הסלמת החרם על בייג'ינג: הקטר הסיני לא יאט, הוא יעבור לחצר האחורית

ב־40 השנים האחרונות הקטר הסיני עבד כמעט ללא הפרעות וסין היתה הנהנית העיקרית מהגלובליזציה המואצת. אולם כעת, יותר ויותר מדינות חשות מאויימות, ומנסות לצמצם את השפעתה. הסגירה של קונסוליית סין ביוסטון, מהלך שסין השיבה לו באותה מטבע (ראו מסגרת), כמו גם החסימה בהודו של האפליקציה הסינית טיקטוק וזו המסתמנת בארה"ב, ממחישות צורך גובר והולך עבור סין לשנות את מודל הצמיחה שהעלה אותה לגדולה.

מעבר למתיחות מול ארה"ב, בחודשים האחרונים מתפתחת עוינות גוברת כלפיי בייג'ינג מכיוונן של אוסטרליה, הודו ויפן, כמה משותפות הסחר המובילות שלה, המתבטאת בפגיעה בחברות סיניות בינלאומיות. כך למשל, ממשלת יפן מסבסדת את המעבר של מפעלים מסין בחזרה לשטחה, ובעקבות הסכסוך הצבאי בהרי ההימלאיה, הודו חסמה את השימוש של כל האפליקציות הסיניות שכבשו את תת־היבשת בסערה. המכה כואבת במיוחד עבור טיקטוק, האפליקציה הסינית הפופולרית בעולם.

רחפן של JD.com. המשך פעילות כלכלית תוך שמירה על ריחוק חברתי צילום: בלומברג

1 המשק האוטרקי חוזר

בסוף מאי הסתיים הדיון הפוליטי השנתי החשוב ביותר של סין. אחת מההחלטות שהתקבלו שם היא מיקוד בשוק המקומי על חשבון הכלכלה מוטת היצוא שעליה התבסס מודל

הצמיחה בעשרות השנים האחרונות. הצעד משקף שינוי אסטרטגי של בייג'ינג והכנה לגרוע מכל, זאת ברקע השלכות מלחמת הסחר עם ארה"ב, מגפת הקורונה וסכסוכים גיאו־פוליטיים שצוברים תאוצה.

המכסים שהשיתה ארה"ב על סחורות סיניות, כמו גם השלכות הקורונה, יאיצו את העברת הייצור הפשוט מסין למדינות אחרות. עם זאת, אף שמדובר במהלך טבעי שנועד למקסום רווחים, חברות רבות מגלות שהוא מורכב מכפי שסברו. מלבד העלויות, יש לקחת בחשבון גורמים נוספים, כמו ביטחון, לוגיסטיקה וחומרי גלם. קשה במיוחד יהיה להעתיק את החריצות הסינית, זו שתדלקה את הנס הכלכלי מלכתחילה.

בימים עברו היתה סין כלכלה כמעט אוטרקית. המערב, מצדו, לטש עיניים למשי, לחרסינה ולתה המשובחים שלה. בסופו של דבר היא נפתחה על כורחה, בחסות התותחים של הצי הבריטי.

כמו אז גם היום, היצוא מסין גדול משמעותית מהיבוא, מה שאפשר את התעשרותה המהירה. ביוני 2014 הגיעו יתרות מטבע החוץ שלה לשיא של 3.84 טריליון דולר, ומאז ירדו לכ־3 טריליון דולר. יתרות המטבע אפשרו לסין לסבסד את התעשייה והמחקר, לחלק הלוואות בתנאים מפתים ולקנות השפעה פוליטית עולמית. "למען העתיד, עלינו להתמקד בראש ובראשונה בכלכלה המקומית", אמר בוועידה נשיא סין שי ג'ינפינג. "מטרתנו היא להאיץ את הבנייה של שוק מקומי משגשג, ובמקביל, להמשיך ולקדם מחקר והשקעות במדע, טכנולוגיה וחדשנות". כלכלת סין, הכוח החשוב ביותר בגלובליזציה הכלכלית העולמית, מנסה לשנות כיוון.

2 הצרכן האמריקאי התרחק

עם חלוף השנים, גם השוק המקומי פרח, והמדינה ששימשה כבית החרושת העולמי אינה תלויה ביצוא כבעבר. יתר על כן, הצרכן האמריקאי, בעבר הלא רחוק חזות הכל, איבד מזוהרו לטובת מעמד הביניים העולה בכלכלות המתפתחות. בארצות דרום־מזרח אסיה הצומחות במהירות, החצר האחורית של סין, חיים כ־700 מיליון בני אדם, ומעמד הביניים הסיני לבדו עולה על כל אוכלוסיית ארה"ב.

מייסד עליבאבא ג'ק מא נשא ב־2019 נאום בנימה זו בפני אנשי עסקים סינים. לדבריו, החברות הסיניות פועלות תחת אותה רגולציה בשוק מקומי שיש בו מעל מיליארד לקוחות פוטנציאלים. אלו לקוחות שברובם הגדול דוברים את אותה שפה וחולקים את אותה התרבות, תופעה שאין לה מקבילה בעולם. הודו, השוק היחיד שיש בו מספר דומה של אנשים, היא בהרבה יותר הטרוגנית, ובעיקר, היא מפגרת בעשרות שנים אחרי סין מבחינת תשתיות וטכנולוגיה. "בהינתן פתרון למלחת הסחר, נעשה עסקים עם העולם החיצון", סיכם מא. "אם השיחות ייכשלו, נבצע את ההתאמות הנדרשות ונמשיך לעשות עסקים עם 1.4 מיליארד איש. השוק הסיני מספיק לנו".

3 הסארס התניעה מהפכה

בחסות הקורונה, גם המהפכה הדיגיטלית הואצה. לאחר שסין הקדימה ממילא חלקים גדולים של העולם המערבי, כולל ישראל, בפיתוח ובשימוש המוני של פתרונות דיגיטליים, המגפה אילצה אותה ליישם פתרונות מתקדמים עוד יותר, שמורידים למינימום מגע אנושי.

הדוגמא הבולטת ביותר היא של JD.com, ענקית הסחר האלקטרוני שהחלה לפרוח ב־2003 בשיאה של מגפת הסארס. לאחר שסגירתן של חנויות פיזיות דחפה אותה למסחר אלקטרוני, הקורונה הובילה אותה לשלב הבא באבולוציה. בין השאר, היא מייתרת לחלוטין את המגע האנושי במפעלי הענק האוטומטיים שלה המטפלים ב־1.5 מיליון חבילות ביום. בווהאן הנצורה, החברה שלחה חבילות באמצעות רובוטים ורחפנים, והשנה בכוונתה לפתוח 1,000 מסעדות ללא מלצרים ברחבי סין.

השימוש בבינה מלאכותית, אוטומציה ורובוטיקה חוסך בעלויות ומייעל תהליכים, אך גם מייתר ידיים עובדות. עם זאת, נראה כי היתרונות גוברים, ומאפשרים המשך פעילות כלכלית תוך שמירה על ריחוק חברתי. כעת נותר לראות, האם התהליכים המואצים בסין ישמשו דוגמא לשאר העולם.

* * *

השווקים נלחצו מסגירת הקונסוליות

"ארה"ב הכריזה על מלחמה קרה נגד סין"

הודעת סין על סגירת הקונסוליה האמריקאית בצ'נגדו ביום שישי גררה מטה את השווקים הגלובליים, זאת ברקע אזהרות אנליסטים כי המתיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם הסלימה באופן דרמטי בעקבות התפשטות הקורונה, סכסוכי הסחר ומהלכי סין לדיכוי האוטונומיה של הונג קונג.

החלטת סין התקבלה בתגובה להוראת ארה"ב בשבוע שעבר לסגור את הקונסוליה הסינית ביוסטון. בעקבות ההדרדרות ביחסי המעצמות, מדד CSI הסיני נסגר בירידות של 4.4%, פוטסי הבריטי נסוג ב־1.2% ויורוסטקוס נחלש ב־1.4%. מדד 500 P&S נסגר בירידה של 0.62%.

"למרבה הצער, השווקים מעכלים כעת שזוהי רק ההתחלה ולא פעולה חד־פעמית", ציין אנדי מיינארד, סוחר בבנק ההשקעות צ'יינה רנסנס בשיחה עם ה"פייננשל טיימס". הוא הוסיף כי משקיעים מיהרו להיפטר ממניות כדי להימנע מירידות שווי נוספות שעלולות להתרחש במקרה של הכרזה על צעדים נוספים בסוף השבוע.

"הממשל האמריקאי למעשה הכריז על מלחמה קרה חדשה", אמר שי ינהונג, יועץ לקבינט הסיני, על החלטת ארה"ב לסגור את הקונסוליה ביוסטון.

"בפעולות גמול דיפלומטיות, יש צורך להגיב", הסביר צ'נג שיואה, בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים בינלאומיים באוניברסיטת רנמין בסין. "התגובה הזו היא בערך באמצע. לו סין בחרה לסגור את הקונסוליה הריקה בווהאן, זה היה נראה חלש. אבל אם היתה בוחרת בהונג קונג, גוואנגז'ו או שנגחאי, זה היה חמור מדי". לדבריו, היחסים בין המדינות הידרדרו לחלוטין, ומה שהתחיל כמלחמת סחר התרחב לקרב דיפלומטי וסכסוך טכנולוגי.

שירות כלכליסט