סוף לסכסוך: בני שטיינמץ חוזר לעשות עסקים בגינאה

לאחר חודשים של מו"מ חשאי, חברת BSGR של שטיינמץ הגיעה להסכם עם נשיא גינאה אלפה קונדה, לפיו שני הצדדים יבטלו את האישומים על שחיתות שהטיחו אחד בשני, ויסיימו הליך בוררות הנמשך שנתיים סביב מכרה עפרות הברזל סימנדאו. גינאה הסכימה גם לחבור למיק דיוויס, הנחשב לשועל ותיק בתעשייה, כדי שיפתח את מכרה עפרות הברזל זוגוטה לאחר סיום המחלוקת. לפי תנאי ההסכם, BSGR שבבעלות העמותה של משפחת שטיינמץ, מוותרת על הזכויות שלה בסימנדאו וזוגוטה ודיוויס יפתח את המכרה הקטן יותר. בכל זאת, BSGR תקבל אחוז מההכנסות של הפרויקט.

בני שטיינמץ צילום: אוראל כהן

הפיוס מציב את שטיינמץ, BSGR ודייויס בעמדה מעולה להוביל את הפיתוח של עתודות עפרות הברזל של גינאה. זאת לאחר שענקיות הכרייה כמו ריו טינטו, וייל ואלומינום כשלו בניסיונות שלהם לפתח פרויקטים במדינה.

"הסכם טוב הוא תמיד הרבה יותר טוב מכל מלחמה", הגיב שטיינמץ. "היינו אויבים, כעת אנחנו חברים ושותפים של ממשלת גינאה. שנינו הנחנו מאחור את העבר ו-BSGR, העובדים והיועצים שלה זוכו".

האשמות הדדיות בשחיתות

מבחינת שטיינמץ מדובר במהפך מתוק במיוחד. בשנה שעברה נכנסה BSGR להליך פירוק במטרה להגן על עצמה מתוצאות התביעות והבוררות שבהן הייתה מעורבת בגינאה. זאת לאחר שב-2012 שללה המדינה מהחברה את הזכויות שלה לזוגוטה וחצי מסימנדאו – שנחשב למאגר עפרות הברזל הלא מפותח הגדול בעולם. שטיינמץ הואשם על ידי ועדה ממשלתית כי שילם מיליונים בשוחד כדי להשיג את הזכויות.

"כולנו מרוצים מאד מהסיטואציה", אמר שטיינמץ. "גינאה רוצה לעבוד והם רואים בנו את החלוצים של עפרות הברזל, מכיוון שאף אחד אחר לא הצליח לעשות זאת. הייצור והייצוא של עפרות הברזל יואצו וזה מצב שבו כולם יוצאים כמנצחים".

סרקוזי, שכיהן כנשיא צרפת בין 2007-2012, פיתח מערכת יחסים עם שני הצדדים ולכן הצליח להנדס את העסקה, כך לפי אדם המקורב לנושא. במהלך הסאגה סביב זכויות הכרייה, הגישה BSGR תביעת דיבה נגד המיליארדר סורוס בסך של מיליארד דולר. זאת בתואנה שקמפיין השמצה שמימן סורוס גרם לה לאבד את זכויות הכרייה במכרות עפרת ברזל בגינאה ובמדינות נוספות.

"אנחנו מרוצים מההסכם", הגיב שר המכרות של גינאה, עבדוללאיה מאגסובה. עוד הוסיף כי הפרויקט החדש יציית לתקנון הכרייה החדש של המדינה. "זה למען העם, והמטרה היא שהממשלה תנסה להשיג שותפויות שוות עם המשקיעים".

ההסדר התאים לשני הצדדים. גינאה עמדה בפני האפשרות של הפסד משפיל בבוררות, בעוד ש-BSGR לא הייתה יכולה לנצל את הזכייה שלה כל עוד ממשלת גינאה נותרה עוינת כלפיה. בעקבות ההסדר, ביטלה הממשלה את כל ההאשמות על שחיתות שהגישה נגד החברה ושטיינמץ.

נשיא גינאה המנוח לנסנה קונטה הוא שהעניק לשטיינמץ את הזכויות למכרה ב-2008, ו-BSGR מכרה מחצית מהנכסים שלה במדינה לענקית הכרייה הברזילאית וייל עבור 2.5 מיליארד דולר. אולם לאחר שקונדה נבחר לנשיאות ב-2010 הוא הורה על בדיקה וניקוי של תעשיית המכרות – מקור ההכנסה העיקרי של המדינה. סורוס ובלייר הם שייעצו לקונדה ואף עזרו למממן את היוזמה. בעקבות זאת, ב-2012 הוחלט כאמור לשלול מ-BSGR את הזכויות בשל טענות לשחיתות.

שטיינמץ והחברה הכחישו לאורך כל הדרך את ההאשמות, זאת על אף שהמעשים שלהם בגיניאה עמדו במרכז חקירות בארה"ב, שוויץ, רומניה וישראל. ב-2016 שטיינמץ אף שהה במעצר בית בארץ בשל החקירות, והוטל עיקול על נכסיו.

הפיתוח של סימנדאו מתברר בינתיים כמשימה יקרה שמחייבת השקעה של 20 מיליארד דולר, כולל בניית מסילות רכבת במדינה ההררית.