נורבגיה משכה באופן בלתי צפוי 400 מיליון דולר מקרן העושר שלה

נורבגיה משכה באופן בלתי צפוי קרוב ל-400 מיליון דולר מקרן העושר שלה באוגוסט. על כך מדווחת סוכנות בלומברג. זו המשיכה הראשונה מסוגה זה למעלה משנה שמבצעת יצרנית הנפט הגדולה במערב אירופה, כאשר המטרה היא לנצל את קופת המזומנים העצומה שלה ברקע הירידה במחירי הנפט.

ועדיין, שימוש בכספי קרן העושר הנורבגית, שהיא הגדולה מסוגה בעולם, היא אירוע נדיר. לראשונה משכה הממשלה כסף מהקרן בשנת 2016, זאת בעקבות צניחת מחירי הנפט. בשל האפשרות להשתמש בכספי הקרן הצליח הבנק הנורבגי המרכזי להימנע מתוכניות תמריצים, כמו אלה הנהוגות במדינות מערביות אחרות.

קידוח נפט בנורבגיה

ראשת ממשלת נורבגיה ארנה סולברג צילום: רויטרס

משרד האוצר באוסלו טרם מסר סיבה רשמית למשיכה האחרונה, אשר התבצעה לאחר שמחירי הנפט נפלו לשפל של שבעה חודשים בתחילת אוגוסט. בה בעת, ההחלטה מצביעה על כך שהתקציב של ממשלת נורבגיה הוא פגיע עתה יותר לתנודתיות של מחירי הנפט, זאת לאחר שהממשלה השמרנית הוציאה סכומים חסרי תקדים מהכנסות המדינה מדלקים מאובנים.

בחודש מאי דיווחה ממשלת נורבגיה כי בכוונתה להפקיד 34 מיליארד קרונה (3.7 מיליארד דולר) בקרן בשנת 2019. המשיכה שביצעה בחודש אוגוסט מביאה את כלל ההפקדות עד חודש זה ל-19.9 מיליארד קרונה. החטיבה של הבנק המרכזי הנורבגי המנהלת את הקרן סירבה להגיב לגבי המשיכה. ממשלת נורבגיה תציג את תקציב 2020 ב-7 באוקטובר, זאת כולל תחזיות מעודכנות ל-2019.

מגנה אוסטונר, אסטרטג ב-DNB באוסלו, אמר כי קשה להבין מדוע ביצעה הממשלה את המשיכה. "אני לא מבין מדוע זה היה נחוץ", הוא השיב באימייל לפניית בלומברג. "בה בעת, מחיר הנפט אכן נפל מעט", ציין.

מחיר חבית נפט גולמי ירדה לכ-56 דולר בראשית אוגוסט, זאת ברקע חששות לגבי השפעת מלחמת הסחר והאטה בביקושים העולמיים לנפט. מדובר במחיר נמוך בהרבה מהערכות ממשלת נורבגיה בתקציב המעודכן שלה לשנת 2019, שם מסרה הערכות של בין 67 דולר ל-70 דולר לחבית מאוגוסט ועד סוף השנה. בכך, התחזית השנתית הממוצעת עומדת על כ-61 דולר לחבית על פי שער החליפין של היום.

הבנק המרכזי של נורבגיה מסר בסוף אוגוסט כי בכוונתו להאיץ את קצב הרכישות היומי של הקרונה הנורבגית ב-40% בספטמבר לעומת חודש קודם לכן, זאת כסימן אפשרי לכך כי היא נדרשת לבצע המרות נרחבות יותר של הכנסות הנפט במטבע זר, למטבע הקרונה המקומי.

נורבגיה, המייצרת נפט וגז מאז שנות ה-70, השתמשה בהכנסות מהמסים על הנפט, בעלות ממשלתית על שדות נפט ימיים ודיבידנדים מחברת האנרגיה הנורבגית אקינור על מנת לסגור פערי תקציב. זאת תוך הטלת מגבלה של משיכת 3% לכל היותר משווי הקרן מדי שנה.

עד 2016, כלל ההכנסות מנפט היו גדולות מהגירעון, מה שאפשר לממשלה להעביר יתרות לקרן העושר, אשר שוויה זינק ליותר מטריליון דולר מאז הוקמה בשנות ה-90.

ראשת הממשלה השמרנית ארנה סולברג, הראשונה מבין ראשי הממשלה שמשכה כספים מקרן העושר, הקפיצה את היקף השימוש של נורבגיה בהכנסות הנפט שלה לשיאים חסרי תקדים. בכוונת הממשלה להוציא 238 מיליארד דולר מהכנסות הנפט ב-2019, לעומת 214 מיליארד דולר בשנה שעברה.