ניתוח כלכליסט
מחירי הנפט עולים, אבל לא בגלל התאוששות הכלכלה
צמצום התפוקה על ידי מדינות אופ"ק+ באפריל תרם לעליית מחירים, אבל החשש מגל שני של הקורונה ירתיע את חברות הארגון מהעמקת הקיצוץ בוועידה המקוונת שיקיימו מחר. העלייה בביקושים: בעיקר בעקבות רכישות שביצעו בתי זיקוק
המדינות החברות באופ"ק+, בראשות רוסיה וסעודיה, צפויות לקיים מחר (ד') ועידה מקוונת כדי לדון בהמשך צעדיהן. לפי מיטב ההערכות, ההחלטה שתתקבל תהיה בהתאם להסכמות קודמות, שלפיהן הקיצוץ בתפוקה עליו הכריזו באפריל, בשיאו של גל הקורונה, יופחת מתחילת אוגוסט ועד דצמבר.
- הזרוע הספורטיבית של קטאר מאבדת מעוצמתה
- הריאל בשפל של כל הזמנים, וההנהגה באיראן אובדת עצות
- תנועת המלקחיים שמכרסמת בשליטה של חיזבאללה בלבנון
במילים אחרות, ההיצע יגדל בהדרגתיות. הקיצוץ בתפוקה היומית אמור להצטמצם מ־9.7 מיליון חביות ביום לקיצוץ של 7.7 מיליון חביות עד סוף השנה, ולהמשיך ולרדת ב־2021, בתקווה כי הביקושים ימשיכו להתאושש. בחודש שעבר הסתכמה תפוקת מדינות אופ"ק+ בכ־33.5 מיליון חביות ביום, כשהקיצוץ הפחית בכ־10% את האספקה העולמית.
ההחלטה להפחית את רמת הקיצוץ אינה פשוטה עבור יצרניות הנפט, והן מבינות כי עליהן להיות זהירות לנוכח תנאי השוק ההפכפכים. היצרניות יכולות לשאוב עידוד מהמגמה המסתמנת, אם כי ישנם עדיין תמרורי אזהרה שיש להביא בחשבון.
מכליות נפט סמוך למוסקבה, באפריל צילום: בלומברג
הסרת מגבלות תעופה
מצד אחד, מהלך הקיצוץ הוכיח את עצמו והדבר השתקף בעליית מחירי הנפט משפל של כ־16 דולר לחבית באפריל לכ־43 דולר כיום. המגמה הזו משקפת גם את הצפי להתאוששות הביקוש, עם הסרת מגבלות בעולם, בייחוד בתחום התעופה. מנגד, החשש מגל שני וקיומם של מלאים גדולים, בעיקר בארה"ב ובסין, מרתיעים את היצרניות ומגבירים את הסיכוי כי הפחתה משמעותית יותר בקיצוץ עלולה להוריד את המחירים. כרגע, גם הן מבינות שהעלייה בביקוש נובעת מרכישות של בתי זיקוק שמנסים לנצל את המחיר הנמוך, ולא כתוצאה משינוי משמעותי בשוק.
המבחן של כל החלטה שתתקבל מחר יהיה במידת היישום. הסכמי הקיצוץ בין רוסיה לסעודיה עד משבר הקורונה העמיקו את מידת חוסר האמון בין הצדדים. בעיקר אמורים הדברים לגבי הסעודים, שטענו כי הרוסים מרמים אותם ומזרימים כמויות נפט גדולות יותר ממה שהתחייבו. עיון בנתונים מאז נכנסו הסכמות אפריל לתוקף מלמד על שיפור במידת היישום, שהגיע מאז מאי ל־96% — מה שמעיד כי יצרניות הנפט הפנימו שהמשבר הוא משמעותי ועליהן לגלות הפעם אחריות.
מי שמובילות את הקו הדוגל ביישום קפדני הן מדינות המפרץ החברות באופ"ק. בחודש שעבר הפיקה סעודיה כ־7.6 מיליון חביות ביום, התפוקה הנמוכה ביותר שלה זה 18 שנה. מדובר בקיצוץ מרצון מעבר למכסה שהוקצתה לריאד לפי הסכם אופ"ק+, שעמדה על 8.49 מיליון חביות ביום. גם כווית ומדינת איחוד האמירויות שמיישרות קו עם סעודיה קיצצו בחודש שעבר את תפוקתן מעבר למכסות. רוסיה הפיקה ביוני כ־8.6 מיליון חביות ביום, אמנם קצת יותר מהמכסה שאליה התחייבה, אבל לאור העבר, מדובר ברמת יישום מרשימה מבחינתה. לעומת זאת, ניגריה ועיראק ממשיכות לייצר מעל המכסה המותרת, ולכן, החל מהחודש הבא, הן צפויות להתייצב בפני לחץ גובר והולך לעמוד בהתחייבויות.
ונצואלה ואיראן פטורות
שלוש מדינות פטורות מהסכם אופ"ק+ בשל מצבן הפנימי הקשה — ונצואלה, איראן ולוב. תפוקת הנפט באיראן ירדה בחודש שעבר אל מתחת ל־2 מיליון חביות ביום - הרמה הנמוכה ביותר זה כ־40 שנה. הירידה היא פועל יוצא של הסנקציות האמריקאיות וחוסר יכולתה של טהראן למכור את הנפט שהיא מפיקה. מתקני האחסון שלה מלאים כמעט עד אפס מקום, עם יותר מ־60 מיליון חביות שאין להן קונה. בחודש שעבר הסתכם יצוא הנפט של איראן בכ־250 אלף חביות ביום לכל היותר, מתוכן כ־100 אלף לסין. לשם השוואה, לפני שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין עמד היצוא האיראני על כ־2.5 מיליון חביות ביום.
גם ונצואלה מתמודדת עם הסנקציות האמריקאיות והפכה לא רלבנטית לשוק העולמי עם תפוקה שממשיכה לצנוח בחדות ומוערכת בפחות מ־300 אלף חביות ביום. לוב, שיכולת התפוקה שלה עומדת על 1.2 מיליון חביות ביום, נתונה במלחמת אזרחים מתמשכת והתפוקה שלה נעה סביב 100 אלף חביות ביום. למרות הצהרותיה בסוף השבוע כי תחזור לייצא בקרוב, היא עדיין שחקנית לא משמעותית בשוק הנפט.
במבט קדימה, יצרניות הנפט מבינות שהסערה בשווקים טרם חלפה. דו"ח שפרסמה באחרונה סוכנות האנרגיה הבינלאומית ממחיש את המציאות המורכבת של השוק. לפי הדו"ח, ברבעון השני נרשמה ירידה של 16.4 מיליון חביות נפט ביום לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
למרות הסרת המגבלות וההתאוששות במחצית השנייה, מעריכה הסוכנות כי הביקושים יירדו ב־2020 בכ־8 מיליון חביות ביום לעומת 2019 ויתייצבו על כ־92 מיליון חביות ביום. זוהי אמנם ירידה משמעותית, אך עדיין נמוכה מהערכות קודמות.
האופטימיות הזהירה בשוק הנפט היא בדיוק הבעיה של אופ"ק+. השווקים המרכזיים - ארה"ב והאיחוד האירופי - שמסוגלים להזניק את הביקושים וגם את המחירים, עדיין רחוקים מהתאוששות. למרבה האירוניה, אף שרוב המומחים צופים כי בטווח הרחוק תירשם עלייה בביקושים, בטווח הקצר התמונה נראית מורכבת ומעורפלת. המגזרים האחראיים על יצירת הביקושים, ובכלל זה ענפי התעשייה והתעופה, עדיין רחוקים מהמצב ערב פרוץ המגפה. למרות תוכניות סיוע נדיבות של הממשלות במערב, הצפי הוא עדיין לירידה בפעילות, פיטורים נרחבים וקריסת חברות. במצב כזה יצרניות הנפט צריכות לגלות גמישות בזירת ההיצע ולהדק את הפיקוח על היישום.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד MENA
