שיגעון הגדלות של קטאר מאיים על הסדר העולמי

הידרדרות שנמשכה שבועיים, מאז ביקורו ההיסטורי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בריאד, הגיעה אתמול (ב') לנקודת האל־חזור כאשר סעודיה, מדינת איחוד האמירויות, בחריין ומצרים הודיעו על ניתוק היחסים עם קטאר.

הפגישה בין מנהיג קטאר שיח' תמים בן חמד לבין טראמפ הוגדרה "מתוחה", זאת על רקע האשמות המארחים הסעודים, כי קטאר היא אחת המממנות הגדולות של הטרור בעולם. יום לאחריה צוטט השליט הקטארי הצעיר על ידי סוכנות הידיעות הרשמית של ארצו, מבקר בחריפות את סעודיה והאמירויות. זאת לעומת דברי השבח שהרעיף על האויב מספר אחת של הסעודים - איראן. למרות שהקטארים ניסו להסביר כי הדברים לא נאמרו, אלא הושתלו על ידי האקרים, היה זה מאוחר מדי. בדיוק למעידה הפומבית הזו חיכו בריאד.

השליט הקטארי בן חמד וטראמפ - "פגישה מתוחה" צילומים: אי פי איי , טי אן סי

ברית איראן־קטאר - האם הנשיא טראמפ יתערב

הסעודים והאמירתים פתחו במתקפה תקשורתית חסרת תקדים על מדיניות קטאר וסימנו באופן אישי את המנהיג חסר הניסיון, שיח' תמים, תוך כינויים בוטים כמו "שקרן" ו"בוגד". במהלך השבועיים האחרונים אף נכתב במפרץ כי תמים נפגש בחשאי עם קאסם סולימאני, מפקד גיס אלקודס של משמרות המהפכה האיראנים וסיכם עמו על הגברת שיתוף הפעולה, כדי לאפשר דריסת רגל פרסית גדולה יותר באזור.

גם התקשורת הקטארית געשה. לקראת יום שישי האחרון התעצם קמפיין ברשתות החברתיות שקרא לציבור הסעודי לצאת למחאה עממית נגד מדיניות משפחת א־סעוד. העיתונות הקטארית התגייסה לטובת הקמפיין הזה ועודדה את הסעודים למרוד במלך. בפועל, הסעודים לא השתכנעו מהקריאות הללו, אך בארמון המלוכה לא התכוונו להבליג על מה שהם ראו כשיתוף פעולה איראני־קטארי ליצירת פילוג בממלכה.

בתקשורת הסעודית הודגש בימים האחרונים, כי לא יעברו לסדר היום על ההסתה הקטארית ונרמז ששיח' תמים צריך לדאוג לכסאו. זאת נוכח מורת רוחם של חלקים מהשבטים בקטאר, חלקם ממוצא סעודי, עקב מדיניות ההתרסה שלו. אחד השיאים בעימות נרשם אמש, כאשר סעודיה הודיעה על סגירת משרדי רשת הטלוויזיה הקטארית אל־ג'זירה בריאד. הרשת רבת ההשפעה נחשבת לאחת המובילות בעולם.

אין זו הפעם הראשונה שקטאר מוצאת את עצמה בסכסוך מתוקשר מול שכנותיה במפרץ. ב־2014 עזבו שגרירי סעודיה, האמירויות ובחריין את דוחה בירת קטאר במחאה על "המשך המעורבות הקטארית בענייני שכנותיה". הסכסוך אז נגמר בפיוס מאולץ. כיום, עם זאת, דומה שהתנאים השתנו, בפרט בגלל נוכחותו של טראמפ בבית הלבן במקום ברק אובמה, שלא נחשב לאהוד בסעודיה, באופן מיוחד בהינתן הפלירטוט שלו עם איראן.

עתה, אם לשפוט לפי הצעדים שנוקטות המדינות הערביות וההצהרות הלוחמניות, דומה כי בכוונתן ללכת עד הסוף בניסיון להחזיר את קטאר לממדיה הטבעיים. סעודיה, שמנהיגה את הקו התקיף כנגד הקטארים, סבורה כי ענישה כלכלית חריפה ובידודה של קטאר יעשו את שלהם. בין אם מדובר בשינוי פנימי של המשטר הקיים או בהחלטתו להתכופף וליישר קו עם מדיניות שאר מדינות המפרץ. בעיקר אמורים הדברים לגבי הפסקת הפתיחות והתיאום עם איראן ולעצירת הסיוע לארגונים אסלאמיסטיים קיצוניים, בראשם האחים המוסלמים, שמאיימים גם על סעודיה והאמירויות.

מסעודיה נשמעים קולות בימים האחרונים, כי פגיעה בכיס הקטארי, בדומה לסנקציות שהושתו על איראן עד הסכם הגרעין ב־2015, יורידו אותה על ברכיה. שאלת המפתח בהקשר זה היא האם תצליח סעודיה לגייס למאמץ עוד כוחות בינלאומיים, ובראשם את ממשל טראמפ. כרגע, סוגיה זו נותרה פתוחה. למרות המתיחות בין וושינגטון לבין דוחה, יש לזכור כי לאמריקאים אינטרסים ענפים בקטאר. די להזכיר את בסיס חיל האוויר הצבאי הגדול שהיא מפעילה שם.

לניתוק היחסים עם קטאר משמעויות כלכליות מרחיקות לכת, אשר עלולות לגרום לה לנזק כבד. הצעדים המאיימים ביותר קשורים בהטלת מצור כמעט מוחלט הלכה למעשה, וזאת לאחר סגירת מעברי הגבול היבשתיים בינה לבין סעודיה ומדינת איחוד האמירויות, כמו גם סגירת המרחב האווירי והימי של שתי המדינות. צעדים קיצוניים אלה, אשר יכבידו על ההגעה לקטאר והיציאה ממנה, מדגישים את רצינותה של סעודיה. זאת הסיבה ששעות לאחר הכרזת ניתוק היחסים, כבר החלה קטאר לגשש את דרכה מחדש לארמון המלוכה בריאד באמצעות התיווך הכווייתי.

ניתוק היחסים מצטרף לחדשות קודרות נוספות, שהן באחרונה מנת חלקו של המשק הקטארי. ביום שישי הורידה סוכנות דירוג האשראי מודיס את הדירוג של נסיכות הנפט בדרגה אחת ל־Aa3, בשל העלייה בחוב החיצוני וחששות להאטה בצמיחה בשנים הקרובות. ואכן, השנה הנוכחית היא הראשונה מזה 15 שנה שקטאר אמורה לסיים עם גירעון תקציבי - 8 מיליארד דולר לפחות. הסיבה העיקרית לגירעון היא הירידה בהכנסות בעקבות היחלשות מחירי הנפט והגז. כתוצאה, הצמיחה של המשק הקטארי הואטה ב־2016 ל־2.6% לעומת 3.7% ב־2015.

גז ונפט בטלטלה - ירידה צפויה בהיצע העולמי

ההודעה על ניתוק היחסים הובילה מיידית לתגובה בשוק הנפט ולעליית מחירים מתונה יחסית של 1%. החששות מובנים - סעודיה וקטאר חברות באופ"ק. כוחה העיקרי של קטאר הוא בתחום הגז הטבעי בעוד שתפוקתה בתחום הנפט מגיעה לכ־600 אלף חביות ביום, שהם כ־2% מתפוקת הארגון. למרות שהיחסים בין המדינות לא היו חמים גם לפני ההסלמה הנוכחית, קטאר היתה שותפה לקו הסעודי שתמך בהסכם קיצוץ התפוקה (1.8 מיליון חביות מאז תחילת השנה). עתה, עם הטלת המצור על קטאר והסכנה להידרדרות אלימה במפרץ, עולים ספקות לגבי רמת המחויבות למכסות הקיצוץ מצד המדינות החברות בקרטל הנפט. אם קטאר תחליט "לשבור את הכלים" ולחבור למחנה האיראני והעיראקי באופ"ק, שהוא פחות מחויב להסכם הקיצוץ, עתידו של ההסכם בסימן שאלה. אבל, אם לשפוט לפי התגובה הראשונית של קטאר, פניה אינם להסלמה אלא לפיוס ולסיום המשבר.

בה בעת, חששות כבדים עולים לגבי היצע הגז הטבעי, שכן קטאר אחראית לכ־30% מהאספקה העולמית. בשנה שעברה סיפקה קטאר כ־79 מיליון טונה של גז טבעי נוזלי. חלק מהאספקה הקטארית מגיע למדינות שניתקו עמה יחסים, וזה כולל את מדינת האמירויות ומצרים. המכה עלולה להיות קשה במיוחד עבור המצרים. זאת אחרי שבשנה שעברה הסתמך שוק הגז הטבעי הנוזלי שלה ברובו (כ־60%) על היבוא מקטאר, ועתה היא תצטרך לאתר חלופות, שיהיו כנראה יקרות יותר.

מצור אווירי ויבשתי - מונדיאל 2022 בסכנה

אין ספק כי החשש הכבד ביותר כיום בארמון בדוחה היא ההחלטה של הסעודים והאמירתים לסגור את המרחב האווירי והימי שלהן עבור קטאר, ובמקביל סגירת המעברים היבשתיים בין המדינות, שהם המוצא היבשתי היחיד של קטאר ומשמש בעיקר להובלת סחורות.

קטאר איירווייז צילום: איי אף פי

הפגיעה הקשה ביותר צפויה להיות לחברת התעופה הלאומית קטאר איירווייז שהפכה בשנים האחרונות לאחת המובילות בעולם. ביטול הטיסות ליעדים מועדפים באזור כמו ריאד, אבו דאבי ודובאי הוא מרכיב קטן בהפסדים הכספיים הצפויים. המכה הקשה יותר היא בשל סגירת המרחב האווירי של המדינות השכנות, מה שיצריך את החברה הקטארית לאתר נתיבי תעופה חדשים, ארוכים יותר, ומכאן גם פחות כלכליים ופחות אטרקטיביים מבחינת הנוסעים.

סגירת המעברים היבשתיים ובעיקר מעבר אבו סמרה עם סעודיה מהווה מכה קשה עבור הכלכלה הקטארית. מעבר זה משמש עורק היבוא העיקרי של מוצרי מזון וחומרי בנייה לקטאר כאשר לפי הערכות עוברות בו מדי יום כ־700 משאיות עמוסות בסחורה. מעבר זה אחראי על יבוא כ־40% מצורכי המזון של קטאר. עתה היא תצטרך למצוא תחליפים בים וביבשה ליבוא המזון כדי להמנע מעליות מחירים. לפיכך, יעד האינפלציה של הממשלה עבור השנה הנוכחית העומד על 2.8%, הופך עתה כמשאלת לב בלבד. במקביל, מעבר אבו סמרה משרת בממוצע כ־300 אלף נוסעים מקטאר בחודש, שממשיכים מסעודיה ליעדים אחרים במפרץ.

סגירת הגבול היבשתי עם סעודיה מסבכת את הקטארים גם בפרויקטים הקשורים למונדיאל 2022, שמדינת המפרץ אמורה לארח. חלק ניכר מתשומות הבנייה לפרויקטים הללו עובר דרך המעבר היבשתי עם סעודיה. עתה יצטרכו הקטארים למצוא חלופות, ככל הנראה יקרות יותר וזמינות פחות, מה שעלול לגרום לעיכובים בלוח הזמנים של פרויקט הענק.

בהיבט אחד הקטארים יכולים להיות רגועים. מתוך אוכלוסייה של כ־2.7 מיליון נפש כ־400 אלף בלבד הם קטארים והשאר עובדים זרים, בעיקר ממדינות אסיה. זרם העובדים ממדינות כמו הודו ופקיסטן לא צפוי להיפגע שכן נתיבי הטיסה אינם עוברים דרך שמי סעודיה או האמירויות.

מצוקת נזילות בדרך - קטאר תמכור נכסים נחשקים

במהלך שני העשורים האחרונים מינפה קטאר את הכנסותיה האדירות מיצוא הגז הטבעי לאינטרסים כלכליים חובקי עולם, שהעניקו לה גם השפעה פוליטית, בכלל זה בעולם המערבי. לפי אומדנים מעודכנים בעולם הערבי, שווי הנכסים שבבעלות רשות ההשקעות הקטארית, קרן ההון הריבונית הקטארית, מוערך בכ־340 מיליארד דולר בקטאר, ובעיקר מחוצה לה. תיק ההשקעות שלה כולל נכסים במקומות הנחשבים ביותר בעולם, ובהם בנקים, בתי מלון, בית האופנה בלמאן, חברת פולקסווגן ומועדון הכדורגל פריז סאן ז'רמן. בשנתיים האחרונות הואטו ההשקעות הקטאריות הזרות בשל ירידת מחירי הנפט, אולם המוניטין שצברה בשנים האחרונות עדיין עומדים לזכותה.

המשבר הנוכחי והכותרות הבעייתיות שקטאר תזכה להן בקרוב יעוררו שאלות. אך כפי שכבר הוכח בעבר, לחברות גלובליות לא היתה בעיה לקיים עסקים גם עם המשטר האיראני בתקופת הסנקציות, כך שסביר כי במישור זה הקטארים לא ייפגעו. בה בעת, אם המשבר יתארך והפגיעה בהכנסות קטאר תהיה משמעותית, ייתכן כי הצמרת הקטארית תשקול מכירת אינטרסים שונים והפניית המשאבים פנימה. כרגע, תרחיש זה נראה עדיין מרוחק.

איתות לא מעודד על הצפוי לה לפחות בטווח הקרוב התקבל בשוק ההון הקטארי אתמול. לאחר ההודעה על ניתוק היחסים צנח המדד המרכזי בלמעלה מ־7%. כל 44 החברות הרשומות בבורסה ירדו, ומדובר בחברות המובילות בקטאר שרובן בבעלות ממשלתית. לחלק ניכר מהחברות הללו פעילות בשאר מדינות המפרץ, בהן, למשל, חברת תעשיות קטאר.

הטרור ייאבד מימון - איראן תפצה על המחסור

העילה לפרוץ המשבר הנוכחי היא מה שמדינות המפרץ מגדירות כמימון הקטארי לטרור. על פי הסעודים, קטאר מפזרת סכומים לא מבוטלים על ארגוני טרור שונים, ובכלל זה דאעש (בדגש על השלוחה בסיני), האחים המוסלמים, חיזבאללה והחות'ים בתימן. בעבר דווח כי קטאר שילמה עשרות מיליוני דולרים בשנה לאל־קאעידה ולארגונים המסונפים לה כדי לקנות שקט ולהישאר מחוץ למעגל הפיגועים. זאת למרות קשריה הענפים עם המערב והנוכחות הצבאית האמריקאית בשטחה. במסגרת ההתכתשות המילולית שהתפתחה בשבועיים האחרונים, נטען גם כי קטאר העבירה עשרות מיליוני דולרים למיליציות שיעיות בעיראק תמורת הגברת שיתוף הפעולה הצבאי עם משמרות המהפכה. דיווחים אלה מטרידים מאוד את הסעודים ובני בריתם.

הסיוע הכלכלי לחמאס מצד קטאר לא תפס כותרות בשבועיים האחרונים ואינו מהווה סוגיה מרכזית במשבר הנוכחי, למעט אולי במצרים. בסעודיה נרשמו תגובות חריפות מצד הציבור להתבטאותו של טראמפ כי חמאס הוא ארגון טרור, שכן שם הוא לא נתפס שכזה. להיפך, בתקשורת המפרצית הזכירו, כי הסיוע הכלכלי של קטאר לממשלת חמאס, ובעיקר תשלומי משכורות, הועבר בתיאום עם ישראל, ולכן ניגחו אותה על הקשרים הטובים כביכול עם ישראל. גם ההדלפות ביומיים האחרונים על הרחקת מנהיגי חמאס מקטאר כחלק מהניסיון להתפייס עם מדינות האזור הוכחשה, מה עוד שקטאר לא נדרשה לעשות זאת על ידי סעודיה או איחוד האמירויות.

יש לזכור כי מעבר לקטאר, מנהיגות חמאס, כולל זאת המכווינה פיגועים בשטח ישראל, פועלת מטורקיה ומתוניסיה. לפיכך, אין להניח כי המשבר הנוכחי שאליו נקלעה קטאר ינחית מכה אנושה על חמאס. מקורות ערביים מסרו רק בשבוע שעבר, כי חמאס שיקמה את יחסיה עם הנהגת איראן, דבר המבטיח המשך הזרמת כספים, ידע ואמל"ח לזרוע הצבאית - גם ללא מיליוני הדולרים מקטאר.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת