הניסוי הפיני להכנסה קבועה למובטלים הוגדר "סיוט" ונגנז

הניסוי של ממשלת פינלנד להענקת הכנסה אוניברסלית לאזרחיה, הראשון מסוגו באירופה, שהושק בינואר שעבר ועורר התרגשות עולמית - עשה בשקט סיבוב פרסה.

התוכנית נהגתה כפתרון אפשרי לטיפול בבעיית האבטלה שהגיעה ב־2015 לשיא של 17 שנים, כמעט 10%. התשלומים הקבועים אמורים היו לאפשר תמיכה כספית באזרחים ובמקביל לעודד אותם לצאת לעבודה. זאת משום שבניגוד לתשלומי הביטוח הלאומי הרגילים, התשלומים לא היו אמורים להיפסק ברגע שהמשתתפים מצאו תעסוקה.

במסגרת הניסוי הוענקה הכנסה חודשית בגובה 560 יורו ל־2,000 פינים מובטלים, שהמוסד הפיני לביטוח לאומי (kela) בחר באקראי מקרב בני 58-25. הניסוי אמור היה להיכנס ב־2018 לשלב השני ולהתרחב גם לפינים מועסקים, אבל במקום זאת הוחלט להפסיק לחלוטין את התשלומים ב־2019.

המפנה ארע בדצמבר האחרון, כאשר ממשלת פינלנד העבירה חוק שמחייב מחפשי עבודה לעבוד 18 שעות לכל הפחות או להשתתף בתוכנית הכשרה, בתוך שלושה חודשים ממועד תחילת חיפוש העבודה. על פי החוק החדש, מובטלים שלא יצליחו למצוא עבודה, יאבדו חלק מההטבות.

במקביל להעברת החוק פירט שר האוצר הפיני פטרי אורפו את תוכניותיו לניסוי חדש. "כאשר יסתיים ניסוי ההכנסה האוניברסלית, עלינו להשיק ניסוי אשראי אוניברסלי", אמר אורפו בראיון לתקשורת המקומית. כוונתו היתה להפעיל בפינלנד שיטה דומה לזו הקיימת בבריטניה, המאחדת הטבות שונות ונקודות זיכוי ממס.

עם זאת, בשלב זה לא ברור עדיין לאילו כיוונים חדשים ינועו התוכניות. "בימים אלה, הממשלה עורכת שינויים שירחיקו את המערכת משיטת ההכנסה האוניברסלית", ציין חוקר מ־Kela, מיסקה סימאניינן, בראיון לעיתון שבדי, בתגובה לפרסומים האחרונים.

בתחילה, נראה היה כי הניסוי קוצר הצלחה, לפחות בכל הנוגע לשלוותם של המשתתפים. עם זאת, למרות שרבים מהם דיווחו על ירידה ברמות המתח הנפשי בזכות ההכנסה הקבועה, חוקרים ציינו כי משך הזמן הקצר של התוכנית, שנתיים בסך הכל, לא יאפשר להסיק מסקנות חד־משמעיות לגבי השפעתה.

הלסנקי צילום: שאטרסטוק

על פי הגדרות הניסוי, חוקרי Kela אינם אמורים ליצור קשר עם המשתתפים לפני 2019. לעת עתה, הם עוסקים בניטור המשתתפים מרחוק באמצעות נתונים ממשלתיים על הכנסה ותשלומי מסים, שאליהם קיבלו גישה. בנוסף, הם ימשיכו לעקוב אחרי המשתתפים לאורך תקופה של עשר שנים על מנת להתחקות אחר ההשפעות ארוכות הטווח.

עם זאת, כבר בשלבים הראשונים הבינו החוקרים שהתהליך לא הולך להיות פשוט. אולי קנגאס, שסייע בחיבור המחקר ומנהל אותו עבור Kela, אמר בקיץ שעבר כי התהליך התברר כקשה הרבה יותר ליישום מכפי שסבר בתחילה. קנגאס אף הגדיר את הניסוי כ"סיוט".

בקרב זרמים שונים בפינלנד זכה הניסוי למגוון תגובות. מקרב המפלגות הפיניות תמכו בו מפלגת המרכז, הירוקים, מפלגת השמאל וגם הזרם הליברטריאני מקרב השמרנים. עם הספקנים נמנו השמרנים המסורתיים, רבים מהם סוציאל־דמוקרטים. תומכים בולטים בניסוי היו איגודי העובדים הגדולים, שחבריהם, גברים בעיקר, מועסקים במשרות עם קביעות בענף התעשייה הכבדה. האיגודים הללו מנהלים קרנות אבטלה משלהם וחששו לאבד שליטה. משום כך, על פי קנגאס, הם "לא חיבבו" את הרעיון של הכנסות אוניברסליות.

בניגוד אליהם, הרעיון כן קסם למי שמייצגים עובדים במשרות חלקיות בתעשיית השירותים. מדובר בנשים בעיקר, המועסקות במשרות ניקיון ומכירות.

הממשלה איבדה עניין

קנגאס הדגיש, כי התמיכה הציבורית בניסוי היתה גם היא חלשה. בעוד 70% מהנסקרים תמכו ברעיון במישור התיאורטי, הנתון צנח ל־35% כאשר הנשאלים הבינו כי על מנת לממן את התוכנית, הממשלה תעלה את המסים שלהם, הגבוהים ממילא. את הפוליטיקאים שהתעקשו כי הניסוי יסתיים לפני הבחירות ב־2019, הגדיר קנגאס "ילדים קטנים שמשחקים במכוניות צעצוע ואז משתעממים ועוברים למשחק הבא".

עם פרסום הדיווחים על הקפאת הניסוי, קנגאס אמר כי נדרש פרק זמן ארוך יותר מזה שהוקצב, על מנת לגבש מסקנות. "שנתיים אינם פרק זמן מספיק כדי להסיק מסקנות מרחיקות לכת בניסוי כל כך גדול", הוא אמר בראיון לרשת הטלוויזיה הפינית YLE. "הנחישות של הממשלה דועכת והיא סירבה למימון נוסף. ואנחנו צריכים עוד זמן ועוד כסף כדי להגיע לתוצאות אמינות".