טראמפ צודק בטענותיו נגד סין, אבל עושה הכל כדי שלא יקשיבו

מלחמת הסחר התחילה רשמית טראמפ הטיל מכסים על מוצרים מסין ב-50 מיליארד דולר; סין: נטיל מיד מכסים באותו היקף הנשיא האמריקאי החליט על הטלת המכסים, בשיעור של 25%, למרות המו"מ שניהלו ארה"ב וסין בשבועות האחרונים; שר האוצר מנוצ'ין התנגד לצעד הדרמטי; בנוסף, לפי דיווחים, ארה"ב כמעט סיימה להכין רשימה נוספת של מוצרים סיניים בהיקף של 100 מיליארד דולר, שגם עליהם יוטלו מכסים. משרד הסחר הסיני מיהר להגיב: "כל המגעים הקודמים בטלים" שירות כלכליסט, 12 תגובות לכתבה המלאה 

1. טראמפ צודק. סין נוקטת במדיניות סחר לא הוגנת. מאז שהצטרפה לארגון הסחר העולמי ב-2001 היא נהנתה מהורדת מכסים על אלפי מוצרים שהיא מייצאת, אבל לא מילאה את התחייבויותיה והמשיכה להגן על כלכלתה מפני יבוא.

חברות טכנולוגיה אמריקאיות שרצו להיכנס לשוק הסיני חויבו לחבור לשותפות מקומיות. מכאן מה שטראמפ כינה בהודעתו היום "העברות לא הוגנות של טכנולוגיות וקניין רוחני לידי סין". היזם אלון מאסק, מייסד טסלה, קבל גם הוא במרץ האחרון על מדיניות הסחר הסינית וכתב בחשבון הטוויטר שלו ש"אף יצרנית מכוניות אמריקאית לא מורשית להחזיק בבעלות של יותר מ-50% על מפעלים שלה בסין, אבל יש 5 מפעלים לייצור מכוניות חשמליות בבעלות סינית מלאה על אדמת ארה"ב".

דיוויד אוטור, כלכלן מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שפרסם ב-2016 מאמר שמייחס כ-40% מאובדן משרות הייצור בארה"ב מאז 2001 למדיניות הסחר הסינית, סיכם זאת בצורה ישירה יותר. "לא רק שסין גנבה לנו את ארוחת הצהריים, היא פתחה מסעדה ומחלקת אותה לתושבים שלה", ציטט את אוטור פרשן "הניו יורק טיימס" תומס פרידמן. 

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם נשיא סין שי גי'נפינג צילום: איי פי

2. יועצי הסחר של הנשיא האמריקאי תכננו היטב את מסי היבוא, שעליהם הוא הכריז. הם נועדו לפגוע בסין היכן שהיא פוגעת בארה"ב כבר שנים, ומבחינה זו מדובר במהלך נבון. אבל, לדברים יש הקשר, והצעדים עלולים לאבד מיעילותם כשחתום עליהם אדם שמתנהל כאילו העולם נברא מחדש עם כל מילה שהוא אומר. הטלת מסי היבוא על המוצרים הסיניים הגיעו בסופו של שבוע שבו פוצץ טראמפ את פסגת ה-7G וכינה את ראש ממשלת קנדה, בת-הברית הקרובה ביותר של ארה"ב, "חלש ומאוד לא ישר".

בנאום תוכחה תמוה, האשים טראמפ בנות ברית נוספות, כמו צרפת וגרמניה, בכך שארה"ב עבורן היא לא יותר מ"קופת חיסכון שכולם שודדים". ההאשמות הללו אינן נכונות. גם אם ב-2017 היה לארה"ב גירעון סחר של 153 מיליארד דולר מול האיחוד האירופי, הנתון מתייחס רק לסחורות. בשקלול שירותים, כפי שציינה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, לארה"ב דווקא יש עודף מסחרי של 14 מיליארד דולר מול האיחוד. עבור טראמפ הטיעון הזה לא רלוונטי. הוא לא עובד בשביל ספקי שירותים, כמו חברות ההייטק מעמק הסיליקון, הוא עובד בשביל אמריקה הלבנה שבין החופים. אלו שהסינים גנבו להם את העבודות.

עוד זעזוע לבנות הברית של ארה"ב הגיע בפסגת סינגפור בינו לבין מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און. במסגרת ההצהרה המשותפת של השניים, הודיע טראמפ שבכוונתו להפסיק את הנוכחות הצבאית האמריקאית בחצי האי הקוריאני, עוד בלי שצפון קוריאה הכריזה על צעד קונקרטי אחד לקראת פירוז גרעיני שעליו היא לא הכריזה לפני פגישת טראמפ-קים.

3. למה זה בעצם משנה? כי המנצחת הגדולה של פסגת סינגפור היתה סין. בייג'ינג היתה הכוח שדחף לקיומה, והיא גם זו שתרוויח ממנה. הלגיטימציה שנתן טראמפ לשליט הצפון קוריאני חיזקה את השפעתה של סין על הנעשה בחצי האי, זאת אחרי שבשנה שעברה ביטל טראמפ את חתימת ארה"ב על הסכם הסחר הטראנס-פסיפי (TPP) - הסכם סחר מולטי-לטרלי שבין היתר נועד להגדיל את השפעתה של ארה"ב במזרח אסיה ולבודד את סין. במקום זאת, חתמו יתר 11 המדינות השותפות להסכם על חוזה חדש, בלי ארה"ב. לנוכח היחס שלו זוכות בנות הברית הוותיקות של וושינגטון מצד הנשיא, האפשרות להעמקת הקשרים עם סין על חשבון ארה"ב הופכת לקורצת יותר. לכן, הסיכוי שאת מלחמת הסחר שמלבה טראמפ תיאלץ ארה"ב להילחם לבדה רק הולך ועולה.