FT
"המיסוי החדש יוזיל עשיית עסקים בהודו"
אחרי 30 שנה בתנור ועשור של זיגזג פוליטי מצד ראש הממשלה המכהן, מערכת המס החדשה של הודו יצאה לדרך. לפי הערכות כלכלנים, הטמעה מוצלחת תתרום 2% לצמיחה, אף כי בממשלה חוששים מפיאסקו בסגנון מהפכת המזומן
במהלך פגישת השרים ה־16 במספר שנערכה כדי לדון בפרטי רפורמת המס הגדולה שנכנסה לתוקפה בהודו שלשום (שבת), שר האוצר של מדינת מערב בנגל התחיל לקרוא בהתרגשות רשימה של במאי קולנוע הודים ידועים.
- אפל חתכה את מחירי הסמארטפון בהודו ב-7.5%
- הטכנולוגיה הישראלית תרוויח מהכנסות רפורמת המס בהודו
- לאחר 10 שנות עבודה: הודו משיקה רפורמת ענק בתחום המיסוי
"אדור גופאלאקרישנאן, סטייז'יט ראי, מרינל סן. כל הבמאים ההודים שזכו להכרה עולמית הגיעו מהתעשייה העצמאית", ביקש השר אמיט מיטרה להסביר לעמיתיו, "אם נטיל מס של 28% על כרטיסי קולנוע, התעשייה הזו תמות, ורק בוליווד תשרוד. לקולנוע ההודי לא יהיו עוד הישגים בינלאומיים". ההפצרות עשו את שלהן, ובאותו הערב עברו כרטיסי קולנוע לרשימת 66 הפריטים שהמיסוי עליהם ייחתך.
מדיניות המס החדשה נועדה למחוק שורה של מסים שמוטלים על סחורות ושירותים ב־29 המדינות של הודו, ולהפוך את תת־היבשת, לראשונה, לשוק אחד. אם היוזמה תצליח, יהיה קל הרבה יותר לעשות עסקים בהודו, מה שיוסיף להערכת כלכלנים כ־2% לצמיחה במשק.
התומכים במיסוי החדש, "מס סחורות ושירותים" (GST), טוענים שהוא יהיה הזרז המיוחל למיצוי הפוטנציאל הגלום במשק ההודי. אם הכול ילך כשורה, ראש הממשלה נרנדרה מודי יירשם בדפי ההיסטוריה כמהפכן הכלכלי שהצליח להוביל רפורמה שהטמעתה כשלה זה יותר מעשור. יש כאלה שאפילו משווים את המהלך להכרזת העצמאות של הודו ב־1947.
מנגד, מבקרי התוכנית סבורים שהמקח הפוליטי של החודשים האחרונים הסתיים בשורה של פשרות שהחלישו משמעותית את ההשפעה הצפויה של הרפורמה. כך למשל, במקום מס אחיד בכל המדינות, יהיו ששה סוגי מס שונים, ולצד הסמכות של הממשלה המרכזית בדלהי, גם למדינות עצמן יהיה כוח להשפיע על המסים. חברות יצטרכו להגיש שלושה טפסים שונים בחודש, בכל אחת מהמדינות שבהן פעלו.
סכנה לזינוק באינפלציה
בשנה שעברה מודי ביצע מהלך כלכלי נועז אחר, כשהודיע במפתיע על הוצאה משימוש של 86% מהשטרות בהודו. בדיעבד נראה שהתבהלה שליוותה את ההודעה גרמה להאטה משמעותית בצמיחה, וקיים חשש שמדיניות המס החדשה תיפול גם היא קורבן לקוצר הרוח של ראש הממשלה. מיהיר שארמה, עמית מחקר בכיר במכון ניו דלהי אובזרבר סבור שהמיסוי יפחית את "העלות המוגזמת" של עשיית עסקים בהודו, אבל הוא טומן בחובו סיכונים למודי ולמשק כולו, אם הוצאתו לפועל תהיה כושלת.
"מודי יצר לעצמו תדמית של מנהל מצוין. הטמעה גרועה של הרפורמה, במיוחד אחרי הפיאסקו ברפורמת המזומן, תפגע במוניטין שלו באופן בלתי הפיך", מסביר שארמה. אחרים מודאגים מכך שהשינויים של הרגע האחרון, כמו הורדת המס על כרטיסי קולנוע, מעידים על כך שהתוכנית השאפתנית טרם הבשילה, ושהיא עלולה לקרוס מיד אחרי ההטמעה. הסיכון הוא זינוק באינפלציה וירידה באמון הצרכנים. "אני מפחד מאיבוד מומנטום של התעשייה, אובדן משרות והאטה כללית במשק", אומר מאניש סוסידיה, סגן השר הראשי של מדינת דלהי וחבר במועצת השרים שעיצבה את הרפורמה. עם זאת, סוסידיה מציין שהוא אופטימי לגבי סיכויי ההצלחה שלה.
מערכת המיסוי ההודית היא בלאגן אחד גדול, על כך יסכים כל בעל עסק במדינה. חברת הסטארט־אפ לוהאסמית' אינה יוצאת מהכלל. החברה מוכרת באינטרנט רהיטים וכלי בית שאותם היא מייצרת במדינת אוטר פרדש, ויש לה לקוחות בכל הודו. כשהיא רוכשת חומר גלם היא משלמת מע"מ של 12.5% ומס קניה של 2%. חומר הגלם הופך לכד, למשל, ומוצג באתר. לקוח במומבאי מזמין את הכד, שנארז ומועמס על משאית שיוצאת מהמפעל. המשאית צריכה לעצור בגבול של אוטר פרדש ולשלם מס גבול בגובה משתנה. אחר כך היא משלמת מס כניסה למומבאי, הפעם בגובה 5.5%. אם לוהאסמית' היתה גובה גם דמי משלוח, היה עליה לשלם גם מס שירות בגובה 15%. רבים מהמסים שמוטלים על הסחורה שיוצאת מהמפעל חופפים למסים ששילמו גורמים אחרים בשרשרת האספקה, כך שהמחיר לצרכן עולה והרווח לחברה יורד. הלקוח שקונה את הכד משלם מס של 14.5%, ולוהאסמית' סופגת את כל יתר המסים.
מטרת הרפורמה היא לבטל את המנגנון המסורבל הזה, ולהטיל מס אחיד על הסחורה, ללא קשר למקום שבו היא מיוצרת או נמכרת. היבט אחר של הרפורמה הוא שחברות גדולות ילחצו על הספקים שלהן לשלם מסים, לעתים לראשונה בתולדותיהן, שכן הרפורמה כוללת תמריצים לתיעוד כל שלב בשרשרת הייצור, בפורטל מיוחד. "לפחות על הנייר מדובר ברפורמה מצויינת", אומר קארון מאליק, מייסד שותף בלוהאסמית'. "כל התהליך יהיה ברור יותר ואנחנו לא נצטרך לדאוג מאיפה מגיעים החומרים שאנחנו מזמינים". הרעיון של פישוט המנגנון אינו חדש. מפלגתו של מודי, בהארטיה ג'נאטה (BJP), הציעה את מה שהפך לבסיס לתוכנית עוד ב־2003, אך ההפסד שלה בבחירות ב־2004 גרם לה להחליף צד. מודי, שהיה אז השר הראשי של מדינת גוג'ראט הוביל את ההתנגדות. אחרי שהוא נבחר לראשות הממשלה ב־2014, מודי שב להיות תומך נלהב של הרפורמה, והצהיר שהוא פתר את הסוגיה שהטרידה אותו במשך העשור שחלף - כיצד המדינות יפוצו על אובדן ההכנסות ממסים.
באפריל האחרון, מודי הצליח להשיג תמיכה חוצת מפלגות למהלך, והחוקים שעליהם מתבססת הרפורמה החדשה אושרו בפרלמנט.
מיד לאחר אישור החוקים הממשלה כינסה את מועצת השרים שעבדה על פרטי התוכנית. שר האוצר ארון ג'ייטלי שימש כמתווך הראשי, ואפילו יריביו שיבחו את כישורי המשא ומתן שהפגין. "המועצה התכוונה למסות שיער אדם ב־28%, מדרגת המס הגבוהה ביותר", סיפר מיטרה, שר האוצר של מערב בנגל. "הם לא הבינו שהרבה עניים מנקים את השיער ממספרות, אוספים אותו, מנקים אותו ואז מוכרים אותו לשימוש במדינות עשירות יחסית כמו גוג'ראט ומהארשטרה. רק בעיר מידאנפור שבמערב בנגל יש בין 100 אלף ל־200 אלף תושבים שמתפרנסים כך", אמר מיטרה. "ג'ייטלי הבין את חשיבות העניין והוריד את המס על שיער ל־0%".
קדחת עדכון מחירים
אבל, ההסכמה שהושגה בין עשרות קבוצות עניין הולידה שורה של פשרות וסתירות. כך למשל, צבעים ושמפו נחשבים כעת למוצרי יוקרה שמוטל עליהם מס של 28%. על זהב, שמשמש משפחות רבות בהודו כאמצעי בטוח לשימור הונן, מוטל מס מיוחד של 3%. מס "חטאים" בגובה של עד 290% מוטל על ארבעה פריטים: טבק, טבק ללעיסה, מכוניות יוקרה ומשקאות מוגזים. ההכנסות הצפויות ממס החטאים נאמדות ב־4.8 מיליארד דולר, שאמורים לסייע בפיצוי ממשלות המדינות על אובדן ההכנסות ממסים. בינתיים, העסקים בהודו נמצאים בקדחת עדכון מחירים. נופור נאגפל מניו דלהי, בעלת חנות הנעליים המקוונת צ'וק סטודיו, היא אחת מאלפי יזמים קטנים שייאלצו להטמיע את הרפורמה בלי סיוע של מחלקת חשבונאות גדולה. "בכל יום יש דברים חדשים שאנחנו מגלים", היא אומרת. "עכשיו אמרו לנו שאנחנו צריכים למלא דו"חות מס שלוש או ארבע פעמים בחודש. אבל בגלל שאנחנו חנות מקוונת לוקח זמן עד שהמוצרים שחוזרים מהלקוחות מגיעים אלינו ולוקח לנו זמן לדעת מה היקף המכירות האמיתי שלנו לפחות עד סוף החודש", היא מספרת. "המצב מאוד מתוח עכשיו ואף אחד לא מרוצה ממנו".
גם חברות גדולות יותר מודאגות ממערכת המס החדשה, מה שעודד רבות מהן לפתוח במבצעי מכירות שנועדו להיפטר מהמלאי הקיים. ההיגיון מאחורי הצעד הוא שבתיעוד המלאי הקיים אין כל הוכחה לכך שהם שילמו מס בלו (מס קבוע על כל יחידה), ולכן הן לא יוכלו לבקש החזר במקרה שגם הספק שילם את המס. "הממשלה אומרת שהיא תחזיר לנו את הכסף על מסים שכבר שולמו תוך שבוע, אבל אני לא חושב שזה יקרה", אמר גאוטם נאיר, מנהל מפעל הטקסטיל מטריקס שבמדינת האראיאנה, שמייצר בגדים למותגים מערביים מובילים כמו ראלף לורן. "אנחנו לא רוצים לעבור למערכת מס שלא מתפקדת כמו שצריך", הוא אומר.