הטכנולוגיה הישראלית תרוויח מהכנסות רפורמת המס בהודו

אחת המטרות המוצהרות של הרפורמה במערכת המס של הודו היא להפוך אותה למדינה שבה הרבה יותר נוח וכדאי לעבוד. כאן בדיוק תפגוש הרפורמה את המשקיעים והיזמים הישראלים שמעוניינים לעשות עסקים בתת היבשת.

לפי הערכות שונות בשוק, הרפורמה עתידה לאפשר לחברות ישראליות הפועלות בהודו "ליישר קו" ולפשט את התמחור של מוצריהן בכל רחבי המדינה העצומה. להבדיל משיטת המיסוי הסבוכה שהיתה נהוגה עד השבוע שעבר, מס הסחורות והשירותים החדש מוטל רק על השווי הבסיסי של המוצר. לכן, לא צפויים יותר מצבים שבהם מוטלים מסים על מוצרים שעליהם כבר הוטל מס בשלב כלשהו של שרשרת האספקה, ומוצרים ישראליים יימכרו במחירים נמוכים יותר, הנגישים לאוכלוסייה. כמובן שהדברים אמורים גם לגבי מוצרים מתוצרת מקומית, כך שגם הם יימכרו במחירים זולים יותר.

חנות למוצרי חשמל בבהופל, הודו, ביום שישי. הפחתה של מס חברות בדרך צילום: אי פי איי

היבט נוסף של הרפורמה שעשוי לשחק לידי המשק הישראלי הוא ההגדלה של הכנסות ממשלת הודו ממסים. אם הרפורמה תצלח, כוח הקנייה של ממשלות המדינות בהודו וכן של הממשל המרכזי בדלהי יגדל משמעותית. הן יוכלו להפנות משאבים רבים יותר לרכישת טכנולוגיות שבהן ישראל מובילה כמו חקלאות, ציוד רפואי והנדסת מים. שיתופי פעולה בתחומים הללו יעמדו במרכז ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל מחר.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי צילום: איי פי

עו"ד הנרייט פוקס, שותפה בקבוצת מיסוי בינלאומי במשרד פרל כהן, אמרה ל"כלכליסט" כי "מקור ההכנסות מהודו, לפני השינוי, היה בעיקר ממס חברות. מסים עקיפים בקושי היו קיימים. הרפורמה מנסה להביא את תקציב המדינה להיות יותר מאוזן". לדברי פוקס, מהלך נוסף שצפוי בהמשך הוא הפחתת מס החברות בהודו מ־30% ל־25%. "זהו שיעור מס דומה הרבה יותר למדינות ה־OECD וההכנסות מהמס העקיף הולכות לממן כנראה את ההפחתה במס החברות". לשם השוואה שיעור מס החברות בישראל עומד על 24%, והממוצע העולמי מעט גבוה יותר - 24.3%.

הרפורמה עשויה לצמצם הוצאות חשבונאיות של חברות ישראליות הפועלות בשוק ההודי. במקום לדווח לשלושה או ארבעה רשויות מס שונות בכל מדינה, הן יוכלו לדווח על כל המסים העקיפים ששולמו או נגבו בכל רחבי הודו.