הסיוע שנתנה קרן המטבע לירדן מסכן את המלוכה

מאז יום רביעי שעבר חווה ירדן אירועי מחאה חסרי תקדים בהיקפם ובעוצמתם שמציבים סימני שאלה רציניים לגבי המשך יציבותה, או לחילופין לגבי יכולתה לקיים רפורמות כלכליות משמעותיות. על רקע ההפגנות, הגיש ראש ממשלת ירדן, ד"ר האני אלמולקי, את התפטרותו למלך עבדאללה.

מאז תחילת השנה, אז אושר תקציב צנע שכלל גזירות לא פשוטות, כולל העלאת מחירים של מוצרי בסיס, המתח והתסכול מורגשים היטב, בעיקר ברשתות החברתיות. בשבועות האחרונים הזעם הציבורי רק הלך והתעצם, זאת נוכח נחישותה של הממשלה לאשר חוק מס הכנסה חדש.

עונשים קשים למעלימים

במרכזו של החוק נמצאים העלאת המיסוי על חברות, ביטול פטורים לבעלי הכנסה נמוכה והכבדת המיסוי על השכירים. בין השאר, הועלה המס על הבנקים וחברות פיננסיות מ־24% ל־40%. הפטור ממס עבור יחידים יחול מעתה על בעלי הכנסה שנתית של 11 אלף דולר בשנה ומעלה, לעומת 17 אלף דולר עד כה. כמו כן, נקבעו עונשים קשים יותר למעלימי מס. לטענת הממשלה, החוק יעשיר את קופתה בחצי מיליארד דולר בשנה לפחות ויצמצם את היקף העלמות המס. אבל, החוק יצר קואליציה מסוכנת לשלטונות בין השכירים למגזרים החזקים במשק. כל זה לצד האשמות כי הממשלה מכבידה את נטל המסים אך נמנעת מקיצוצים בהוצאות מיותרות בקרב השרים וממלחמה בשחיתות ובנפוטיזם.

הפגנות בעמאן, שלשום. הממשלה גם העלתה את מחירי הדלק והחשמל צילום: רויטרס

החוק אומץ כחלק מרפורמה שקיבלה עליה ירדן לבצע תמורת סיוע בגובה 700 מיליון דולר מקרן המטבע הבינלאומית. הרפורמות נועדו לאושש את המשק המקרטע ולצמצם את החוב הציבורי האדיר המוערך בכ־40 מיליארד דולר, שהם כ־96% מהתמ"ג. הממשלה ראתה מולה רק את ההסכם עם קרן המטבע אך התעלמה מכל תמרורי האזהרה שבדרך. בצעד חריג הכריזו ביום רביעי שעבר האיגודים המקצועיים בירדן על שביתה כללית למשך חמש שעות במחאה על אישור החוק בממשלה והעברתו לאישור הפרלמנט. השביתה זכתה לתמיכתם של למעלה מ־30 איגודים מקצועיים, אך לא פחות חשוב, לתמיכת גורפת מצד הציבור הירדני. הדבר בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות אך גם בהצטרפותם למחאה של בעלי עסקים פרטיים, שאינם חברים באיגודים. בזכות ההד התקשורתי הנרחב רשמה ההפגנה הצלחה מרשימה, עד כדי כך שראשי האיגודים המקצועיים הכריזו על הפגנה דומה שתיערך מחרתיים.

האני אלמולקי צילום: רויטרס

הפגנות בהיקף קטן יחסית דווחו ביום חמישי בלילה, כשברשתות החברתיות נשמעו קולות לארגון מחאה אחרי תפילות יום השישי. אך ספק אם הן היו מצליחות לסחוף את ההמונים, אלמלא יהירות או אטימות הממשלה הירדנית. בעוד המלך עבדאללה שוהה באלבניה, הודיעה הממשלה על העלאת מחירי הדלק והחשמל, בפעם החמישית השנה. החלטה זו עוררה הפגנות בהיקף נרחב אחרי תפילת יום השישי. המלך הורה אמנם לבטל את העלאת המחירים, אולם היה זה כבר מאוחר מדי. ביום שישי בלילה יצאו אלפים לרחובות בכל רחבי ירדן. למרות ההתעקשות של המארגנים מהאיגודים המקצועיים כי מדובר בהפגנות לא אלימות, נרשמו כמה תקריות חמורות, כולל ירי על עמדות של כוחות הביטחון והתפרצות למשרדי ממשלה וחברות. המפגינים גם סגרו צמתים ראשיים בעמאן ובשאר הערים הגדולות.

המלך עבדאללה. חזר משהות באלבניה צילום: אי פי איי

לפי גורמים בירדן, ההפגנות אמורות להדאיג את המלך ואת צוותו. בניגוד להפגנות שאירעו ב־2011 על רקע האביב הערבי, אז הכוח המניע היה האופוזיציה האסלאמיסטית, הפעם הצטרפו כוחות נוספים, שבדרך כלל עמדו לצד השלטון ההאשמי. בין השאר מדובר בשבטים החזקים שפרסמו בסוף השבוע הודעות תמיכה במפגינים. לפי דיווחים, פניות של השלטונות לראשי השבטים לנסות ולהרגיע את הצעירים, נענו בשלילה. ראשי השבטים הבינו כי עוצמת הזעם בקרבם כה גדולה ולכן לא יוכלו למנוע מהם לצאת ולהפגין. בנוסף לשבטים החזקים, גם מעמד הביניים הירדני, שבאופן מסורתי תומך בשלטון, יצא הפעם לרחובות.

ברור לכל, שאם מישהו מסוגל להחזיר את השד לבקבוק, הרי זה רק המלך, ששב לממלכה כדי לטפל במשבר. אין זה מפתיע לפיכך שכ־50 מנהיגי ציבור בירדן פרסמו מכתב פתוח למלך ובו התריעו על חומרת המצב והאיצו בו להקים "ממשלת הצלה לאומית". קריאות דומות נשמעו גם מצד ההמונים ברחובות וברשתות החברתיות.

כתף קרה ממדינות המפרץ

האופציות של המלך אינן פשוטות, ביחוד לנוכח הכתף הקרה ממדינות המפרץ. במידה ויודיע על ביטול חוק מס ההכנסה החדש, כפי שהרוב צופים שיעשה, הוא מעמיד בסכנה את ההסכם עם קרן המטבע. אבל חשוב מכך, לא בטוח שביטול החוק ירגיע את הרחוב. המחאה התרכזה אמנם בעמאן, ולכן ייתכן כי שם תושג רגיעה, אך בשאר המחוזות, ובעיקר בפריפריה, ההפגנות כבר הלכו הרבה מעבר לדרישה לבטל את החוק. בפריפריה דורשים את סילוקה של הממשלה (המכונה "ממשלת הגבייה") וגם של הפרלמנט, ובנוסף דורשים שינוי מהותי במדיניות הכלכלית, כולל הפסקת העלאות המחירים עקב קיצוץ הסובסידיות. חלק מהיועצים הקרובים של המלך, ובהם ראש הממשלה, טוענים כי השעיית החוק בלחץ ההפגנות תגבה בעתיד מחיר פוליטי וכלכלי כבד מנשוא. מנגד, המלך יודע שאם יפעל נגד רצון העם, הוא יעמיד בסכנה את שלטונו. נכון להיום ההפגנות נמצאות בשליטה, אך ניסיון העבר במדינות שכנות מוכיח כי הפוטנציאל להידרדרות קיים תמיד, בייחוד נוכח קיומם של "טרמפיסטים" שמעוניינים לעורר כאוס בממלכה.