למה כל ביקור אצל רופא סיני מתחיל בבדיקת דם

שלוש פעמים יצא לי לבקר בבית חולים ציבורי בבייג'ינג ושלושת הביקורים היו סוראליסטיים למדי. אני בהחלט ממליץ לכל מי שיש הזדמנות לבקר בבית חולים כזה לנצל אותה, זה בטוח מלמד יותר על סין העכשווית מביקור בעיר האסורה. מה שכן, עדיף לבוא בריאים.

בשלושת המקרים הגעתי בגלל מחלות קטנות - קצת צינון, חום וכאב גרון. בעיות שכיחות בעיר עם זיהום אוויר מהחמורים בעולם. בבייג'ינג אין גוף נפרד שנקרא קופת חולים ולכן גם עבור מחלה קלה אתה אמור לגשת למרפאות בבית חולים.

ההתחלה היתה אופטימית יחסית, תור קצר בקופה כדי לשלם אגרה מינימלית עבור ביקור רופא, 5 יואן בלבד (2.5 שקל). אף שבמסדרונות בית החולים ישבו לא מעט אנשים, לרוב לא היה צריך להמתין כדי להיכנס לרופא. אפשר לומר שבסין הדלת של הרופא תמיד פתוחה, וגם בזמן שהוא עסוק בבדיקה יוצאים ונכנסים אנשים לחדרו.

אבל במקרה שלי לפחות לא היתה ממש בדיקה. הרופא זרק בי מבט חטוף, שמע בחצי אוזן את הסימפטומים ומיד שלח אותי לבדיקת דם. ניסיתי להתנגד, כל מה שאני צריך זה רק פתק מחלה, אם אנוח בבית יום-יומיים בטוח ארגיש טוב. לפחות הצלחתי לשכנע אותו לוותר על בדיקת ריאות.

התשלום על בדיקת דם הוא 50 יואן (30 שקל) והתוצאות מגיעות בתוך חצי שעה. חזרתי לרופא שסרק אותן בחיפזון ובלי בדיקות נוספות התחיל להקליד רשימת תרופות. בית המרקחת מחולק בסין לדלפק לתרופות סיניות ודלפק לתרופות מערביות, אבל לפני שתגיעו לדלפק תצטרכו שוב ללכת לקופה לשלם. רשימת התרופות שנתן לי הרופא הסתכמה פעם אחת ב-80 יואן (40 שקל) ובפעם אחרת ב-100 יואן (50 שקל). בפעם השלישית כבר ויתרתי וקניתי כדורים להורדת חום בבית מרקחת פרטי ברבע מהמחיר.

הרופאים בסין מקבלים בונוס על תרומה להכנסות בית החולים צילום: שאטרסטוק

שכר זעום לרופאים

למה כל ביקור אצל הרופא מתחיל בבדיקת דם ונגמר ברשימת תרופות ארוכה? ניסיתי לברר עם מכרים סינים. היו מי שהסבירו שזה חלק משיטת הרפואה הסינית, משהו על הסתכלות הוליסטית על הגוף. אחרים טענו שזה נובע מחשש לפספס בעיה רצינית ולהיות חשופים לתביעות רשלנות. ייתכן, אבל איכשהו בסין של היום הסיבה קשורה כמעט תמיד לכסף.

בתי החולים בסין סובלים ממחסור חריף במימון ממשלתי ולכן צריכים לדאוג בעצמם למרבית ההכנסות. גם מצבם של הרופאים הסינים לא מי יודע מה. על פי סקר שנערך בשנה שעברה, השכר החודשי הממוצע לרופא במדינה עמד על 7,144 יואן (כ-3,700 שקל), מעל השכר הממוצע בערים הגדולות בסין (כ-6,000 יואן) אך עדיין זעום למדי בהשוואה לשעות העבודה הרבות.

בתי החולים הציבורים לא פעם מתמרצים את הרופאים הסינים על תרומה להכנסות בית החולים, למשל באמצעות הזמנת בדיקות ומכירת תרופות. עיתון מקומי מבייג'ינג מצא כי הבונוס עבור ביצועים יכול להוות עד 70% משכר הרופאים הכולל.

במקביל, הרופאים מתוגמלים היטב גם על ידי חברות התרופות. תחקיר מקיף ששידרה רשת הטלוויזיה הלאומית הסינית CCTV בדצמבר האחרון גילה כי התשלום לרופא עשוי להגיע ל-40% ממחיר התרופה. התחקיר מצא כי מדי יום מגיעים לבית חולים גדול בשנחאי כ-100 תועמלנים של חברות תרופות. רופא אחד נקלט במצלמה הנסתרת מתלוצץ עם אחד התועמלנים כי הוא מכר כל כך הרבה תרופות החודש עד שהוא, התועמלן, יכול להרשות לעצמו אייפון חדש.

הרופאים מתוגמלים היטב על ידי חברות התרופות צילום: שאטרסטוק

המחיר לביקור מזנק

האמון ברופאים בסין נמוך למדי ולא מעט סינים מרגישים כי רק אם יתנו לרופא מעטפת מזומנים יקבלו טיפול הולם. חוסר האמון בא לידי ביטוי גם באלימות, כאשר לפחות 60 רופאים נרצחו או נפצעו ב-42 התקפות שכוונו לסגל בתי החולים ב-2016.

כדי להתמודד לפחות עם חלק מהכשלים החמורים הוציאו הרשויות הסיניות לדרך בחודשים האחרונים רפורמה מקיפה במערכת הבריאות. במסגרת הרפורמה, שחלקה מיושם בכל סין וחלקה בינתיים רק בבייג'ינג, יורשו רופאים לעבוד במרפאות ובתי חולים פרטיים בנוסף לעבודתם בבית החולים הציבורי, כדי שיזכו להכנסה נוספת ויותר גמישות מקצועית.

במקביל לבתי החולים הציבוריים, בבייג’ינג פועלות קליניקות פרטיות נוצצות שביקור אצל רופא בהם יעלה מאות ואלפי יואן. הרפואה הפרטית נמצאת בצמיחה מהירה בסין ואפילו הממשלה די מעודדת את התופעה כשהיא מעניקה זיכוי מס של עד 1,080 יואן בשנה לאזרחים שקונים ביטוח בריאות מסחרי.

במסגרת הרפורמה גם הועלה התשלום על ביקור רופא בבית חולים ציבורי, תעריף שלא השתנה מאז שנות ה-90. אם עד היום עמד התשלום על 3-7 יואן, כעת הוא טיפס ל- 30-50 יואן. לעומת זאת מחירי התרופות בבתי החולים הוזלו באופן גורף ב-15%. מטרת המהלך הכפול היא יצירת הכנסות נוספות לבתי החולים שאינן ממכירת תרופות, תחום שנגוע בשוחד ואי סדרים.

מי יודע, אם כל זה יצליח בפעם הבא שאלך לרופא לא אצטרך להידקר שוב.