ללא ארה"ב: 11 מדינות חתמו על הסכם הסחר הטראנס-פסיפי

11 מדינות חתמו אמש (ה') על הסכם הסחר הטראנס-פסיפי. זאת חרף העובדה שארה"ב פרשה מהשותפות כבר אשתקד. טקס החתימה נערך בעיר סנטיאגו בצ'ילה, ובו אמר שר החוץ הצ'יליאני, הרלדו מונוז, כי ההסכם הוא סימן חזק "כנגד לחצי מדיניות המגן, לטובת עולם הפתוח למסחר".

ההסכם נוגע לכ-500 מיליון בני אדם, חרף היעדרותה של ארה"ב. בשל היעדרות זו, שונה שמה של השותפות ל"הסכם המקיף ופרוגרסיבי לשותפות הטראנס פסיפית" (Comprehensive and Progressive Agreement for Trans-Pacific Partnership) או CPTPP. תומכי ההסכם אומרים כי הוא בעל חשיבות עצומה ועתיד לשמש מודל להסכמי מסחר עתידיים.

מה ההסכם מאפשר?

מטרתו העיקרית של הסכם זה הוא קיצוץ המכסים בין המדינות השותפות. הוא גם נועד להקל את מגבלות שאינן קשורות למכסי יבוא והיוצרות חסמי סחר בשל רגולציה. ההסכם יוצר אחידות ושקיפות גדולות יותר ברגולציה זו. כמו כן, כולל ההסכם מנגנון ליישוב מחלוקות בין משקיעים למדינות, כך שחברות יכולות להגיש נגד ממשלה תביעה במקרה ששינויים בחוקי הסחר פוגעים בהכנסותיהן.

ברזל. ההסכם נועד להקל על הסחר בין המדינות החברות בו צילום: רויטרס

אילו מדינות חברות בהסכם?

אוסטרליה, ברוניי, קנדה, צ'ילה, יפן, מלזיה, מקסיקו, ניו זילנד, פרו, סינגפור ווייטנאם. היעדרותה הבולטת של ארה"ב נובעת מהתחייבותו של הנשיא דונלד טראמפ בעת מסע הבחירות שלו לפרוש מההסכם, שאליו התייחס כ"אסון לעובד האמריקאי".

מי המרוויחים ומהפסידים של ההסכם?

באופן כללי, המרוויחות הגדולות צפויות להיות מדינות אסיה ולעומתן, המדינות העשירות יותר לא צפויות ליהנות מיתרונות משמעותיים.

גוברים הסיכויים למלחמת סחר עולמית: טראמפ הטיל מכסים על יבוא פלדה ואלומיניום לארה"ב הצו מטיל מכס של 25% על פלדה מיובאת ו-10% על אלומיניום. מקסיקו וקנדה יוחרגו. הצו ייכנס לתוקף בעוד 15 ימים שירות כלכליסט, 3 תגובות לכתבה המלאה 

על פי מכון פיטרסון לכלכלה בין-לאומית, מלזיה, סינגפור, ברוניי ווייטנאם ייהנו מזירוז של עד 2% בצמיחתן הכלכלית עד ל-2030 הודות להסכם. לעומתן, לצמיחתן של השותפות העשירות צפויה תוספת של עד 1%. בה בעת נאמר שארה"ב עלולה להיות אחת המפסידות הגדולות, בשל ויתור על צמיחה של 0.5% מהתמ"ג שלה - או 131 מיליארד דולר. בנוסף, צפויה ארה"ב להפסיד עוד 2 מיליארד דולר משום שלשותפות ההסכם יש כעת תמריץ לנהל עסקים זו עם זו במקום עם חברות אמריקאיות.

יש לציין כי טראמפ אינו היחיד הרואה ב-CPTPP סכנה. איגודי עובדים בשותפות העשירות יותר כגון אוסטרליה וקנדה טוענים כי ההסכם עלול לגרום לחיסול משרות או לקיצוצי שכר. ישנם כלכלנים הטוענים כי ההסכם לוקה בשל היותו מבוסס על אינטרסים ספציפיים של המדינות.

אולם היות שכלכלתן המצרפית של המדינות שחתמו על ההסכם מייצגת למעלה מ-13% מהכלכלה הגלובלית - או סך של 10 טריליון דולר - ועם השתתפותה של ארה"ב ההסכם היה מייצג 40% מהכלכלה הגלובלית, הרי שאין ספק שאי השתתפותה של ארה"ב פגעה במשקלה של השותפות.

מה עם מדינות נוספות המבקשות להצטרף?

ראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טורנבול אומר שההסכם נוסח באופן המאפשר הצטרפותן של חברות חדשות, ובכלל זה אף ארה"ב. עם זאת, מהנוסח החדש הושמטו 20 סעיפים - בעיקר אלו שהוכנסו להסכם לדרישתה של ארה"ב - כך שיש להניח שהצטרפות מחדש של ארה"ב תהיה כרוכה בדיונים אינטנסיביים. טראמפ אומר שהוא פתוח להסכם טוב יותר אולם העוינות שלו באופן כללי להסכמי סחר מטילה ספק בהצטרפותה מחדש של ארה"ב.

בריטניה תוכל להצטרף גם כן אם תבקש. שר המסחר הבין-לאומי של המדינה, ליאם פוקס, רמז כי יש עניין מצד בריטניה להצטרף לאחר שתשלים את תהליך הברקזיט.