הלך לעולמו פול וולקר, יו"ר הפד שניצח את האינפלציה המשתוללת בארה"ב

פול וולקר (Paul Volcker), יו"ר הפד בשנים 1987-1979, הלך לעולמו, והוא בן 92.

וולקר, מראשי הבנק הפדרלי החשובים במאה הקודמת, הוביל את אחת מתוכניות חיסול האינפלציה השאפתניות והחריפות ביותר במדינות המפותחות, עם שיעור ריבית חריג של 22%.

פול וולקר צילום: בלומברג

התוכנית נחשבה להצלחה משום שבלמה את עליות המחירים החריגות של שנות השבעים והשמונים המוקדמות, והובילה לאחר תקופת מיתון קשה לשני עשורים של צמיחה. עם זאת, היא גבתה מחיר כבר מאד בטווח המיידי והבינוני, בתעשייה המקומית, בסקטור החקלאי ובשוק הנדל"ן האמריקאי.

שיעור האינפלציה בארה"ב בשנת 1965, תקופת נשיאותו של לינדון ג'ונסון, עמד על פחות מ-1%. בשנות השבעים, על רקע משבר הנפט וגורמים נוספים, החלה האינפלציה לטפס עד לרמה של 14.8% בחודש מרץ 1980.

פול וולקר והנשיא רונלד רייגן בשנת 1981 צילום: גטי אימג'ס

וולקר, שהיה בכיר במשרד האוצר, מונה  ב-1979 ליו"ר הפד על ידי הנשיא ג'רמי קרטר. בתפקיד זה החליט להדק את חגורת האספקה של האשראי לשוק ולדחוף חזרה קדימה את שווי הדולר – באמצעות העלאות ריבית חדות ומהירות. ביולי 1981 הגיע גובה הריבית לשיא של 22.36%.

מלחמה באינפלציה 

עוד לפני שמונה לתפקיד, ככלכלן בכיר וחבר הפד (שהשתתף בפגישות ועידת השוק החופשי שקבעו את גובה הריבית), הבהיר וולקר את עמדתו החד משמעית בנוגע לסיכונים שבעליית המחירים: "האינפלציה היא מה שצפוי לגרום לבעיות הכבדות ביותר ולהוביל לתקופות המיתון הגדולות ביותר", אמר כמה חודשים לפני שמונה ליו"ר הפד.

שנתיים לאחר הקפצת הריבית חזרה האינפלציה לטווחים של פחות מ-3% ותקופת "האינפלציה הגדולה" הסתיימה. ואולם, לנוכח השלכות הריבית הגבוהה, כלכלת ארה"ב נכנסה בשנים 1982-1981 לתקופת מיתון קשה (שעד למשבר הפיננסי של 2008 נחשב למשבר הכלכלי הקשה ביותר מאז המיתון הגדול של שנות השלושים) ושיעור האבטלה ב-82 הגיע ל-10.8%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1940, כולל השנים שחלפו מאז ועד היום.

התוכנית של וולקר עוררה ביקורת חריפה מכיוון שההשלכות שלה היו ברובן צפויות מראש. הוא לא הכחיש את המחיר של התוכנית, אך התעקש שמדובר בהכרח, למרות הכול. בתקופת המשבר הקשה של תחילת שנות השמונים המתקפה נגדו היתה כמעט חוצת מחנות, אך מולה הוא זכה גם לאמון מצד גורמים במערכת וגורמים מקצועיים – לא בכדי הוא זכה לאמונו של הנשיא הרפובליקני שגבר על קרטר בבחירות של 1981, רונלד רייגן, שמינה את וולקר לכהונה נוספת. ואכן, לדעת רבים, במבט לאחור, לתוכנית של וולקר היה תפקיד מכריע בצמיחה המתמשכת של ארה"ב מ-1982 ואילך, במשך כל שנות השמונים והתשעים.