תנועת המלקחיים שמכרסמת בשליטה של חיזבאללה בלבנון
המחאה העממית נגד הקריסה הכלכלית חודשה בלבנון כשעיקר החיצים מופנים לחיזבאללה. במקביל, גובר הלחץ על הארגון, רגע לפני כניסתו לתוקף של "חוק הקיסר" האמריקאי המטיל סנקציות חריפות על מי שיקיים קשר כלכלי עם משטר אסד
המחאה העממית בלבנון, שזכתה לכינוי "מחאת הלירה" על רקע קריסת שער המטבע המקומי במדינה, חודשה בסוף השבוע. במהלך יום שישי הגיע שער הדולר בשוק השחור לשפל של כ־6,000 לירות לבנוניות, לעומת שער רשמי של 1,507 לירות לדולר. מבחינת מרבית הלבנונים מדובר בלא פחות מאסון כלכלי שכן בפועל חסכונותיהם במטבע המקומי "התאדו" במשק המבוסס על דולריזציה.
בשלב זה המחאות הקשות ביותר דווחו בצפון המדינה, סביב העיר טריפולי, וזה כלל בין השאר שריפת סניף של הבנק המרכזי וחסימת צירים. במהלך ההתנגשויות עם כוחות הביטחון דווח על למעלה מ־120 פצועים בעיר ובסביבותיה. עם זאת המחאה הנוכחית עדיין אינה נרחבת, בוודאי לא בבירה ביירות, כמו קודמתה שפרצה באוקטובר 2019 על רקע המצב הכלכלי הקשה וכוונת הממשלה להכביד את עול המיסים.
- הלירה הלבנונית קורסת, והמפגינים שבים לרחובות במדינה
- בכירי חיזבאללה חטפו קורונה, אך עדיין שולטים בכלכלת לבנון
- באין תוכנית הבראה, האזרחים הלבנונים מציתים את הבנקים
הקרב מול הנגיד
לבנון נראית עתה מבחינה כלכלית ופוליטית כמדינה ללא מוצא שתתקשה לצאת מהבוץ שאליו נקלעה. כל האינדיקטורים הכלכליים מלמדים על קטסטרופה, בעוד הפלגים השונים ממשיכים להתגושש בינם לבין עצמם. החוב החיצוני של לבנון מוערך בכ־90 מיליארד דולר, המהווים למעלה מ־170% מהתוצר המקומי הגולמי, שיעור מהגבוהים בעולם. הצמיחה בלבנון בשנה שעברה הגיעה ל־2%–, אולם המצב הפנימי וכן משבר קורונה הוביל את מומחי הבנק העולמי להציג תחזית שלילית במיוחד למשק הלבנוני בשנה הנוכחית – 12%–.
מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה צילום: ynet
המצב הפנימי בלבנון לא היטיב עם שוק העבודה המקומי ולפי הערכות במהלך השנתיים האחרונות נמחקו מהשוק כמיליון משרות. כל זה מוביל לכך שכיום כ־51% מהלבנונים חיים מתחת לקו העוני, בעוד שכ־22% מהם חיים בתנאי עוני קיצוני (כ־2 דולר ביום). כל הנתונים הללו צפויים להחמרה וזאת בעקבות השבתת המשק הלבנוני כחלק מהצעדים להתמודדות עם נגיף קורונה.
המחאה של אוקטובר הביאה בסופו של דבר לנפילת ממשלתו של סעד אלחרירי והחלפתו בחסן דיאב. למרות חילופי התפקידים, לכל השחקנים בזירה הלבנונית וגם לציבור הרחב ברור כי מי ששולט במהלכי הממשלה הוא ארגון חיזבאללה ולכן עיקר חיצי הביקורת של המוחים מופנים בעיקר כלפי חסן נסראללה ואנשיו, כולל דרישה להתפרקות מהנשק.
למרות שכלפי חוץ חיזבאללה משדר עוצמה וטוען כי סיכל במהלך סוף השבוע ניסיון להדחת הממשלה, אין ספק כי הארגון נתון ללחץ הולך וגובר מבית ומחוץ. במהלך החודשים האחרונים ניהל הארגון מלחמת חורמה נגד הבנק המרכזי וניסה להביא להדחתו של הנגיד הוותיק ריאד סלאמה. קצפם של נאמני נסראללה יצא נגדו מכיוון שהוא בחר ליישם את הסנקציות האמריקאיות על הארגון, כלומר למנוע ממנו שימוש במערכת הבנקאית הלבנונית כדי להלבין את הכנסותיו.
הפגנה שנערכה בביירות בסוף השבוע. ארון קבורה מסמל את מצבה של המדינה צילום: אם סי טי
מבחינת חיזבאללה סלאמה הפך "לסוכן אמריקאי" שיש להדיחו מידיית, אך הארגון עטף זאת בביקורת נגד מדיניותו. מחנה חיזבאללה טען כי המדיניות של סלאמה היא זו שהובילה לקריסת עתודות המט"ח של המדינה ומכאן להתרסקות שער הלירה. בשבוע שעבר מונו לסלאמה כמה סגנים, כולם עושי דברו של חיזבאללה, אך למרות זאת הנגיד אינו מוכן להתפטר.
במקביל לצעדים הפוליטיים, כחלק מהמלחמה בבנק המרכזי הגביר חיזבאללה את מאמציו לעגן את ההגמוניה שלו על המשק הלבנוני. לפי מקורות בלבנון, חיזבאללה, ששולט בשוק החלפנים במדינה, הורה לאנשיו להפסיק את מכירת הדולרים (למעט באזור מעוזו הדאחיה) ובכך האיץ את מגמת הירידה של שער הלירה. החלשת הבנק המרכזי בעיני הציבור נועדה לשרת את האינטרס העליון של חיזבאללה – השתלטות על נכסי הבנק הכוללים בין השאר עתודות זהב בשווי של 13 מיליארד דולר וכן זרם הכנסות מחברות מפתח בשוק הלבנוני – חברות התקשורת, התעופה וכן הקזינו של לבנון.
הבהילות שבה פועל חיזבאללה נובעת מהחרב המאיימת המונחת על צווארו – "חוק קיסר" האמריקאי. אם לא יחולו עיכובים של הרגע האחרון חוק זה אמור להיכנס לתוקפו ב־17 ביוני. בתמצית חוק זה אמור לחנוק כלכלית את משטר אסד בסוריה על ידי הטלת סנקציות חריפות וחסרות תקדים על כל גורם שמקיים יחסי סחר מכל סוג עם משטר זה. בין השאר הסנקציות יוטלו על כל חברה בתחום האנרגיה, המסחר והתעופה שלה קשרים עסקיים עם סוריה.
בנוסף, החוק יעצור כל סיוע לשיקומה של סוריה ויטיל סנקציות על כל חברה שמנהלת יחסי מסחר ישירים או עקיפים עם המשטר הסורי, כולל מימון. השם "קיסר" הוא כינויו של קצין מודיעין סורי שערק למערב ותיעד את פשעי משטר אסד בבתי הכלא שלו במהלך שנות מלחמת האזרחים הנמשכת במדינה. התקרבות מועד כניסת החוק לתוקפו האיץ בימים האחרונים את נפילת שער הלירה הן בלבנון והן בסוריה, מכיוון שהסוחרים הגבירו את קצב רכישת הדולרים.
החוק אמור להשפיע בין השאר על ישויות רוסיות ואיראניות הפעילות בשוק הסורי. שתי מדינות אלה נחשבות לספקיות מובילות של מוצרים שונים לסוריה. בעוד במוסקבה מסרבים להתרגש מהחוק החדש, באיראן מפרשים אותו כעוד אמצעי לחץ מצד ממשל טראמפ להצר את צעדיה של טהרן באזור. האיראנים כבר נערכים לעקוף את הסנקציות החדשות באמצעות רשת ענפה של מתווכים וחברות קש, באותה השיטה שבה הם פועלים במשך שנים.
כבר חסמו משאיות
מי שאמור להידחק לפינה כתוצאה מחוק קיסר הוא חיזבאללה. אם הממשלה הלבנונית תחליט לקיים את החוק המשמעות היא שחיזבאללה על כל שלוחותיו ייאלץ להפסיק את פעילות ההברחות הענפה שלו לשוק הסורי.
מאז החלה מלחמת האזרחים בסוריה הקים חיזבאללה עשרות נקודות מעבר בלתי רשמיות לשוק הסורי והוא מנצל אותן להברחת מוצרים מסובסדים לשוק זה, כולל מוצרי מזון ודלקים. הברחות אלה מעשירות את חיזבאללה בעשרות מיליוני דולרים בכל חודש. מצד שני הברחות אלה יוצרות זעם בקרב הלבנונים וזאת הסיבה שבשבת נחסמה דרכן של משאיות מזון לשטח הסורי.
אם ממשלת לבנון תחליט לעקוף את החוק, היא מסתכנת בכך שכל בכיריה יוכנסו ל"רשימה שחורה", דבר שימנע ממנה אפשרות לנהל משא ומתן עם קרן המטבע הבינלאומית כדי לנסות לחלץ את הכלכלה מהשפל שבו היא נמצאת.
הכותב הנו מנהל חברת קונקורד MENA
