הטרור וניסיון ההפיכה גרמו למשק הטורקי לוותר מראש על 2017

טורקיה נכנסת ל־2017 חבולה ומוכה. אחרי שנה שכללה משבר עם רוסיה, נסיון הפיכה והתגברות של התקפות טרור, המשק הטורקי שילם מחיר כבד. גם ההתפתחויות בזירה הבינלאומית לא מיטיבות עם התחזיות עבור המדינה, כשהתחזקות התנועות הפופוליסטיות במערב, בחירת דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב והמו"מ התקוע על ההצטרפות לאיחוד האירופי, מכבידים על כלכלתה הרעועה גם כך.

אף ששיעור הצמיחה הרשמי לשנת 2016 טרם פורסם, ממשלת טורקיה מודה כי הייתה זו שנה של האטה משמעותית. לפי הערכות הממשלה הצמיחה בשנה שעברה עמדה על 3% לכל היותר, הרבה פחות מהצפי הממשלתי שעמד על 4.5% ומשיעור הצמיחה ב־2015 שהגיע ל־4%.

העדות העיקרית למשבר הכלכלי המתפתח בטורקיה הוא שער המטבע המקומי – הלירה – שאיבדה כ־16% מערכה ב־2016. ביום חמישי האחרון הגיעה הלירה לשער של 3.64 לעומת הדולר, ובכך השלימה ירידה של למעלה כ־55% בערכה בתוך כשנתיים. להיחלשות הלירה יש מחיר: האינפלציה בטורקיה זינקה בשנה שעברה לכ־8.5%, הרבה מעבר ליעד של הבנק המרכזי בתחילת השנה. בתחילת נובמבר ניסה הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לעצור את השחיקה המהירה של המטבע כשקרא לכל שמחזיק מטבע זר להמירו ללירה או לזהב. אלא שהצהרתו של הנשיא רק ליבתה את החששות והציבור הטורקי מעדיף בינתיים להתרחק מהמטבע.

התרסקות הלירה קשורה בראש ובראשונה לירידה בהכנסות מתיירות כתוצאה מהמשבר עם רוסיה. זה אמנם הסתיים על פני השטח, אך ההתנקשות בשגריר הרוסי באנקרה בחודש שעבר המחישה עד כמה השקט נפיץ.

אם לא יתרחשו הפתעות, שנת 2017 היא שנה אבודה מבחינת מגזר התיירות הטורקי, שאחראי על כ־5% מהתמ"ג וכ־8.5% מהמשרות במשק. לפי הנתונים, התיירות הנכנסת בשנת 2016 ירדה בכ־30% לעומת 2015 לרמה של כ־25 מיליון תיירים.

בטורקיה בטוחים כי הפיגועים של אנשי דאעש נועדו בראש ובראשונה לפגוע בתיירות — שדה התעופה, מועדון לילה ידוע וכיכר תקסים הן דוגמאות לכך שהמטרות נבחרות בקפידה. כך למשל, בטורקיה טוענים כי הפיגוע האחרון ברובע בשיקטש נועד לפגוע בראש ובראשונה בתיירים ערבים, ש־1.5 מיליון מהם ביקרו בטורקיה ב־2016. בנוסף, ההתמקדות באיסטנבול אינה מפתיעה שכן העיר היא יעד ל־36% מהתיירות הנכנסת.

ארדואן צילום: בלומברג

הטלטלות הפנימיות, ובראשם הצעדים שנקט ארדואן לאחר ניסיון ההפיכה, כמו מעצר עיתונאים ובכירים בשירות הציבורי, מעוררים חשש בקרב משקיעים זרים. המגמה באה לידי ביטוי גם בהורדת הדירוג של טורקיה על ידי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות.

במחצית הראשונה של 2017 צפוי הלחץ על הלירה להתגבר. הערכה זו מתבססת על הסכם בין ארגון המדינות המפיקות נפט (אופ"ק) ובין מדינות שלא חברות בו ובראשן רוסיה לקצץ את התפוקה בכ־3%. ההסכם הוא הראשון מסוגו זה שמונה שנים, ונכנס לתוקפו בתחילת ינואר. ההסכם הקפיץ את מחירי הנפט אל מעל 50 דולר לחבית אחרי יותר משנתיים שבהן המחיר לא עבר את הרף הזה. עבור טורקיה, שתלויה בייבוא נפט מעיראק ואיראן, תצטרך לשלם יותר עבור המשאב ולהעמיק את הגרעון המסחרי שלה, שבשנת 2016 הסתכם בכ־56 מיליארד דולר.

כאמור, מעבר לנסיבות הפנימיות והאזוריות, המשק הטורקי נפגע אשתקד גם ממגמות עולמיות, שצפויות להתחדד במהלך 2017. התחזקות הדולר על רקע בחירתו של טראמפ לנשיאות בארה"ב והעלאות הריבית הצפויות של הפדרל ריזרב הביאה לשינוי מגמה בתנועת ההון: מהשווקים המתפתחים אל ארה"ב. גם היחלשות הליש"ט בעקבות הצבעת אזרחי בריטניה בעד פרישה מהאיחוד האירופי לא שיחקה לטובתה של טורקיה, שכן הממלכה הפכה ליעד אטרקטיבי יותר להשקעה בוודאי בהשוואה אליה. באנקרה חוששים כי המשקיעים הגדולים ממדינות המפרץ הערביות יפנו עתה את הונם לשוק הבריטי על חשבון השוק הטורקי.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזרח התיכון