מחקר חדש: מעבר לאנרגיה מתחדשת דווקא יאיץ את הצמיחה

יישום מדיניות של צמצום פליטת גזי חממה ממקורות אנרגיה לא רק שלא יביא להאטה בצמיחה הכלכלית של ישראל, אלא אף צפוי להאיץ אותה. כך מעלה מחקר חדש של תוצאות יישום מדיניות להפחתת פליטת גזי חממה. המחקר נערך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והמכון הישראלי לדמוקרטיה, ובראש צוות החוקרים עמד פרופ' נתן זוסמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל.

החוקרים פיתחו כמה תרחישים לעתיד שוק האנרגיה בישראל, שעליהם יושם המודל: שני תרחישי "עסקים כרגיל", שמבוססים על יעדים קיימים של משרד האנרגיה (17% אנרגיות מתחדשות החל מ־2030, ו־30% אנרגיות מתחדשות החל מ־2030) ששימשו כנקודת בסיס, ושני תרחישים למדיניות צמצום פליטות גזי חממה - מתון ושאפתני - שנבדקו בהשוואה לשני תרחישי העסקים כרגיל. הן התרחיש המתון והן השאפתני מתבססים על הנחה של 85% אנרגיות מתחדשות בייצור חשמל וחשמול מלא של מגזר התחבורה עד 2050, והפסקה מוחלטת של הפקת אנרגיה מפחם עד 2030. ההבדל בין התרחישים הוא בעיקר בגובה מסי הפחמן שיוטלו על המשק. 

טורבינות רוח בישראל. אנרגיה מתחדשת תועיל לפריון העבודה צילום: אנרג'יקס

לפי הניתוח, עד 2050 צפויה ירידה של בין 60.51% ל־65.59% בהיקף פליטות גזי החממה בתרחיש המתון ביחס ל־2005, וירידה של בין 73.18% ל־91.99% בתרחיש השאפתני ביחס ל־2005. מבחינת השינוי בצמיחת התמ"ג עד 2050, במקרה של התרחיש המתון זו צפויה להיות נמוכה בשיעור של בין 0.02% ל־0.31% לעומת עסקים כרגיל, ובתרחיש השאפתני נמוכה בשיעור של בין 0.32% ל־0.62% לעומת עסקים כרגיל. כלומר, המחקר מעלה שיישום מדיניות של צמצום פליטת גזי חממה לא יביא לירידה בצמיחה, אלא לצמיחה אטית רק במעט לעומת יישום היעדים הקיימים של משרד האנרגיה.

אולם, מציינים החוקרים, הסימולציה שביצעו לא מתייחסת למשתנים ששקלולם דווקא יכול להוביל לעלייה בתמ"ג עם הפחתת פליטות גזי חממה כמו "התועלות הכלכליות והחברתיות במרבית תחומי החיים מהפחתת פליטות פחמן". לפיכך, קובעים החוקרים, המסקנה המתבקשת "היא כי המשק הישראלי יכול להגיע לירידה ניכרת בפליטות גזי חממה הקשורות באנרגיה בלי לפגוע ביעדי צמיחה ארוכי טווח". לדברי החוקרים התוצאות גם לא משקפות את השיפור הפוטנציאלי בבריאות ומכאן בפריון העובדים. וגם את התוספת במקומות עבודה, הנובעת משינוי בענפי הכלכלה הקשורים במעבר לאנרגיה נקייה.

לדברי ד"ר רחל רוסלנה פלטניק ממכללת עמק יזרעאל, שהשתתפה במחקר, "עלות המעבר לאנרגיות מתחדשות לא גבוהה, היא מסתכמת במאיות בודדות של אחוזי תוצר. אפשר לחיות בישראל הרבה פחות מזוהמת בעלות שהיא לא גבוהה. המחקר גם לא הביא בחשבון את התועלות הבריאותיות כתוצאה מנשימת אוויר נקי ואת התועלות בעמידה בהסכמים בינלאומיים. נדרשת הרבה השקעה בייצור אנרגיה ובתשתיות אגירה, ועדיין זה לא עולה הרבה".