$
עולם

סין רוצה להתחבר לאירופה ולאפריקה, האם בדרך תטביע את העולם בחובות

ארה“ב האשימה את פרויקט "החגורה והדרך" הסיני בערעור הריבונות של מדינות באפריקה ואסיה באמצעות יצירת חובות ענק. מחקר חדש מציג עובדות קצת שונות

אופיר דור, בייג‘ינג 14:0004.05.19

באוקטובר האחרון נשא סגן נשיא ארה“ב מייק פנס נאום חשוב במכון הדסון בוושינגטון בו שיגר שורה ארוכה של האשמות כלפי סין. לאחר שתקף את סין על זכויות אדם, פרקטיקות סחר לא הוגנות, גניבת סודות מסחריים ופגיעה בחופש הדת, התעכב פנס על השימוש שעושה סין בחוב כדי להרחיב את השפעתה העולמית.  

 

”היום, המדינה הזאת (סין) מציעה מאות מיליוני דולר בהלוואות תשתית לממשלות באפריקה, אסיה ואירופה ואפילו אמריקה הלטינית. תנאי ההלוואות הללו מפוקפקים לכל הפחות והמרוויחה מהן היא בעיקר בייג‘ינג“, אמר פנס.  

מפת פרוייקט "החגורה והדרך" הסיני מפת פרוייקט "החגורה והדרך" הסיני

 

חודש לאחר מכן חזר פנס על הדברים בנאומו בפסגת שיתוף הפעולה האסייתית-פסיפית (APEC) הנערכת בפפואה גינאה החדשה. "אל תקבלו מצב בו חוב למדינה זרה עלול לאיים על הריבונות שלכם. "אנחנו לא מטביעים את שותפותינו בים של חובות. אנחנו לא כופים, משחיתים, או מסכנים את העצמאות שלכם. ארה"ב עושה עסקים באופן פתוח והוגן – ואנחנו לעולם לא מציעים רצועת חנק או כביש חד כיווני“, אמר פנס תוך רמז ברור לסין.

 

ג‘ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי של ארה“ב, היה אפילו חריף עוד יותר ואמר בשנה שעברה כי ”סין משתמשת בשוחד, הסכמים מעורפלים ושימוש אסטרטגי בחוב כדי לשמור מדינות באפריקה שבויות לדרישות שלה“. דבריהם של פנס ובולטון הדהדו טענה כי סין מפעילה ”דיפלומטיה של מלכודת חוב“, תוכנית להציף במודע מדינות מתפתחות בחובות שלא יוכלו לעמוד בהחזרתם מתוך רצון לקחת מהן נכסים כשהן לא עומדות בתשלומים.

 

אולם מחקר חדש שפרסמה קבוצת רודיום (Rhodium), חברת מחקר עצמאית מניו יורק, מציג עובדות שונות המערערות על הטענות של הבכירים האמריקאים. האשמות של בולטון ופנס מסתמכות על תקדים מ-2017, בו סרי לנקה העבירה נמל ימי לשליטה סינית לאחר שלא הצליחה לעמוד בתשלום החוב שנטלה לבנייתו. אלא שהחוקרים ניתחו 40 מקרים מאז 2007 בהם המדינות שלוו כסף מגופים סינים לא הצליחו לעמוד בתנאי החזרתו. ברוב המכריע של המקרים משא ומתן הוביל לפריסה מחדש של החוב ואפילו לא פעם למחיקתו לגמרי על ידי סין. סרי לנקה היתה מקרה יחיד שאינו מעיד על הכלל.

 

נשיא סין שי ג'ינגפינג. השיק את "פרויקט החגורה והדרך" ב-2013 נשיא סין שי ג'ינגפינג. השיק את "פרויקט החגורה והדרך" ב-2013 צילום: אי.אף.פי

 

הלוואות ל-125 מדינות בעולם

 

בשבוע שעבר הסתיים בבייג‘ינג הפורום השני של יוזמת ”החגורה והדרך“ חובקת העולם שהשיק נשיא סין שי ג‘ינפינג ב-2013. החגורה והדרך לבניית רשת תשתיות קרקעיות וימיות שתחבר את סין עם אירופה, המזרח התיכון, אפריקה ומעבר להן. ארה“ב, המתנגדת ליוזמה, לא השתתפה כמובן. במסגרת הפורום חשף יי גאנג, מושל הבנק המרכזי הסיני, כי מוסדות פיננסים סינים הלוו עד היום סכום עתק של 440 מיליארד דולר למימון פרויקטי תשתית הקשורים ליוזמת החגורה והדרך ב-125 מדינות בעולם. ההלוואות הללו עומדות במרכז הביקורות כלפי התוכנית.

 

המחקר של קבוצת רודיום מצא אישוש לטענה אחת כלפי יוזמת החגורה והדרך, כאשר לעיתים קרובות המדינות שמקבלות הלוואות מסין אכן מתקשות לא פעם להחזיר אותן מסיבות שונות כמו זינוק בעלות הפרויקטים או תכנון לקוי שלהם. אלא שהחוקרים לא מצאו אישוש לטענה כי סין משתמשת בקשיים של המדינות הלוות כדי להשתלט על נכסים אסטרטגיים שלהן. במקום זיהו החוקרים דווקא מגמה של ויתור או הפחתת חובות מצד סין כדי לסייע למדינות המתקשות או לשפר את היחסים עימן. מחיקת חובות נעשתה לשורת מדינות כמו זימבאבואה, ונאוטו, גאנה וקמרון.

 

בניגוד למה שניתן אולי לחשוב, המחקר טוען כי העובדה שהמדינות המתפתחות מתקשות בתשלום החוב אינה מקנה לסין עמדת כוח גדולה עליהן. במרבית המקרים בפני המדינות עומדות אפשרויות לקבל הלוואות ממספר מקורות נוספים מלבד סין, כמו קרן המטבע העולמית או גופים פיננסיים כדוגמת קרדיט סוויס, מה שנותן כוח לאותן מדינות. חילופי שלטון במדינות המתפתחות מספקים תירוץ מושלם עבור הממשלה החדשה לנהל משא ומתן מחדש על תנאי ההלוואה. כך למשל עשה הממשל החדש באקוודור ששינה ב-2017-2018 את תנאי ההלוואות מסין בטענה כי אלו היו בלתי נסבלים.

 

עדות לכוח המוגבל של סין על המדינות הלוות מספקת מחלוקת מול אוקראינה על תשלום חוב מ-2014. סין נאלצה לפנות לבוררות בינלאומית לאחר שאוקראינה לא עמדה בהעברות משלוחי התבואה שאמורים היו לכסות את החוב. על אף כוחה והשפעתה הבינלאומית של סין, לא היתה לה באמת אפשרות כלשהו להשתלט על התבואה האוקראינית.

 

מקרה סרי לנקה, שהפך ל“אקדח המעשן“ עבור מתנגדי תוכנית החגורה והדרך, היה שונה כיוון שהמדינה צברה חוב חיצוני גבוה של 46.5 מיליארד דולר, עשירית ממנו בלבד היה לסין. אולם החוב הסיני הגבוה הציב את סרי לנקה בעמדת חולשה במשא ומתן מול סין, מה שהוביל להעברת הבעלות על הנמל. מלבד סרי לנקה, מצאו החוקרים מקרה נוסף בו טג‘יקיסטאן העבירה ב-2011 שטח בהיקף של 1,158 ק“מ באזור מבודד לסין, אף שלא ברור האם ההעברה בוצעה כתשלום על חוב או במסגרת תביעה טריטוריאלית היסטורית.

 

פרויקט "החגורה והדרך" הסיני הושק ב-2013 פרויקט "החגורה והדרך" הסיני הושק ב-2013 צילום: redasiainsurance

 

היפנים משקיעים יותר מסין

 

יוזמת החגורה והדרך מוצגת לא פעם כתוכנית סינית סדורה להשתלטות על העולם. סין עצמה אשמה במידה רבה ביצירת חששות אלו באמצעות יחסי הציבור האגרסיביים שהובילה ליוזמה. אולם בפועל המספרים מאחוריה פחות דרמטיים ממה שניתן לחשוב. מנתונים שפרסמה קרן המטבע העולמית בחודש שעבר עולה תמונה די מפתיעה לפיה מאז 2016 ההשקעות היפניות בעולם, שזוכות למעט מאוד תשומת לב, היו גבוהות יותר מאשר ההשקעות הסיניות במיליארדי דולרים. נכון לרבעון השלישי של 2018 החזיקה יפן 1.667 טריליון דולר של נכסים זרים, בעוד סין רק ב-1.542 מיליארד דולר.

 

המחקר של קבוצת רודיום מחזק ממצאים קודמים הנוגעים להגזמה בתיאור הסיכונים ביוזמת החגורה והדרך. במאמר שפרסמה בשבוע שעבר דבורה בראוטיגם (Deborah Brautigam), מומחית ליחסי סין-אפריקה מאוניברסיטת ג‘ונס הופקינגס, היא הציגה מסקנה דומה כי הראיות קלושות למדי לטענה כי הבנקים סינים בשירות הממשלה מלווים במכוון לפרויקטים מסוכנים או מפסידים במטרה להפיק יתרונות אסטרטגיים בעתיד. ”ברוב מדינות אפריקה ואמריקה הלטנית, ההלוואות הסיניות משמעותיות, אבל הפחדים שהממשלה הסין בכוונה משחרת לטרף של מדינות לא מבוססים“, כותבת בראוטיגם.

 

יוזמת החגורה והדרך בהחלט מפיקה רווחים עבור סין במישור הדיפלומטי והפוליטי. החוקרים של קבוצת רודיום העלו אפשרות כי מדינות שמגיעות למשא ומתן על ארגון מחדש של חובות עשויות להידחף לתמוך בעמדת סין בנושאים קונפליקטואליים כמו השליטה על ים סין הדרומי. החגורה והדרך מספקת גם תשתית לחדירה עמוקה של חברות סיניות למדינות היעד בחו“ל, ממש כמו שתוכניות פיתוח אמריקאיות עשו. ”החגורה והדרך איננה מלכודת חוב. היא פשוט גלובליזציה עם מאפיינים סינים“, סיכמה בראוטיגם.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x