מזעזע: כך נראה השוק האפור של הלוואות לסטודנטים בסין

הסיפור הזה מתחיל אי שם לפני שמונה שנים, ב-2009, אז הורה הרגולטור הממשלתי לבנקים בסין להפסיק לחלק כרטיסי אשראי והלוואות אישיות לסטודנטים. ההחלטה התקבלה על רקע מה שכונה "קדחת כרטיסי האשראי" שפשטה בקמפוסים של האוניברסיטאות הסיניות, במסגרתה יותר ויותר סטודנטים הוציאו כרטיסי אשראי, לוו כסף ונקלעו לקשיים בהחזר ההלוואות.

מה שנראה אולי כמהלך סביר בזמנו, התגלה עם השנים כצעד הרסני. הסטודנטים הסינים הספוגים בתאווה צרכנית וחיבה למותגים לא הפסיקו לקחת הלוואות כדי לממן את אורח החיים שלהם. על פי סקר שנערך בסין בשנה שעברה, לא פחות מ-60% מהסטודנטים הצהירו כי לוו כסף לקניית מוצרים כמו סמארטפונים וביגוד, כדי לצאת לטיולים וחופשות או אפילו כדי לממן ניתוחים פלסטיים. את הוואקום שהותירו הבנקים מילאו עשרות אפליקציות ואתרי אינטרנט לא מפוקחים למתן הלוואות, שחלקם מפוקפקים ובעלי שיטות פעולה אלימות.

העיתונות הסינית דיווחה שוב ושוב בשנים האחרונות על סיפורי זוועה של סטודנטים שההלוואות שקיבלו בשוק האפור תפחו למימדי ענק בשל ריבית רצחנית שהגיעה עד ל-30% לשבוע, גבוהה בהרבה מהרף המקסימלי המותר של 24% לשנה שקבע בית המשפט העליון בסין להלוואות פרטיות. פרקטיקה מקובלת בקרב המלווים היא העלאת הריבית המקורית על ההלוואה לאחר שהסטודנט לא עומד באחד התשלומים.

לעיתים הסטודנטים עצמם נדרשו לעזוב את הלימודים ולמצוא עבודה כדי להחזיר את ההלוואות, במקרים אחרים נאלצו הורי הסטודנטים למכור את ביתם כדי לממן את ההחזרים, והיו גם מקרים טרגיים שנגמרו בהתאבדויות של סטודנטים. באחד המקרים המפורסמים ביותר סטודנט בן 21 בשם ג'נג דה שינג מאוניברסיטה במחוז חנאן קפץ אל מותו לאחר שחובו ל-14 פלטפורמות שונות הגיע ל-590 אלף יואן (כ-300 אלף שקל). ג'נג השתמש בתעודות הזהות של 28 סטודנטים אחרים כדי להשיג את ההלוואות ובכסף שקיבל הימר על תוצאות משחקי כדורגל.

הכסף מגיע תוך שעה

בסין יש אמנם מערכת הלוואות ממשלתיות שנועדה לסייע לסטודנטים ממשפחות עניות לממן את הלימודים, אך רק 20% מהלומדים לתואר ראשון יזכו לקבל אותן. סכום ההלוואה השנתי המקסימלי שניתן לסטודנטים הוא 6,000 יואן בלבד (כ-3,200 שקל). בניגוד לביורוקרטיה הסבוכה הקשורה בקבלת הלוואה ממשלתית, מילוי טופס בקשה להלוואה בחברה פרטית אורך חמש דקות והכסף מתקבל לעיתים תוך שעה בלבד. חלק מהמלווים הפרטיים מעסיקים סטודנטים לקידום המכירות בתוך הקמפוס ואלו מעודדים את חבריהם ללימודים ללוות יותר כסף.

אחת הפרקטיקות הקיצוניות בהן משתמשים המלווים היא לדרוש מסטודנטיות לשלוח תמונות סלפי שלהן בעירום כשהן מחזיקות ביד את תעודת הזהות כתנאי לקבלת הכסף. אם הסטודנטיות אינן עומדות בהחזרים, המלווים שולחים את התמונות להוריהן או מאיימים להפיצן באינטרנט. מעל 100 תמונות כאלו אכן דלפו לרשת בדצמבר שנה שעברה ועוררו סערה ציבורית בסין.

באיחור של כמה שנים, הבינו הרשויות בסין את הבעייתיות במדיניות הקיימת ובחודשים האחרונים הן פועלות כדי לשנות אותה. זה החל באפריל האחרון כאשר אמר גוו שו צ'ינג, הרגולטור החדש המפקח על הבנקים כי "אין שום דבר רע בסטודנטים שנוטלים הלוואות כדי לקנות גאדג'טים".

בעקבות זאת הודיעו שני בנקים סינים ממשלתיים גדולים בחודש שעבר כי הם חוזרים להעניק שירותים בקמפוסים. הבנק לבנייה של סין יציע אשראי מותאם לסטודנטים בגובה של עד 50 אלף יואן (26 אלף שקל) בריבית שנתית של 5.6% ובנק אוף צ'יינה יציע עד 8,000 יואן בלבד ב-5% ריבית שנתית.

בשבוע האחרון התהפך הגלגל סופית כאשר הפיקוח על הבנקים בסין, משרד החינוך ומשרד משאבי האנוש והביטוח הלאומי אסרו במשותף על מלווים אינטרנטיים לתת הלוואות חדשות לסטודנטים. גופים שלא יצייתו להוראה לצאת מהקמפוסים עשויים להיענש בהשהיית עסקיהם ואף להיות מואשמים במרמה. במקביל, האוניברסיטאות נדרשות להדריך סטודנטים בכל הנוגע לסיכון בצבירת חובות.

תמונה ששלחה סטודנטית כדי לקבל הלוואה צילום: SCMP

הדור שלא ידע חוסר

סיפור ההלוואות שיצאו משליטה הוא עוד עדות למאפיינים המיוחדים של דור המילניום הצעיר בסין. בניגוד להוריהם שנולדו למחסור, היו חסכנים ומחושבים ודבקו לאורך שנים באותה עבודה, לילידי שנות ה-90 והלאה יש נטייה לקפוץ ממשרה למשרה במהירות. כמו בבדיחה הידועה על בני דור זה שאם יש חורף קר, הם מתפטרים מהעבודה כדי להישאר בבית. בני הדור הצעיר שהגיחו לעידן השפע הסיני הם צרכנים אימפולסיביים ששואפים לספק את תשוקותיהם, לקנות, לטייל ולהתנסות גם אם אין להם עכשיו את הכסף לזה. כילדים יחידים שפונקו על ידי הוריהם, הם לא תמיד מבינים את ההשלכות של התנהלותם הפיננסית. מקסימום, הם חושבים, ההורים ישלמו בסוף את החשבון.