו הוא לחיבור הגדה המערבית עם רצועת עזה באמצעות מנהרה. שווי ההשקעה בפרויקט זה נאמד ב-5 מיליארד דולר. הרעיון הראשוני לפרויקט זה הועלה באמצע שנות התשעים ("המעבר הבטוח"), אך מעולם לא מומש בשל המצב הביטחוני וקריסת שלטון הרשות הפלסטינית בעזה. התכנית ממחזרת גם פרויקטים בתחום האנרגיה כולל פיתוח שדה הגז מול חופי עזה או פרויקטים להקמת תחנות כוח בגדה וברצועה.
התכנית כוללת לא רק פרויקטים בשטחים הפלסטינים, אלא פרויקטים שירדן דלת האמצעים למשל הייתה משוועת לראות במימושם. החלק הירדני בתכנית נאמד בכ-7.4 מיליארד דולר, כולל 1.7 מיליארד דולר כמענק ללא החזר. בין השאר יוקצו 150 מיליון דולר מתוך המענק הזה לפרויקט הרכבת המהירה בין עמאן לבין העיר זרקא, שתי הערים החשובות ביותר בממלכה וזאת מתוך הנחה שהיא תסייע בפיתוח הסחר האזורי והנגישות למגזר הסחר והתעשייה בגדה המערבית.
בהמשך כוללת התכנית השקעה של 650 מיליון דולר בשדרוג שדות התעופה ברחבי ירדן. מענק של 145 מיליון דולר בתכנית מוקצה לפרויקט תעלת הימים (ים סוף – ים המלח) שיכלול הקמת מפעל להתפלת מים שיסופקו לישראל, לירדן ולגדה המערבית. בירדן חוששים שההשקעה הנדיבה הזו בתשתיות נועדה להפוך את ירדן לפתרון בעיית "המדינה הפלסטינית" ולכן יש בצמרת הירדנית וגם ברחוב הירדני התנגדות עזה ל"עסקת המאה". אינדיקציה לכך ניתן לראות בהצעת אי האמון בממשלה שהוגשה בפרלמנט הירדני עקב ההשתתפות בסדנא בבחריין.
משחק תפקידים
ההנחה האמריקאית היא שמדינות המפרץ העשירות ובראשון ערב הסעודית ומדינת איחוד האמירויות יהוו את הגורם העיקרי במימון הפרויקטים, גם אם בצורת הלוואות לטווח ארוך. הנשיא טראמפ לא מפספס אף הזדמנות להדגיש כי יחסי הקרבה עם ערב הסעודית מבוססים על משיכת ההון הסעודי למשק האמריקאי בעיקר בצורת חוזי נשק בשווי של מיליארדים. לא בכדי מתנגדיה של ערב הסעודית לועגים לה ולמנהיגיה ומכנים אותה כ"פרה החולבת של טראמפ". עתה, הסעודים חשים שהממשל האמריקאי מנסה לגרור אותם להרפתקה של "עסקת המאה" ובחדרי חדרים הם מביעים חוסר התלהבות, וזאת בלשון המעטה.
מי שעוקב אחרי ההתפתחויות האחרונות בערב הסעודית יודע שהפתרון לסוגיה הפלסטינית נמצא גבוה בשיח הציבורי והרשמי אך הוא לא יותר ממס שפתיים. מבחינה פנימית האתגרים בסעודיה עצומים. המשק נמצא בתקופת מעבר מתלות מוחלטת בהכנסות הנפט לניסיון לגוון את מקורות ההכנסה.
די לציין כי שיעור האבטלה בקרב הסעודים עולה כיום על 30% בכדי להבין שעיקר העניין של האיש החזק בסעודיה, יורש העצר בן סלמאן, נתון למציאת פתרונות עבור הצעירים הסעודים ופחות לאלה שבגדה המערבית. התשובה לשאלה מדוע בן סלמאן משתף פעולה עם טראמפ ודאג לשלוח למנאמה את הנציג הבכיר ביותר מקרב כל מדינות ערב (את שר האוצר שלו) קשורה בתמונה הכוללת של המזרח התיכון. הסעודים שמים מבטחם על ממשל טראמפ שיבלום את התוקפנות האיראנית הגוברת. לצורך כך הם מוכנים להשתתף במשחק התפקידים בבחריין, להבטיח לנשיא האמריקאי כי יסייעו במימון "עסקת המאה" אך לא יותר מכך בתקווה כי התכנית תגווע מעצמה. בנוסף, יש לזכור כי בן סלמאן מחויב אישית לנשיא טראמפ ולחתנו ג'ראד קושנר על מטריית ההגנה שהם מספקים לו בכל הנוגע לחשדות כי הוא היה זה שהורה על חיסולו של העיתונאי הגולה ג'מאל חשוקג'י בשלהי השנה שעברה באיסטנבול.
לסיכום, הסדנא הכלכלית בבחריין לא תביא את בשורת השלום האזורי, לא תקדם את פתרון הסוגיה הפלסטינית וככל הנראה גם לא תוביל מאמצי שיתוף הפעולה הכלכלי האזורי לרמות שיא. המבחן האמיתי של תכנית השלום של טראמפ תגיע רק לאחר פרסום החלק המדיני שלה.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com