במערב עוקבים אחרי הקורונה בלי שירותי ביון

הכנסת צפויה להשלים השבוע את חקיקת הצעת החוק המתוקנת שמסמיכה את השב"כ להשתמש בכלי האיכון שלו כדי לסייע במאבק בקורונה לתקופה של כמה חודשים. במשרד הבריאות טוענים שהדבר חיוני למיגור הקורונה, אלא ששום דמוקרטיה מערבית פרט לישראל אינה נסמכת על אמצעי המעקב הדרקוני הזה כדי להילחם בהתפשטות הקורונה - כך עולה מסקירה מעמיקה של הרשות להגנת הפרטיות.

ולא זו בלבד, אלא ששום מדינה כזו לא חוותה אפוקליפסה בעקבות זאת, ואפילו להפך - ברבות מהן המגפה נמצאת בשליטה, כולל כאלה שהיו במצב חמור במיוחד רק לפני כמה חודשים, ובראשן איטליה, שם מספר הנשאים הפעילים ירד מכ־110 אלף באמצע אפריל לפחות מ־20 אלף כיום.

תחנת רכבת בפרנקפורט, בגרמניה. מעקב בהסכמת המשתמשים צילום: איי פי

אפליקציות זיהוי מגעים כגון אפליקציית מגן שיחקו אמנם תפקיד מסוים, אך מינורי יחסית. באיטליה למשל שיעור ההורדה של האפליקציה עומד רק על 4.5% מהתושבים, בנורבגיה 11%, בגרמניה 15%. האמצעים שהוכיחו את עצמם היו הפעלת מערך יעיל לזיהוי וקטיעת שרשרת ההדבקה וקבלת החלטות מושכלת הנסמכת על נתונים מהשטח ושיקולים מדעיים. פחות שליפות מהמותן וכניעה ללחצים כאלה ואחרים.

כשבכנסת ידונו השבוע על הגרסה הסופית של החוק שמסדיר את איכוני השב"כ הם צריכים לזכור שהפתרון אינו מעקב של ארגון ביון וגם ולא אפליקציית מגן 2. המלחמה בנגיף דורשת קודם כל יצירת מערך מרכזי, מקצועי ובעל סמכויות לניהול המשבר וגיבוש מדיניות ארוכת טווח לפעולה על סמך מדדים קבועים, כזו שתאפשר בכל עת לכל אזרח לדעת בוודאות מסוימת מה צפוי בטווח המיידי, בתלות בנתוני התחלואה. כזו שלא פועלת על החלטות של הרגע האחרון, שמשתנות מהרגע להרגע, באופן שמדרדר את אמון הציבור במערכת, ואשר מעניש את מי שמצייתים להנחיות ומתגמל את מי שמזלזלים בהם.