ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה את החזרת מעקבי השב"כ נגד אזרחים ישראלים

במהלך ישיבות הוועדה על הצעת החוק אתמול והיום לא התקיים דיון רציני בחלופות למעקב השב"כ, כמו אפליקציית המגן 2 שהפיתוח שלה אמור להסתיים בימים הקרובים או הרחבת משמעותית של מערך החקירות האפידימיולוגיות. כן לא ניתנה תשובה לעובדת ההצלחה של מדינות מערביות אחרות, במיוחד באירופה, להגביל את התפשטות המקיפה ללא הסתייעות בשירותים חשאיים.

אפליקציית המגן של משרד הבריאות

בדיונים אתמול קידם יו"ר הוועדה, ח"כ צבי האוזר, גרסה חלופית של הצעת החוק, ובה מותר המעקב של השב"כ בהסדר זמני, במטרה נועד לאפשר דיון מעמיק ומשוחרר מלחצי זמן בהסדר המלא. ואולם, בעקבות פנייה ממשרד הבריאות שאמר שהוא מעדיף שהוועדה תדון בהצעת החוק ללא הסדר ביניים, ולאור הסתייגויות של חברי הכנסת שהשתתפו בדיון, החליט האוזר לוותר על התוכנית ולהתמקד בקידום הצעת החוק בנוסח המקורי. במקור תכנן האוזר להמשיך את הדיונים בוועדה רק בשבוע הבא, ואולם לאור לחץ מצד לשכת ראש הממשלה הוחלט להשלים את הדיונים בוועדה ולאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה כבר היום.

יו"ר הוועדה ח"כ צבי האוזר צילום: יריב כץ

הדיון עצמו התנהל במתכונת מזורזת, כמעט ללא דיון ממשי, כאשר האוזר עובר במהירות על ההסתייגויות והרביזיות השונות שהגישו חברי הכנסת להצעת החוק, וקורא להצבעה עליהן בזו אחר זו. "הכלי של השב"כ הוא הדבר הכי לא מדויק שיש", הספיק להגיד ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) לפני שנפתח מרתון ההצבעות. "אם יש דבר שיפגע בכלכלה זה דווקא הכלי של השב"כ. מבין כל הכלים היחידים שעובדים, ואנחנן לא כאלו גאונים, הם החקירות האפידימיולוגיות ומגן 2 שמדויק פי אלף ושיעורי ההורדה גובהים יותר. כשאומרים שהכלי לא יפגע בכלכלה זה לא נכון, הוא יכניס חצי מדינה לבידוד. זה מה שמדליק את כל התיאוריות שהוא לא אמור לפתור את הבעיה של המשק".

לפי הצעת החוק, שתהיה בתוקף לשלושה חודשים, הממשלה רשאית להפעיל את שב"כ רק לצורך סיוע לחקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות, שמטרתן זיהוי נתוני מיקומם של חולים בתקופה של 14 ימים לפני תאריך אבחונם. כך ניתן יהיה לזהות אנשים שבאו במגע עם החולים בתקופה זו. בהצעה נכתב גם כי שב"כ יופעל רק במקרה שבו יש חשש ממשי להתפשטות רחבת-היקף של הנגיף, וקיים צורך מיידי וממשי בהסתייעות בשירות. כמו כן, שב"כ יופעל במקרים פרטניים וייחודיים שבהם לא ניתן יהיה להשלים את זיהוי האנשים שבאו במגע קרוב עם החולה באמצעות חקירה אפידמיולוגית בשיטות אחרות. הפעלת החוק תהיה כפופה לאישורם של נתניהו וראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ. ניתן יהיה לבצע תיקונים בחוק רק באמצעות הוראת שעה, וכל פעם למשך 14 יום.

ח"כ שרן השכל, הליכוד צילום: עמית שעל

אתמול, בפתח הדיון בהצעת החוק בוועדה, אמרה היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד טליה אגמון, שכלי המעקב של השב"כ הוא לא האמצעי היחיד שבו מסתייע המשרד לאיתור נשאי קורונה. "אנחנו ממשיכים לעשות חקירות אפידימיולוגיות, ומכשירים עוד 250 סטודנטים לצורך כך", היא ציינה. "כן מקצרים את זמן הבדיקה ואת הזמן של החקירות האנושיות, אבל יש מגבלות לחקירות האנושיות. זה לוקח יותר זמן מהסיוע של השירות. זה כלי משלים, כלי משלים נוסף זו אפליקציית המגן. הכלי סייע להגיע לכמעט 4,500 אנשים שחלו ולא היינו מגיעים אליהם בדרך אחרת. האיתור מניב מספר גדול יותר של אנשים, הגענו כמעט לשליש מהאנשים רק באמצעות הכלי של השירות. רק 1,500 מגעים אותרו גם בחקירות אפידימיולוגית וגם בכלי של השירות. זו חפיפה קטנה מאוד. שיעור ההצלחה של הכלי מאוד גבוה, הכלי עוזר מאוד ומאוד חשוב והיינו רוצים מחדש להשתמש בו".

ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) טענה אתמול שהדיכוטומיה שמוצבת בין אישור מעקב השב"כ לסגר היא בגדר "זריית חול בעיני הציבור". אפשר לפתוח כלכלה ולפתח יכולות אחרות שיאפשרו מענה כמו חקירת השב"כ. במדינה דמוקרטית השב"כ לא מופעל ככלי נגד אזרחים. הקורונה כאן כדי להשאר, אז לאורך זמן יהיה מעקב שב"כ, כל עוד יש קורונה? המערכות לא מתפקדות, במציאות הזו לשלוח שב"כ לעקוב אחרי אזרחים אני לא סומכת על הממשלה הזו, והתפקיד שלנו הוא להציב לממשלה סייגים", היא אמרה. "זה ניצול ציני של עריצות הרוב להעברת חוק שפוגע באזרחים ולא מגן עליהם".

ח"כ שירן השכל (ליכוד) אמרה: "אם הכלי יכול להציל חיי אדם זה כלי חשוב. אני חרדה לחירויות הפרט, אבל חשוב לזכור שבזמן סגר חירויות הפרט נפרעות בצורה גדולה יותר. אם הכלי הזה יכול לסייע ולמנוע את הפגיעה הזו ולהציל חיי אדם צריך לאפשר את השימוש בו".

כשנציג השב"כ נשאל בדיון מה הם פרטי ההתקשרות שהארגון מקבל גישה אליהם הוא השיב רק: "נבקש להשיב בפני הועדה בפורום סגור. הפלטפורמה הנוכחית אינה מאפשרת להשיב על שאלה זו".

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, טען בדבריו אתמול שהצעת החוק לא מקצועית ולא שקופה. "אנשי בריאות הציבור בעד כל כלי שיקדם את בריאות הציבור", הוא הבהיר. "השאלה כאן אם התועלת רבה על הנזק. כמות האנשים שנדבקו היא כפי 10 מכמות המאובחנים. יוצא ש-6,000 מתוך 200 אלף המקרים בישראל אותרו על ידי השב"כ. זה לא יעזור למנוע את המגיפה. הכלי הזה לחלוטין לא מדויק. רוצים להגיד אחרת? בואו תחשפו את הדיוק של הכלי. אבל לא רוצים לעשות את זה כי זה יחשוף את השב"כ. הנזק שהכלי גורם לבריאות הציבור בגלל הטעויות בבריאות האנשים מקשה להתמודד עם המגפה. אנחנו המדינה הדמוקרטית היחידה שרוצה להפעיל את שירות הביטחון הכללי".

פרופסור קרין נהון נשיאת איגוד האינטרנט צילום: עמית שעל

עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח אמר: "השב"כ קיבל סמכויות קיצוניות שנמצאות באזור הדמדומים, כמו הסעיף שמאפשר לו לקבל נתוני תקשורת באופן חסר תקדים בלי כמעט פיקוח ציבורי או צווי בתי משפט. יש כאן שאלה לא רק של אמון הציבור בממשלה אלא גם של אמון הממשלה בציבור. לא עשו קמפיין לשכנע את הציבור להוריד את המגן. אנחנו מתיימרים להיות אומת הסטארט-אפ אבל הופכים להיות מדינת שב"כ. צריך לנסות חלופות וולנטריות אחרות לפני שפונים לשב"כ".

עו"ד צחי פנחס מהרשות להגנת הפרטיות הדגיש את הצורך לקדם את אפליקציית מגן 2. "באיזונים בין הזכויות השונות יש חשיבות להניע במהרת את מגן 2, ופנינו בנושא למשרד הבריאות ולמל"ל", הוא אמר. "גם אם האפליקציה דורשת התאמות, האינטרס הציבורי הוא להתחיל לעשות בה שימוש ולטייבה תוך כדי תנועה. וזאת ללא קשר לתוצאות הדיון היום. גם השימוש בחלופת השב"כ לא מושלם, יעילותה לא מקסימלית שכן היא לא מעניקה כיסוי מוחלט לכלל המרחבים וכלל הציבור, וממילא יידרשו מעקבים נוספים".

נשיאת איגוד האינטרנט, פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אמרה: "השימוש בשב"כ הוא לא נכון, ואני מתרעמת על המשוואה של בידוד או שב"כ. שליש מהמגעים מאותרים על ידי השב"כ, אז זה לא הכלי שיכניס או יוציא אותנו מהסגר. לא ראיתי בחקיקה התייחסות לחלופה אזרחית. נציגי משרד הבריאות אומר שזה מוכן אבל אף אחד לא מפעיל את זה. השב"כ גם מפספס וגם לא מדויק. הצעת החוק מעבירה את כל הסמכויות לממשלה, לכנסת אין יכולת להחליט בזמן אמת מה כן ומה לא. יש מקום להסיט את הכוח הזה אליכם חברי הכנסת".