פרשנות
המשאל בטורקיה: כך כורך ארדואן בין התמיכה בו להמשך הצמיחה הכלכלית
תוצאות המשאל בנוגע לסמכויות הנשיא יהיו מכריעות לא רק במישור הפוליטי, אלא גם לכלכלה שהצמיחה בה נבלמה; האם ביצורו של ארדואן כ"סולטאן" יחזק אותה או שמא ה"דמוקטטורה" רק תפגע בה יותר?
תוצאות משאל העם שמתקיים היום (א') בטורקיה בנוגע להגדלת סמכויות הנשיא יהיו מכריעות לא רק במישור הפוליטי אלא גם עבור המשק הטורקי. שנת 2016 לא היטיבה עם הכלכלה הטורקית שהשיגה שיעור צמיחה נמוך יחסית של פחות מ-3%. ניסיון ההפיכה ביולי 2016, גל הטרור וחוסר הוודאות הפוליטית, בין השאר בשל קיומו של המשאל, היו בין הגורמים שהביאו להאטת הצמיחה לאחר שנים של נתונים נאים (סביב 6%). בשנה האחרונה הוגברו שיעורי האינפלציה והאבטלה במשק הטורקי וכן גבר הלחץ על הלירה. כל הבעיות הללו לא ייעלמו מחר עם היוודע התוצאות, אלא ידרשו מענה בכל תרחיש וזאת לאחר שהטיפול בהן נדחק בציפייה למשאל.
- האקרים תומכי ארדואן השתלטו על מאות חשבונות טוויטר ופרסמו איומים על הולנד
- הטרור וניסיון ההפיכה גרמו למשק הטורקי לוותר מראש על 2017
מטבע הדברים המחלוקת הפוליטית על הרפורמות מוצאת דרכה גם לוויכוח על עתידה של הכלכלה הטורקית לאחר ה-16 באפריל. בסביבתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן מקדמים את משאל העם וטוענים כי הצבעת "כן" שתבסס את שלטונו של "הסולטאן" בשנים הקרובות תהווה עוגן מחודש לצמיחה כלכלית. מחמט סימסק, סגן ראש הממשלה הטורקית ומי שנחשב לכלכלן המוביל במפלגת השלטון, הצהיר בשבוע שעבר כי התמיכה ברפורמה השלטונית המוצעת תסיר הרבה סימני שאלה פוליטיים ובכך תחזק את סיכוייו של המשק לשוב למסלול צמיחה מהירה. סימסק הזהיר כי דחיית הרפורמות תביא להגברת אי הוודאות הפוליטית ולמתח פנימי שיערער את יסודות הצמיחה של המשק ויכניס אותו למדרון חלקלק.
נשיא שהוא סולטאן צילום: אם סי טי
התקשורת המגויסת לטובתו של ארדואן עשתה בשבועות האחרונים כל מאמץ כדי לשכנע בנחיצות הרפורמות לעתיד הכיס של כל אזרח טורקי לפני שהוא ניגש להצביע. לפיכך, אנשי עסקים המקורבים לשלטונו של ארדואן הצהירו כי שלטון נשיאותי ריכוזי הוא בעל פוטנציאל גבוה יותר למימוש יעיל ומהיר של רפורמות כלכליות שיניעו מחדש את גלגלי המשק ויוציאו אותו מהאטה אליו הוא נקלע. אופטימיות זו מבוססת על ההצלחה של מפלגתו של ארדואן שבעשור הקודם חוללה "נס כלכלי" והזניקה את המשק לשיאים חדשים לאר שנות משבר קשות. ההצלחות הכלכליות הן אלו שבין השאר הפכו את ארדואן ומפלגתו לפופולאריים בקרב המצביעים הטורקים.
האם טורקיה תהפוך ל"דמוקטטורה"?
לעומת האופטימיות הזו, מתנגדי הרפורמות טוענים כי אם הן יאושרו הדבר יוביל לתוצאות הפוכות ממה שמבטיחים סימסק ואנשיו שכן מדיניות הדיכוי של ארדואן כלפי התקשורת והאופוזיציה רק תגבר. הפיכת טורקיה ל"דמוקטטורה" באופן רשמי לאחר המשאל, טוענים המתנגדים, תרתיע משקיעים זרים. מתנגדיו של ארדואן חוזרים ומדגישים כי הצמיחה שהושגה במשק הטורקי בשנים האחרונות "אינה בריאה", והושגה תודות לצריכה ולהשקעות מסיביות מצד הממשלה. לטענתם, התבססותו של ארדואן כשליט הכל יכול של טורקיה לאחר המשאל לא תחזיר מחדש את המשק ליסודות הצמיחה המבוססים על ייצור.
מבלי להיכנס לדיון על תרומתו החיובית או השלילית של המשאל למשק הטורקי בעתיד, חשוב לציין כי דבר אחד לא יצליחו תוצאות המשאל לשנות. המדובר בסביבה הגיאופוליטית בו נמצאת טורקיה ולה השפעה ישירה על תפקוד המשק הטורקי. המלחמה אצל השכנה סוריה אמנם הובילה להשתקעותם של 6 מיליון פליטים בשטח טורקיה. פליטים אלה הם שהגבירו את הביקושים והצריכה במשק הטורקי ותרמו לצמיחתו. מנגד המלחמה בסוריה הביאה בשנה האחרונה לאויב חדש עבור הטורקים – דאעש. הפיגועים הקשים שביצע הארגון במוקדי התיירות בערים הטורקיות גבו מחיר כבד מהמשק. במהלך 2016, ירדו הכנסות התיירות של טורקיה בכ-30% בהשוואה ל-2015 והסתכמו בכ-22 מיליארד דולר. מספר התיירים שהגיע לכ-25 מיליון ירד אף הוא בכ-30% עקב הפיגועים, ניסיון ההפיכה והמשבר עם רוסיה סביב הנעשה בסוריה.
הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת
