ירדן מחזרת אחרי משקיעים עשירים ‑ רק שלא יהיו יהודים
על רקע המצוקה ומדיניות הצנע, שכבר הובילו לקריאות להפלת המלך, ירדן מציעה לזרים עסקה ‑ אזרחות תמורת השקעה של 1‑2 מיליון דולר בממלכה. אבל היוזמה מעוררת ביקורת: 15 חברי פרלמנט תובעים להוציא מהתוכנית אנשי עסקים יהודים
המצוקה הפיננסית של ירדן, שמאיימת על יציבות השלטון בממלכה, גוררת את הממשלה לחיזורים נואשים אחרי משקיעים זרים. בשבוע שעבר הכריז ראש הממשלה האני אלמולכי על תוכנית חדשה: אזרחות ירדנית לאנשי עסקים שישקיעו בכלכלת המדינה. אלא שהתוכנית עוררה האשמות ב"מכירת" הממלכה לזרים, ומעירה מרבצם שדים לאומניים ואנטישמיים.
- ירדן עלולה להיות התחנה הבאה באינתיפאדת הלחם
- התוכנית החדשה של סעודיה: עיר ב-500 מיליארד דולר שתחבר בין מצרים לירדן
- לירדן יש יותר מה להפסיד
ירדן דלת־המשאבים נאלצת לייבא 98% ממקורות האנרגיה שלה. בה בעת היא מתמודדת עם כ־1.5 מיליון פליטים סורים ששוהים בשטחה. על רקע המצב הכלכלי הרעוע החליטה ממשלת אלמולכי לקצץ בסובסידיות ולהעלות מסים. צעדים אלה עוררו זעם בציבור הירדני. המרמור התבטא בעיקר בהוצאת קיטור ברשתות החברתיות, אבל הוביל בהמשך לעצרות מחאה המוניות בכל רחבי המדינה שהתקיימו לאחר תפילות יום השישי. בערים מסוימות דוגמת מעאן וא־סלט נרשמו התנגשויות אלימות עם כוחות הביטחון. בחלק מההפגנות אף נשמעו קריאות נדירות להפלת שלטונו של המלך עבדאללה.
אולם קריאות קיצוניות כאלה נמצאות עדיין בשוליים. השלטון הירדני מצליח בשלב זה להכיל את המחאה. המלך ערך ביקור פתע בעיר הדרומית מעאן ונפגש עם נציגי ציבור כדי להוריד את גובה הלהבות. כמו כן, בניסיון להדוף את הביקורת הנוקבת, הוא צפוי להכריז עוד השבוע על שינויים נרחבים בהרכב הממשלה. ביום ראשון שרדה הממשלה בקושי הצבעת אי־אמון בפרלמנט, בשל טענות כי היא "קנתה" קולות של חברי פרלמנט בהבטחות מפליגות.
כדי להתמודד עם המצוקה הכספית, ממשלת הממלכה מבקשת לעודד משקיעים זרים להשקיע מכספם במשק המקומי. בשבוע שעבר היא הציגה תוכנית חסרת תקדים שתעניק למשקיעים זרים אזרחות ירדנית או תושבות קבע בתנאי שיעמדו באחד מכמה תנאים. בין התנאים הללו: השקעה של 1.5 מיליון דולר באג"ח ממשלתיות; השקעה של מיליון דולר בעסק קטן או בינוני בירדן לתקופה של חמש שנים; השקעה של 2 מיליון דולר בפרויקט ממלכה (1.5 מיליון דולר בלבד אם העסק נמצא מחוץ לבירה עמאן וייצר לפחות 20 הזדמנויות תעסוקה לתקופה של שלוש שנים). עוד קבעה הממשלה כי אזרח זר יוכל לזכות במעמד תושב קבע אם ירכוש נדל"ן בשווי של 280 אלף דולר ולא ימכור אותו במשך עשר שנים.
בכירים בממשלת ירדן אמרו עם הצגת התוכנית שהיא צפויה להוביל לצמיחה כלכלית ניכרת. הממשלה בעמאן מעריכה שתעניק בכל שנה אזרחות ירדנית ל־500 משקיעים זרים. מקורות בירדן מספרים שיום אחד לאחר הצגת התוכנית, 20 משקיעים זרים כבר פנו בבקשה לקבל אזרחות ירדנית.
אבל בציבור הירדני ההתלהבות פחותה. חלק מהמבקרים מאשימים שירדן הפכה לעוד אחת ממדינות העולם שמציעות אזרחות לעשירים בלבד. ואילו ארגוני נשים זועמים על סירובה של ממשלת ירדן להעניק אזרחות לילדים של אשה ירדנית הנשואה לאזרח זר (מדובר בעיקר ניסיונות התאזרחות של פלסטינים מהגדה ומעזה).
בשבוע שעבר קיבלה התוכנית הממשלתית גם ממד אנטישמי, שחשף את האיבה המרה שרוחשים חלקים נרחבים בציבור הירדני לא רק ל"ישות הציונית", אלא גם ליהדות. בעקבות הדאגה שהביעו ירדנים רבים ברשתות החברתיות ובתקשורת, פנו ביום רביעי לפחות 15 חברי פרלמנט ירדנים לראש הממשלה בדרישה לתקן את תוכנית האזרחות שהציג. חברים אלה, רובם אנשי האופוזיציה האסלאמיסטית, דרשו כי אנשי עסקים יהודים לא יזכו ליהנות מתוכנית מתן האזרחות.
מה שעורר את דאגתם של המבקרים היה ההבהרה של הממשלה, שמתן האזרחות יחול על כל משקיע זר ללא קשר לדתו. אלא שהממשלה הותירה לעצמה פתח מילוט: היא הודיעה שמתן האזרחות ייעשה בהתאם ל"שיקולים ביטחוניים". ח'ליל עטייה, אחד מחברי הפרלמנט שחתמו על הפנייה, היטיב לבטא את רחשי הלב בציבור הירדני כשהזהיר שאם לא יבוצע התיקון, "יהודים וציונים" ישתלטו על כלכלת הממלכה.
ממשלת ירדן ‑ שעדיין סופגת ביקורת קשה על הסכם הגז שחתמה עם ישראל ‑ לא הגיבה רשמית לדרישה. אף על פי כן, נראה שהיא נוטה לקבל אותה, לפחות בחלקה. מקור בממשלה מסר לאחד מערוצי התקשורת בערבית כי ישראלים לא יוכלו לקבל אזרחות ירדנית, שכן ישראל אינה מאפשרת למשקיעים ירדנים לקבל אזרחות ישראלית. הגבלה זו היא תוצאה של הסכמי השלום שנחתמו ב־1994 בין שתי המדינות, ונועדה למנוע אזרחות ירדנית ממשקיעים ישראלים הפעילים באזורי התעשייה שהוקמו לאחר חתימת הסכם.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com