הודו: כך שרפו האחים סינג מיליארדי דולרים - בעזרת הגורו שלהם
גורינדר סינג דילון מושך לאשראם שלו בהודו 500 אלף מאמינים; בין אלה ההולכים אחריו נמצאים האחים מלווינדר ושיווינדר סינג - שבשורת עסקאות והלוואות כושלות עם משפחתו של הגורו הצליחו לגרום לקריסת האימפריה שלהם
לאורך נהר ביאס (Beas) שבצפון הודו שוכנת קהילה משגשגת שניתן לאפיינה כשילוב בין אשראם הודי מסורתי וקהילה מוגנת בפלורידה. יש לה אולם מפגשים גדול בסגנון מסורתי עם כיפות פנינה ומגדלים מחודדים, ולצידו סופרמרקט בסגנון אמריקאי. זהו ביתם של 8,000 המאמינים של המאסטר: גורינדר סינג דילון. קבוצת מאמיניו - שנקראת ראדה סואמי סטסנג ביאס, טוענת שהיא כוללת 4 מיליון מאמינים ברחבי העולם. רבים רואים בדילון אלוהים בגוף אדם. אך בעולם החילוני, דילון בן ה-64 הוא דמות מפתח באחת הקריסות הדרמטיות ביותר בהיסטוריה העסקית ההודית - של אימפריית הבריאות והפיננסים שנמצאה בבעלות האחים מלווינדר ושיווינדר סינג.
- סערה בהודו: הממשלה רוצה להפריט את טאג' מהאל
- האפליקציה של ראש ממשלת הודו הציתה משבר מדיני
- גורו הסקס הגדול בהודו: "הבעיה הכי גדולה שלנו בתחום היא מתח וחרדה"
במרוצת השנים, חברת האחזקות של האחים הלוותה כ-25 מיליארד רופי (360 מיליון דולר) למשפחת דילון ולחברות נכסים שנשלטות ברובם על ידה, כך לפי מסמכים ואנשים המקורבים לדמויות הפועלות. כמה מההלוואות האלה מומנו באמצעות הלוואות שניטלו מחברותיהם הרשומות של האחים סינג, ובשילוב השקעות נוספות שלהם שהעלו בוסר, האימפריה שלהם מצאה עצמה שקועה בחובות הולכים ומעמיקים.
האחים, שקיבלו בירושה עסקים שהיו פעם שווים מיליארדים, ראו בששת החודשים האחרונים ירידה דרמטית בהונם. המניות שהיו ברשותם נתפסו ע"י נושים, והם נמצאים תחת חקירה פלילית בקשר ל-23 מיליון רופי שנעלמו מחברותיהם הנסחרות בבורסה. הסינגים חייבים 500 מיליון דולר בעקבות האשמות בהונאה בנוגע למכירת יצרנית התרופות רנבקסי (Ranbaxy) ב-2008, ואיבדו גם את אחוזתם המשפחתית. למרות כל זאת, שניהם מכחישים שביצעו עבירה כלשהי.
דילון הוא בן דוד של אימם של האחים, והפך לאב מחליף שלהם אחרי מות אביהם הביולוגי בשנות ה-90. מאז הלכו והתמזגו זה בזה ההון של המנהיג הרוחני ושל האחים - כסף עבר מהאחים סינג למשפחת דילון בצורת הלוואות דרך חברות קש ובעוד שלל דרכים. דילון עצמו אינו מואשם בשום עבירה.
חברי הקהילה הרוחנית, כולל הגורו, אמורים לדאוג לעצמם מבחינה כלכלית. נציגי הקהילה אמרו שהעניינים העסקיים של דילון הם אישיים ואינם קשורים לתפקידו הרוחני.
נפילתם של האחים סינג מגיעה בעוד ראש הממשלה נרנדרה מודי פועל להגברת השקיפות ומשיכת יותר השקעות זרות אל הכלכלה הצומחת במהירות הגבוהה ביותר כיום בעולם. אך סיפורם של האחים הוא תמרור אזהרה עבור כל מי שרוצה לעשות עסקים בהודו, וניתן ללמוד באמצעותו על המבנים העסקיים הסבוכים שמקובלים בשושלות המשפחתיות השולטות בעולם המסחר במדינה. "אי השקיפות הזאת מהווה סיכון", אומר ארון קומאר, כלכלן במוסד לכלכלה חברתית מניו-דלהי. "אנשי עסקים שוחרי חוק עשויים לא לרצות לפעול בהודו".
"דילון הוא המורה הרוחני שלנו"
האחים סינג זכו לפרסום לאחר שהזניקו את שתי החברות הציבוריות שלהם - מפעילת בתי החולים פורטיס (Fortis) והחברה הפיננסית רליגר (Religare) - בעזרת 2 מיליארד דולר שהרוויחו ממכירת רנבקסי. אך פחות אנשים יודעים על ההלוואה המסיבית שהם לקחו כדי לעשות זאת, וזאת בעודם מממנים תיק השקעות נדל"ן שנמצא ברובו בבעלות משפחת הגורו.
מלווינדר, 45, ושיווינדר, 43, טרם הואשמו בפשעים כלשהם. האחים מודים בקשריהם הכלכליים עם דילון, ומסרו כי הם נמצאים בדיאלוג עם משפחתו וחברותיו כדי לטפל בסוגיית הכסף שהן חייבות להם. ואולם הם טוענים גם שאין זה נכון שהגורו הוא הגורם לבעיות הכלכליות של קבוצתם. לדבריהם, "דילון הוא המורה הרוחני שלנו. מאז ומעולם הוא התייחס אלינו באהבה".
עם זאת האחים סינג פחות מפרגנים למאמין אחר של הגורו, סוניל גודוואני, שלטענתם מונה להנהיג את רליגר בהוראתו של דילון. לדבריהם, גודוואני היה גם אחראי על חברת האחזקות שלהם, RHC, וקיבל תכופות החלטות מבלי ליידע אותם; בנוסף, לטענתם, הוא היה האדריכל של ההחלטות הפיננסיות, כולל ההלוואות למשפחת דילון וחברותיה, שהובילו לצרותיהם הכלכליות.
מוקדם יותר השנה דיווח בלומברג כי האחים הוציאו 5 מיליון רופי מפורטיס ללא אישור הדירקטוריון, וכי משקיע מניו יורק הגיש תביעה נגדם בטענה שהם משכו 18 מיליון רופי מרליגר. ואולם האחים אומרים שלא עשו שום דבר בלתי חוקי, שגודוואני היה אחראי לרליגר ול-RHC בתקופה הרלוונטית, ושתנועת הכספים בפורטיס הייתה חלק מתפעולה השגרתי. הבורסה ההודית והרגולטורים במדינה פתחו בחקירות לגבי התנועות הכספיות בשתי החברות, אך טרם פרסמו את ממצאיהם.
עלייתם של האחים סינג כאנשי עסקים בזכות עצמם החלה ב-2008, כשמכרו את רנבקסי, שהיתה אז יצרנית התרופות הגדולה בהודו, לחברת התרופות היפנית דאיצ'י סאנקיו (Daiichi Sankyo). המכירה התרחשה בזמן שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) החל להעלות שאלות בנוגע לשיטות הייצור של החברה ההודית ובטיחות התרופות שלה, אם כי רנבקסי דחתה את החשדות.
האחים המשיכו להשתמש במאגרי הכסף שלהם באגרסיביות כדי להגדיל את פורטיס ורליגר, אשר הגיעו כל אחת לשווי שוק של יותר ממיליארד דולר, בזמן שהביקוש בהודו לשירותים פיננסיים ורפואיים נסק. הם תפסו את מקומו של אביהם בחברה הגבוהה של דלהי בין משפחות עסקים נוספות מהדור הישן, הפכו לפטרונים של אמנים הודים והסתובבו במועדונים אקסקלוסיביים.
שיבינדר ומלווינדר סינג צילום: גטי אימג'ס
אך ב-2013 רנבקסי הודתה בהאשמות פליליות בארה"ב וחויבה לשלם קנסות בסך חצי מיליארד דולר. במקביל, דאיצ'י האשימה בבית דין לבוררות בסינגפור את האחים בהסתרת בעיותיה הרגולטוריות במהלך המכירה, אך האחים כפרו בהאשמה זו.
באותו זמן דילון מילא תפקיד מרכזי בפעילות הפיננסית של האחים. הוא היה "דמות האב המרכזית" שלהם אחרי מות אביהם ב-1999, לדבריהם. חברי הקהילה החזיקו בעמדות מפתח באימפריית סינג: אחד מהם הפך ליו"ר דירקטוריון רנבקסי, ועזר להבטיח את עלייתו המהירה של מלווינדר לצמרת, ומאמין אחר- גודוואני, ניהל את רליגר.
משפחת דילון נהפכה בסופו של דבר למחזיקת המניות השנייה בהיקפה של רליגר אחרי האחים, וזאת באמצעות כסף שהם בעצמם הלוו לה. גודוואני התייעץ עם דילון באופן קבוע לגבי רליגר, כפי שעשו האחים לגבי פורטיס.
ב-2015, שיווינדר, האח הצעיר, לקח הפסקה קצרה מעסקיו כדי לעבוד בקהילה הרוחנית בהיקף מלא.
עד כחצי מיליון מאמינים מבקרים לעתים באשראם של דילון כדי להאזין לדרשותיו בנוגע לאופן שבו מדיטציה, צמחונות, שירות לקהילה וערכים מוסריים יכולים לעזור לאדם להימלט ממעגל הלידה והמוות.
דילון מגיע ממשפחה של בעלי קרקעות עשירים מפונג'אב, והיה בעצמו איש עסקים בספרד לפני עלייתו למדרגת הגורו הרוחני של קהילתו, ולכן התעניין באופן פעיל באחזקותיהם של האחים.
"אני חושב שקודם כל הוא איש עסקים, ואחר כך גורו", כך אומר בראיין היינס, אמריקאי שהיה חבר הקהילה בארה"ב במשך 35 שנה וביקר בביאס, וכיום כותב בלוג ביקורתי נגדה.
ב-2010 הופיעה הזדמנות עסקית נוספת. ערים מחוץ לבירת הודו ניו דלהי חוו התפוצצות נדל"נית שהפכה חוואים למיליונרים, ומשאביהם של האחים תועלו להפיכת משפחת דילון לאימפריית נדל"ן.
שתי חברות, פריוס נדל"ן (Prius Real Estate) ולואו אינפרה אנד וולנס (Lowe Infra and Wellness) הוקמו ע"י מקורבים לגורו, ולמרות שהוסתרו חלקית על ידי שכבות של חברות קש, למשפחת דילון היה יד בשתיהן. במשך שנתיים החברות האלה קיבלו כ-20 מיליארד רופי בהלוואות עם שיעור ריבית אפסי מחברת האחזקות של האחים סינג ושלוחותיה. או אז הועברו הכספים לחברות אחרות שנשלטו ע"י משפחת דילון, בעוד האחים סינג מחזיקים ב-51% מלואו.
ההלוואות האלה התבררו כטעות עבור האחים סינג, והתווספו להתחייבויות כספיות גדולות אחרות שהם לקחו עליהם. החל מ-2011, חברת האחזקות של האחים הוציאה כ-12 מיליארד רופי כדי לכסות על ההפסדים של רליגר, בעוד הלוואות נוספות הוזרמו לחברת התעופה ליגר שגם היא הפסידה כספים.
חברת האחזקות של הסינגים הלוותה גם לפחות 7 מיליארד רופי כדי לכסות הפסדים של חברה שהופרדה מרליגר. ההוצאה הגדולה ביותר של החברה המפסידה היתה שכר הדירה, שרובו שולם לבניינים שבבעלות משפחת הגורו. במקרים מסוימים כלל לא נעשה שימוש בכל החללים המושכרים והם נותרו ריקים.
RHC, חברת האחזקות, נתנה גם היא הלוואות פרטיות בסך 5 מיליארד רופי לבני משפחת דילון דרך רשת של חברות קש, כאשר מקור הכסף הזה ועוד כסף שהוזרם למיזמי האחים הוא כסף שהם בעצמם לווים, וכן כסף שהגיע מפורטיס ורליגר, בד"כ באמצעות אותה רשת של חברות קש ששימשו כדי להלוות כסף למשפחת הגורו.
בסך הכול, ההלוואות בריבית אפס למשפחת דילון, וההשקעות הלא מוצלחות של האחים, יצרו חוב שהסתכם ב-1.6 מיליארד דולר נכון למרץ 2016.
בעוד הדברים הולכים ומידרדרים, כספיהן של שתי החברות הציבוריות של האחים, פורטיס ורליגר, הוזרמו הלוך ושוב דרך חברות קש כדי להתמודד עם המחסור במזומן שכל פעם הגיח בחלק אחר של אימפריית האחים.
המהלומה
ואז הגיע המהלומה. ב-2016 פסק בית הדין בסינגפור לטובת דאיצ'י בתביעתה נגד האחים, והעניק לחברה היפנית חצי מיליארד דולר בנזיקין וריבית. האחים ערערו על ההחלטה, אך מלווים חיצוניים סגרו להם את הברז, אפילו כשהציעו כערובה את בתי משפחותיהם ומניות חברותיהם. כך, באותה שנה כבר לא יכלו האחים להחזיר את האחרונה בשורה של הלוואות, שהסתכמה ב-5 מיליארד רופי. וכשהבנק המרכזי של הודו גילה ש-18 מיליארד רופי נלקחו מרליגר ועברו לשלוחות של חברת האחזקות העיקרית של האחים, הוא דרש שגם הם ישולמו בחזרה, דבר שטרם קרה.
בסופו של דבר עיקל הבנק נכסים שהיוו ערובה להלוואותיהם, כולל את רוב מניותיהם בפורטיס ורליגר. על האחים היה למכור את הבית שבו גדלו כדי להחזיר כספים למלווה אחר, ואמרו שהם עובדים כדי לפתור את מה שנותר על השולחן מול בעלי עניין נוספים.
בעלי המיעוט תפסו את השליטה על רליגר, וקרב קשה ניטש על השליטה בפורטיס. בסופו של דבר הסכימה IHH Healthcare המלזית לתפוס את השליטה על מפעילת בתי חולים.
הבום הנדל"ני שבו השקיעו חברות משפחת דילון הפך מאז לבועה והתפוצץ; חברות הנדל"ן שהשקיעו בו חייבות כעת הרבה יותר ממה שהלוו להן הסינגים.
בין ההלוואות הפרטיות והמבנים העסקיים הסבוכים, קשה לומר כמה בדיוק חייב עדיין דילון לאחרים סינג, ובאילו נכסים הם עדיין מחזיקים. עבור המלווים האחרים, החזרת הכסף מאימפריית סינג תלויה בתנאי הבטחונות, שאינם חשופים לציבור ויכולים להשתנות בכפוף להסכמת הצדדים.
אכן, לא פשוט להתנער מהקשרים העתיקים והעבותים של קהילות ודתות בהודו. מקורב למשפחה שנשאל מה יעשו אחים עבור אדונם, ענה בשתי מילים: "כל דבר".
