גיל שויד: "הסיבה העיקרית לאקזיטים היא עייפות של ההנהלה"

"מתקפת הסייבר שראינו בסוף השבוע מדגימה כיצד קבוצות פשע משתמשות בכלים שפותחו על ידי מעצמות ומשבשות את סדרי החיים בעולם. תשתיות בסיסיות כמו מערכות בריאות חשופות למתקפות הרסניות", אומר גיל שויד, מנכ"ל ומייסד חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט, שאליו התלווה הסטודנט זוהר בלקין מבית הספר למשפטים במכללה למינהל. "האיומים שיש היום שינו מודל. אם פעם הפחד היחיד היה מטרור פיזי, היום טרור יכול להיות גם אלקטרוני. זה סט חדש של כלי משחק".

לפרויקט המלא של TheLeaders ליחצו כאן

ראינו פריצות למחשבים של מטה הקמפיין של מקרון בצרפת ושל הדמוקרטים בארצות הברית. האם באמת אפשר להמנוע תקיפות כאלה?

"באיום קונבנציונלי אם מישהו יבוא לפרוץ לבית שלי הוא יבוא עם פטיש, הוא לא יבוא עם טילים בין־יבשתיים, אז ההגנות שצריך הן בסיסיות מאוד. בעולם הסייבר זה בדיוק להפך. מדובר בכלים הכי מתוחכמים, כלים של מעצמות, שהיום יש לכל ילד, והוא יודע להפעיל אותם. לפי דעתי, אפשר להתגונן וזה התפקיד שלנו בצ'ק פוינט. לנו יש כלי הגנה, מערכות שאנחנו מנסים לעשות כמה שיותר פשוטות וכמה שיותר זמינות. אני חושב שהשימוש בדברים האלה הוא עדיין בתחילת הדרך.

"בהגנה מפני איומים מתוחכמים בערך 4% מהארגונים משתמשים בטכנולוגיה העדכנית. הגנה של מובייל וענן יש בערך ל־1%, אז לא פלא שמטה הבחירות של מועמד זה או אחר חשוף. הם משתמשים בטכנולוגיות שהן טובות וחשובות, אנו מייצרים אותן ומתפרנסים מהן, אבל מאז עברו עשר או עשרים שנה, ויש טכנולוגיות הרבה יותר מתוחכמות שחייבים להשתמש בהן".

יש אפשרות ליצור עולם שלא יהיו בו מתקפות סייבר או שזה רק עניין של התמודדות נקודתית?

"פשע בעולם תמיד יהיה, ולשמחתי אני לא אחראי לזה. השאלה היא כמה אנחנו מוכנים לזה. באופן כללי ככל שרמת ההגנה שלנו תהיה גבוהה ואפקטיבית יותר, להערכתי הפשיעה תרד. אני לא יודע אם היא תיעלם מהעולם, השאלה היא לאן היא תלך. כלומר אם יהיה קשה לפרוץ לצ'ק פוינט או לחברה אחרת, הפורצים יחפשו מטרות קלות. אם נגן על כולם בצורה מצוינת, הפורצים יחפשו מטרות שאינן בישראל. אנחנו צריכים לחשוב צעד אחד קדימה ולדעת איך להתגונן נגד האיומים הבאים".  

מימין: הסטודנט זוהר בלקין וגיל שויד צילום: עמית שעל

יש היום המון חברות סייבר, רבות מהן ישראליות, חלקן של יוצאי צ'ק פוינט. אתה מרגיש בתחרות?

"יש לנו תחרות משמעותית, לא מהסטארט־אפים אלא מחברות גדולות ומבוססות, וזה שוק מאוד תחרותי. בסטארט־אפים אני מתגאה. אם יצרנו דור של אנשים שהם יזמים, שמייצרים היום תעשיה חדשה, פתרונות חדשים לעולם ומקומות עבודה חדשים, אז זה ממלא אותנו גאווה, גם אם לפעמים זה מעצבן אותנו כי הם גונבים לנו עובדים. זה מייצר תהליך של לנסות רעיונות חדשים ולראות איך הם יכולים להשפיע על העולם. זה אקו סיסטם מאוד בריא וזה הדבר שמעניין בעולם ההייטק, שהוא עולם שרץ קדימה. אם אתה לא בא עם מוצר חדש לגמרי כל שנה, אתה נשאר מאחור".

תרגיל מחשבתי

אתה מנכ"ל צ'ק פוינט כבר 24 שנה. איך זה לקום כל בוקר ולהיות מנכ"ל של חברה מצליחה?

"אלה החיים שלי. אני מרגיש שבניתי בצ'ק פוינט משהו שהוא הבית שלי, והוא המשפחה שלי ובעצם כמעט כל חיי אני כאן. זה חלק ממני, אני חלק מזה, אני מרגיש עם זה טוב. אני לא קם כל בוקר בתחושה של 'איזה כיף לי', אלא בתחושה של 'מה צריך לשפר, מה צריך לשנות, מה האתגרים שלנו קדימה'".

אתה מדורג דרך קבע במקומות גבוהים ברשימת שיאני השכר, וממשיך למשוך שכר מינימום ולקבל תגמול הוני. מדוע החלטת לפעול ככה?

"אמרתי לעצמי שיש לי מספיק, אני מרוויח מספיק, אני לא נמצא פה רק בשביל הכסף, ולכן אני רוצה להוציא את עצמי מהמירוץ אחר המשכורת. זה אפילו היה תרגיל מחשבתי עם עצמי. בזמנו נתנו לי משכורת יפה יחסית, ויום אחד שאלתי את עצמי אם אני מסוגל לוותר על כסף. זה לא קל. ויתרתי על המשכורת, והכריחו אותי לקחת שכר מינימום מבחינת החוק. מחוץ לעניין המשכורת, נתנו לי אופציות, ודווקא את זה אני מאוד גאה לקבל. אני חושב שהתרומה שלי לחברה, הרצון שלי להיות חלק גדול ממנה, משקף את עצמי. זה לא רק כסף, זו גם התחושה שזה חלק יותר ויותר גדול. אם בעלי המניות לא נהנים ממה שאנחנו עושים, השכר שלי הוא אפס. לשמחתי, לא היו הרבה שנים כאלה".

מתקיים דיון ער על הגבלת שכר הבכירים. מה דעתך בנושא?

" קודם כל קל לכולנו לקנא במישהו שמרוויח פי 10 ופי 100, וגם כשאני הייתי בחור צעיר ולא הרווחתי הרבה, נראה לי שלהרוויח 100 אלף שקל זה מוגזם, ואיזה בן אדם שווה את זה. אבל דווקא לחברה אני לא חושב שזה רע. אני לא אומר שכל מי שלוקח שכר עתק זה מגיע לו, ולא שלכל המנהלים מגיע שכר גבוה, אבל אם אנחנו רוצים ליצור מוביליות חברתית, היכולת של חברות להגיד לאנשים שאם הם יובילו אותן להצלחה הם יהיו חלק מההצלחה הזאת ותשנו את מיקומכם – תהפכו משכירים לבעלי בית, תהפכו מאלה שעובדים אצל בעלי ההון לבעלי ההון החדשים – זה טוב, וראיתי כאלה בחיי. במקום שהמדינה שלנו תישלט על ידי חמש משפחות עשירות, שעשירות כבר חמישים שנה, פתאום יש אנשים שבעשר־עשרים שנה הם הפכו לחלק מזה, וזה דבר טוב. זה מייצר מוטיבציה אצל אנשים".

סודות של מנכ"לים

בתור מישהו שנראה שלא מעוניין באקזיט, מה דעתך על החברה שלנו שמקדשת אקזיטים?

"זה לא החלום שלי ומעולם לא היה החלום שלי. פעם בסביבות שנת אלפיים היו לי הרבה ויכוחים. העמדה שלי היתה לא לעשות אקזיט, ואחרים אמרו שכן. בסוף חברות נמכרות משלוש סיבות: או שמציעים להן להן סכום כסף שבאמת אי אפשר לסרב, לו ואז צריך לעשות את מה שנכון לבעלי המניות; או שחברה נקלעת לצרות מאוד גדולות והיא מבינה שלא תצליח לשרוד בעצמה; או שאלה שמובילים את החברה התעייפו, וכך זה באחוז מאוד ניכר מהאקזיטים. אין מי שיוביל את החברה לשלב הבא, ואז הם מעדיפים למצוא לחברה בית במשפחה גדולה יותר. אני יודע שאף אחד לא אומר את זה. שום מנכ"ל לא אומר 'אין לי כוח יותר ולכן אני מוכר את החברה'".

שאלת הסטודנט: וורן באפט אמר שהבעיה הכי גדולה של האנושות היום היא סייבר, שלדעתו עלולה להיות גרועה יותר מנשק גרעיני. במשחק החתול ועכבר הזה איך מקדימים את התוקפים?

"קודם כל, אני לא חושב שסייבר יותר גרוע מנשק גרעיני. סייבר לא יחריב את העולם. ברוב המקרים התקפות סייבר לא נועדו לגרום להרג המוני ונזק בלתי הפיך. האם אפשר לעשות את העולם יותר בטוח? בהחלט כן. מערכות הגנה אפקטיביות הן לא בשמים, העלויות לא מטורפות וההגנה מאוד גבוהה. אפשר להגן בעולם הסייבר בצורה הרבה יותר אפקטיבית מאשר בעולם הפיזי".