קבצים מפרשת בני שטיינמץ נעלמו ממחשבי המשטרה

קבצים שהעתיקה המשטרה מהמחשב הנייד ומהטאבלט של היועץ האסטרטגי טל זילברשטיין במסגרת חקירת הפרשה הבינלאומית שבה הוא חשוד בתיווך לשוחד עבור המיליארדר בני שטיינמץ, נעלמו מסיבה מסתורית ממחשבי המשטרה. כך נודע ל"כלכליסט". לאור התפתחות שחלה לאחרונה בחקירה, בעקבות מידע חדש שהגיע מהרשויות ברומניה, ביקשו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בפיקודו של תת־ניצב כורש ברנור לעיין שוב בקבצים שהועתקו מהמכשירים, שהוחרמו עם פתיחת החקירה נגד זילברשטיין ושטיינמץ באוגוסט אשתקד. למרבה הפתעתם של החוקרים הם גילו שחמישה קובצי נתונים נמחקו מהמחשבים.

בצוות החקירה טענו שהמחיקה נעשתה ככל הנראה "מסיבה טכנית". עם זאת, גורם המקורב לחקירה אמר בסוף השבוע ל"כלכליסט" כי מדובר בהסבר תמוה: "השרת המשטרתי אמור להיות מאובטח היטב, והגישה לקבצים צריכה להיות מוגבלת", הסביר הגורם. "קשה להבין איך נעלמים פתאום קבצים מהמחשב, ועוד בדיוק כשמגיע מידע חדש לגבי החקירה".

בעקבות היעלמות הקבצים פנתה המשטרה לסנגוריו של זילברשטיין, עוה"ד איל רוזובסקי וירון לונדון, וביקשו לקבל את אישורם לחדור שוב למחשבים ולהעתיק את הקבצים. למעשה, המחשב הנייד והטאבלט של זילברשטיין עדיין מצויים בידי המשטרה, אך מסיבות משפטיות הם נדרשים להסכמתו או לצו בית משפט כדי לחדור אליהם שוב. עורכי הדין התנגדו לבקשה, ובתשובה ששלחו לצוות החקירה הם טענו כי חלק מהמסמכים שבמחשב חוסים תחת חסיון עו"ד־לקוח, חלק מהם הוכנו לצורך הליכים משפטיים וחלקם כוללים מידע פרטי ואישי של זילברשטיין.

טל זילברשטיין ובני שטיינמץ צילום: יאיר שגיא

במכתב תגובה ששלח מטעם המשטרה קצין חקירות רפ"ק יניב שמול לסנגורים ביום רביעי האחרון, הוא דחה את טענותיהם. לפי המכתב, לאור עמדתם של רוזובסקי ולונדון בכוונת המשטרה לפנות לבית המשפט ולבקש צו נוסף לחדור למחשבים. "לאור התפתחויות בחקירה ועל מנת למצותה בחשדות שנחקרים, עלה הצורך לעיין בחומרי המחשב ולכן נדרשת הסכמה נוספת להעתקת חמשת פרטי המחשב שנמחקו מהשרתים", כתב שמול.

חקירה שמתנהלת קרוב לשלוש שנים

החקירה בעניינו של שטיינמץ החלה לראשונה בדצמבר 2016, וקצב התפתחותה מעניק את התחושה כי היא מתנהלת בעצלתיים. עם זאת, לפני כשבועיים זומנו שטיינמץ וזילברשטיין לחקירה ביאח"ה בעקבות התפתחות בחקירה, שמקורה במידע חדש שהגיע מהרשויות ברומניה. מידע זה נוגע לטובות הנאה נוספות לכאורה שנתן שטיינמץ לפקידי ממשל בכירים ברומניה באמצעות זילברשטיין, כדי שיקדמו את האינטרסים העסקיים של חברת הכרייה BSGR, שלטענת המשטרה נמצאת בשליטת שטיינמץ.

שטיינמץ וזילברשטיין נעצרו ונחקרו לראשונה בהקשר לחשדות ברומניה בחודש אוגוסט אשתקד, שעלו במסגרת חקירת שוחד ששילמה לכאורה BSGR בגינאה כדי לזכות בזכויות כרייה במדינה האפריקאית. השניים נחקרו בחשד לביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הלבנת הון, זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ושיבוש מהלכי משפט.

לפי החשד שעלה מהמידע שהעבירו הרשויות הרומניות, שטיינמץ רקם עסקת קרקעות בשווי מנופח במטרה להסוות תשלומי שוחד של מיליוני יורו שהועברו לפקידי ממשלה ברומניה ובגינאה. לפי החשד, זילברשטיין שימש כמתווך בעסקאות שוחד. רשויות החוק ברומניה הגישו כתב אישום נגד שטיינמץ וזילברשטיין בטענה כי יחד עם חשודים נוספים ניסו להשתלט על קרקעות במדינה באמצעות תשלומי שוחד. משפט זה עודו מתנהל.

חוקרי יאח"ה חושדים כי שטיינמץ השתמש בחברות שבשליטתו כדי לבצע עסקה לרכישת קרקעות ברומניה בשווי הגבוה משמעותית משוויין האמיתי. לפי החשד, לצורך עסקה זו חברה הקשורה לשטיינמץ חתמה על חוזה עם אדם שהחזיק לכאורה בקרקע והעבירה לו את כספים, שלפי בקשת המעצר הסתכמו בכ־9 מיליון יורו.

עם זאת, לפי חשד המשטרה, ההפרש בין שווייה האמיתי של הקרקע לבין הסכום שהועבר לאותו אדם, שהסתכם במיליוני יורו, נועד לשמש אותו כ"קופה קטנה" לביצוע תשלומי שוחד לפי הנחיות שקיבץ משטיינמץ. שטיינמץ, המיוצג בידי עוה"ד נתי שמחוני ורונן רוזנבלום, הכחיש את כל החשדות נגדו.

חוקרי יאח"ה חושדים כי זילברשטיין הוציא חשבוניות עבור ייעוץ פיקטיבי שהעניק לחברות הקשורות לשטיינמץ, ובפועל העביר את הכסף שקיבל למשוחדים. הוצאת החשבוניות נועדה להסוות את המטרה האמיתית שעבורה הועברו לא הכספים.

מטעמו של זילברשטיין נמסר לאחר החקירה כי "זילברשטיין משתף פעולה באופן מלא עם חוקריו ועונה על כל שאלה שהוא נשאל. אין ספק שבסופו של יום יתברר שהוא לא עבר שום עבירה, ידיו נקיות וכל מה שעשה פעל בתום לב".

מטעמו של שטיינמץ נמסר לאחר החקירה כי "לא היו דברים בישראל ובעולם מעולם".

חשד לשוחד של עשרות מיליוני דולרים באפריקה

החשדות בישראל נגד שטיינמץ וזילברשטיין נולדו בעצמם מהתפתחות משמעותית בחקירה נפרדת שמתנהלת במקביל בישראל, בשוויץ ובארה"ב. במסגרת חקירה בינלאומית זו, שהחלה בישראל כבר בדצמבר 2016, נחקר שטיינמץ בחשד שהעביר תשלומי שוחד בהיקף של כ-30 מיליון דולר לרודן גינאה לנסנה קונטה ולאלמנתו ממאדי טור ב-2012–2008. לפי החשד, הכספים הועברו בתמורה לכך שיקדמו את האינטרסים העסקיים של חברת הכרייה שבשליטתו BSGR. לפי החשדות, בתמורה לתשלומי השוחד השניים סייעו לשטיינמץ לזכות ברישיון כרייה של עפרת ברזל במכרה הענק סימנדאו.

ראש יאח"ה תת-ניצב כורש ברונר צילום: משטרת ישראל

חקירת שטיינמץ בידי הרשויות בישראל מבוצעת על בסיס תיקון לחוק העונשין הרואה באזרח ישראלי הנותן שוחד לעובד ציבור זר כמי שמשלם שוחד בישראל. ביאח"ה טוענים כי בזכות תשלומי השוחד שטיינמץ הרוויח 5 מיליארד דולר. שטיינמץ דוחה את החשדות וטוען כי מדובר במזימה בינלאומית לנשל אותו מנכסים שצבר כדין, שמאחוריה עומד המיליארדר האמריקאי-יהודי ממוצא הונגרי ג'ורג' סורוס. הרשויות בשוויץ חוקרות מצדן חשדות הלבנת הון הנובעים מאותה פרשה, שכן לפי החשד שטיינמץ השתמש בחשבונות בנק במדינה האירופית להעברת תשלומי השוחד.

בין היתר חקרו ביאח"ה בפרשה ישראלי שעבד בחברת תקשורת בגיניאה, שלפי החשד היה מעורב בהעברת כספי שוחד לבכירים בממשל המקומי. ישראלי זה חתום על הסדר מול הרשויות בארה"ב ובשוויץ. לפי עדותו, הוא העביר בעבר מעטפות עם מזומנית לגורמי שלטון שונים בגינאה, בהן אלמנת רודן המדינה טור. ככל הידוע אותו ישראלי לא קשר בוודאות בעדותו את מקור הכספים לשטיינמץ.

עם אנשי המפתח בפרשה נמנים אנשי העסקים הישראלים אבי לב רן ומיכאל נוי, שהיו בעלי מניות בחברת פנטלר (Pentler), שלפי החשד שימשה את BSGR כצינור להעברת תשלומי שוחד לפקידי ממשל בגינאה. פנטלר היתה חתומה בגינאה על חוזה ייעוץ מול BSGR, אולם לפי החשד חוזה זה היה רק כסות להעברת כספי שוחד לבכירים. צוות של חוקרי יאח"ה ופרקליטים המלווים את חקירת הפרשה מטעם פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) חקר בעבר את נוי בצרפת ואת לב רן בדרום אפריקה, שמסרבים להגיע לישראל להיחקר שוב. המשטרה הקפיאה לצמד נכסים בישראל בשווי מיליוני שקלים.

BSGR העניקה ב־2006 לפנטלר 18% ממניותיה, ורכשה אותן חזרה ממנה שנתיים לאחר מכן ב־22 מיליון דולר. לפי החשד, העסקה הסיבובית נועדה להסוואת כספים שרובם המשיכו מפנטלר לכיסי גורמי שלטון בגינאה, טענה שנוי, לב רן ושטיינמץ מכחישים.