האפליקציה של ראש ממשלת הודו הציתה משבר מדיני

נרנדרה מודי היה מהראשונים לזהות את הפוטנציאל הטמון ברשתות החברתיות עבור פוליטיקאים. חשבון הטוויטר של ראש ממשלת הודו נפתח לפני כמעט עשור וכעת יש לו יותר מ־40 מיליון עוקבים.

שנה אחרי שנבחר, הוא השיק את אפליקציית NaMo על מנת לחזק את הקשר עם תומכיו על ידי קידום הפעילויות והיוזמות שלו, גם באמצעות רעיונות ומשובים שישלחו לו. אבל כעת, האפליקציה, שהורדה יותר מ־5 מיליון פעמים מה־Play Store של גוגל ומותקנת מראש בטלפונים הסלולריים הבסיסיים שמפיצה ג'יופון של רליאנס, נמצאת במוקד ויכוח נוקב על פרטיות מידע. הוויכוח הזה מתקיים על רקע הזעם הציבורי בארה"ב ובבריטניה נגד טכניקות השיווק הפוליטיות ששימשו את חברת קיימבדרידג' אנליטיקה.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי עם רה"מ בנימין נתניהו צילום: קובי גדעון לע"מ

הסערה הציבורית בהודו פרצה אחרי שמפתח אפליקציות וחוקר ביטחון סייבר צרפתי טען בטוויטר בשבוע שעבר כי האפליקציה שולחת מידע על המשתמשים לצד שלישי — חברת ניתוח המידע קלוור־טאפ שבסיסה בארה"ב, זאת ללא אישורם של המשתמשים. על פי הטענה, הדבר נעשה תוך הפרת תנאי השימוש בפלייסטור של גוגל.

גישה לתמונות ואנשי קשר

מדיניות הפרטיות של האפליקציה שונתה בזריזות בתגובה לדיווחים. עם זאת, העיתון ההודי "אקספרס" דיווח כי ההגדרות המובנות של האפליקציה מאפשרות גישה כמעט מלאה למידע שמאוחסן בטלפונים של המשתמשים, כולל תמונות וסרטוני וידיאו, אנשי קשר, שירותי מיקום ואפילו הקלטת אודיו — אף כי משתמשים בעלי ידע טכנולוגי יכולים לנטרל את האישורים לפיצ'רים הללו.

החשיפה הציתה מסכת האשמות הדדיות בין מפלגת באראטיה ג'נטה (BJP) של מודי למפלגת הקונגרס שבאופוזיציה, כאשר כל צד מאשים את השני בשימוש לרעה של נתוני משתמשים. זאת על רקע היערכותה של הודו לבחירות הכלליות בשנה הבאה, הצפויות להיות טעונות מאוד. "האפליקציה של מודי מקליטה בחשאי אודיו, וידיאו, אנשי קשר של החברים והמשפחה שלך ואפילו מקליטה את המיקום שלך דרך ה־GPS", צייץ השבוע בטוויטר ראול גנדי, מנהיג מפלגת הקונגרס. "הוא הבוס הגדול שאוהב לרגל אחרי ההודים".

אמיט מאלווייה, בנקאי לשעבר האחראי על מחלקת טכנולוגיית המידע במפלגה של מודי, דחה את ההאשמות הללו והאשים את גנדי ב"עילגות טכנולוגית". "כל מי שמשתמש בסמארטפון יודע שהאפליקציות בסלולר מחייבות אישור כשזה מגיע למצלמה, למיקרופון וכדומה", כתב מאלוויה במאמר דעה שפרסם שלשום ב"אקספרס". "האם כל האפליקציות האלה מנצלות זאת למעקב?".

מאלוויה השמיע גם ביקורת ציבורית נגד מפלגת הקונגרס, שמפגרת אחרי BJP בשימוש שלה ברשתות החברתיות, על הניסוח הרופף של מדיניות הפרטיות באתר הרשמי שלה. "עשר נקודות למפלגת הקונגרס על כך שהצהירו במפורש שהם ימסרו את המידע שלך כמעט לכל דורש", צייץ. "בגניבה מכל סוג, הקונגרס מעולם לא היה דיסקרטי". הלכה למעשה, בהודו לא חלים על הממשלה או על מפלגות חוקים ברורים להגנה על פרטיות או לביטחון ברשת. התקנות היחידות שמתייחסות לסוגיות הגנה על מידע חלות על חברות. אבל המחלוקת מציפה את אי־הנוחות שמתחילים לחוש ההודים, בדומה לעמיתיהם במערב, לנוכח פוטנציאל איסוף המידע הקיים באפליקציות שהם חיבקו בחום כה רב, למען נוחותם ולטובת השעשוע שבדבר.

"אנשים זועמים על כך שקיים כאן חור הצצה", אומר סוניל אברהם, מנכ"ל מרכז האינטרנט והחברה, ארגון מחקר שבסיסו בבנגלור. "הם לא זועמים על כך שמישהו הסתכל דרך חור ההצצה, כי אין עדויות לכך בשלב זה". בשלב זה עדיין לא ברור כמה מידע נאסף על ידי האפליקציה, אף כי החוקר הצרפתי רובר באפטיס, שמצייץ בטוויטר תחת השם אליוט אלדרסון, אמר כי הפרטים האישיים של המשתמשים, כולל תצלומיהם ומידע על המכשיר נשלחו לקלוור־טאפ ברגע שנוצר פרופיל המשתמש.

קלוור טאפ, שנוסדה ב־2013, במימון סקויה קפיטל ואקסל קפיטל, אומרת כי היא משתמשת בניתוח התנהגותי על מנת לסייע למותגים לזהות לקוחות פוטנציאליים ולפנות אליהם. לטענתה, יש ברשותה את "מנוע הפילוח החזק ביותר בעולם". קלוור־טאפ, אשר שלושת מייסדיה עבדו בעבר בנטוורק 18, לשעבר אחת מחברות התקשורת המובילות בהודו, מתגאה בלקוחות כמו סוני וסטאר TV, חברות אינטרנט הודיות גדולות כמו אפליקציית הזמנת המזון zomato ו־BookmyShow וכן ארגוני צדקה.

"זה לא שונה מפייסבוק"

קלוור־טאפ לא מסרה תגובתה לדיווחים. עם זאת, בשיחה עם הפייננשל טיימס אמר מלאוויה כי קלוור־טאפ היא "מכשיר אנליטי" שמטרתו לסייע לאפליקציה לספק את המידע הרלוונטי ביותר למשתמשים, כולל עדכונים לגבי מועדי עצרות בחירות של מודי או הופעות ציבוריות שלו במקומות הקרובים אליהם.

"זה לא שונה ממה שפייסבוק עושה, כך מתנהלות כל האפליקציות", הוא אמר. "הן חוקרות את דפוסי המשתמשים ועוזרות לספק למשתמש יותר מידע רלוונטי". עם זאת, על פי אברהם המחלוקת הוכיחה כי "למפלגות בהודו יש תיאבון גדול למידע פוליטי. אם הן לא יעמדו למבחן החוק או הציבור, הן ימשיכו לשאוב מידע ככל שיוכלו מהמכשירים שלנו". הזעם הגובר במערב על השימוש במידע מפייסבוק וההתנהלות של קיימברידג' אנליטיקה, שולח גלים גם בדמוקרטיה הגדולה בעולם. "אין ספק שפרטיות היא נושא פוליטי", אומר אברהם. "המפלגות מגיבות לא משום שהן יסתבכו עם החוק. הן מגיבות משום שהן חוששות מה יאמרו התומכים שלהן".