המתנה של טראמפ לסעודים: יחסי ציבור

בעוד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בישראל, בסעודיה מתחילים לסכם את תוצאות הביקור ההיסטורי. גם לאחר שהאבק שקע, בבירת סעודיה ריאד קיימת קורת רוח רבה. הסעודים משוכנעים שהביקור קיבע את מעמדם כבעלת הברית החשובה ביותר של ארה"ב בשנים הקרובות ובכך תיבלם מדיניות ההתפשטות והחתרנות של האיראנים באזור.

הסיפוק מהביקור בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות, שם בולט מיום שני בבוקר ההאשטאג "תודה לך סלמאן בן עבד אלעזיז", המלך הסעודי שדאג להרעיף על האורח האמריקאי כבוד של מלכים. מעבר לדברי החנופה, הרושם הוא שמעצבי דעת הקהל הסעודים ברשתות החברתיות סבורים כי הביקור של טראמפ עשה שירות יחסי ציבור מוצלח עבור הממלכה השמרנית. כפי שעיתונאי בכיר בסעודיה צייץ: "יומיים של ביקור עשו לנו טוב יותר מ־30 שנות מסעות יחסי ציבור בעולם". הצמרת הסעודית ואנשי התקשורת משוכנעים שהביקור הזה הוכיח לכל מי שהיה צריך לדעת - ובעיקר לאיראן - שריאד היא מרכז קבלת ההחלטות של העולם האיסלמי ועל פי מדיניותה יישק דבר.

בשולי הדברים, תחת האשטאג זה פורסם וידאו קצר שזכה לשיתופים רבים שבו נראה המלך הסעודי מבקש מהנשיא טראמפ ללגום את הקפה הערבי שהוגש לו בכוס קטנה כמקובל ביד ימין, לאחר שטראמפ החל לשתות כשהוא אוחז אותה ביד שמאל. עבור משתמשי הרשתות החברתיות זה התפרש כסימן להחלטיות של המלך, שאינו מהסס לבקש מאורחו לכבד את המסורות המקומיות.

מי שהפך לגיבור הרשתות החברתיות בערב הסעודית במהלך הביקור הוא שומרו האישי של המלך, עבדאלעזיז אל-פרם, שצולם זמן קצר לפני הגעתו של טראמפ כורע ברך בפני המלך כדי להחליף לו את הסנדלים שנעל לנעליים סגורות, כאלו שיכבדו את המעמד. תמונה זו לא התפרשה בסעודיה כהשפלה של השומר אלא ככבוד האדיר שהוא רוכש לסלמאן, "אבי האומה".

מלך ערב הסעודית סלמאן בן עבד אלעזיז ודונלד טראמפ ביום ראשון השבוע. שיעור במסורות של שתיית קפה צילום: אם סי טי

נורמליזציה עם ישראל?

הגעתו של טראמפ לנתב"ג הישר מריאד יוצרת בירושלים תקוות כי הנורמליזציה קרבה. זה נכון ככל הנראה ברמת האינטרסים בין השלטונות, אך ברחוב הסעודי דומה כי הדרך עדיין רחוקה מאד ואולי לא קיימת. ברשתות החברתיות מיהרו להגיב לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת קבלת הפנים לטראמפ כי הוא מקווה שיום אחד שאפשר יהיה לטוס מישראל לריאד. התגובות היו קשות ולא הותירו מקום לספק לגבי הלך הרוח שם. גולש בשם מג'ידיין כתב: "אינשאללה אנחנו נלך אליו, נוריד לו את הראש ונתפלל באלאקצא". סעודי אחר בשם כמאל אלע'אמדי הגיב: "זה יקרה אינשאללה אחרי שפלסטין תשוחרר". תגובה דומה השמיע ד"ר ת'אמר אלעתיבי, לשעבר עובד בחברת התקשורת הסעודית, שכתב בתגובה לנתניהו: "התשובה פשוטה. תחזיר לנו את אדמותינו ומקומותינו הקדושים הכבושים ואז תוכל לבוא אלינו מאיפה שתרצה".

משרות לסעודים

מעבר לגינונים ולטקסיות, השלטונות בסעודיה החלו בקמפיין תקשורתי שנועד להסביר לציבור את התועלת הכלכלית מהביקור. קמפיין זה בא בתגובה לביקורת שעלתה, בעיקר ברשתות החברתיות, לגבי עסקאות של מאות מיליארדי דולרים עם חברות אמריקאיות, בזמן שצעירים סעודים סובלים ממחסור חמור בדיור ובתעסוקה.

לפי הצמרת הסעודית, ההסכמים שנחתמו בסוף השבוע עם האמריקאים ייצרו אלפי מקומות תעסוקה חדשים לצעירים ולצעירות המקומיים. בין השאר טוענים בריאד כי פרויקטים להעברת טכנולוגיה של IBM ייצרו כ־38 אלף מקומות תעסוקה, בעוד הסכמים שנחתמו עם ג'נרל אלקטריק ייצרו בשוק המקומי 4,000 מקומות תעסוקה. בנוסף, פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת אמורים ליצור כאלף מקומות תעסוקה עבור הסעודים.

בריאד מדגישים שוב ושוב ביומיים האחרונים כי עסקת הנשק האדירה שעליה הוכרז, בהיקף של כ־460 מיליארד דולר במהלך עשר השנים הקרובות, אינה כוללת רכש בלבד אלא מדובר גם בעסקה להעברת טכנולוגיה אמריקאית מתקדמת לידי סעודיה, ששואפת לפתח את מגזר התעשיות הצבאיות במהלך השנים הקרובות. שר האוצר הסעודי טוען כי הפרויקטים הביטחוניים ייצרו כ־25 אלף משרות חדשות לפחות, ובכלל זה כ־15 אלף משרות בתחום מערכות ההגנה, כ־4,000 משרות בייצור מסוקי קרב ועוד כ־4,000 בייצור כלי נשק חכמים. כל המשרות הללו הן חלק בלתי נפרד מתהליך הרפורמה הכלכלית המכונה "חזון 2030", שערב הסעודית החלה ביישומה בשנה שעברה ונועדה להפסיק את תלותה בהכנסות הנפט, תוך פיתוח מקורות הכנסה נוספים. הפרויקטים שנחתמו עם חברות אמריקאיות מוכיחות, כך לפי בכירים סעודים, כי יחסי הגומלין הכלכליים בין שתי המדינות פרצו גבולות הרבה מעבר לתעשיית הנפט.

בנוסף, משרד המסחר הסעודי הבהיר אתמול כי יטיל כמה הגבלות על היתר השקעה מיוחד שניתן ל־23 חברות אמריקאיות מובילות בשוק הסעודי. צעד זה התפרש אצל חלק מהסעודים כהיתר ראשון מסוגו להקמת חברות שיהיו 100% בבעלות זרה. לפי משרד המסחר, צעד זה יהיה מותנה בהענקת מכסה קבועה של משרות בכירות לסעודים, בייצור לפחות 30% לטובת השוק המקומי ועוד שורה של דרישות.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com