"הברקזיט הוא ההפך הגמור מהסתגרות"

תשעה חודשים לאחר שהצביעו אזרחי בריטניה בעד עזיבת האיחוד האירופי יותנע היום סעיף 50 באמנת ליסבון, והליך היפרדותה של הממלכה, שיימשך כשנתיים, יחל באופן רשמי. בשיחה עם "כלכליסט" מסביר שר הסחר הבינלאומי של בריטניה, לורד מארק פרייס, כי בשלב הראשון תרצה הממלכה לוודא שיחסי הסחר הקיימים לא ייפגעו ושהמעבר למעמדה החדש יתבצע באופן חלק ככל האפשר.

ובעוד נציג ממשלת בריטניה יגיש את מכתב הפרידה הרשמי לנציבות האירופית, יפתח היום פרייס בישראל את המפגש הראשון של קבוצת העבודה החדשה לסחר בין שתי המדינות. על דבר הקמתה הכריזו בחודש שעבר ראשי הממשלה תרזה מיי ובנימין נתניהו.

הברקזיט יצא לדרך. איך בדיוק ייראה התהליך?

"הלכה למעשה התהליך כבר התחיל ב־23 ביוני במשאל העם. ראש הממשלה תרזה מיי, כשנכנסה לתפקיד, הקימה שתי מחלקות חדשות כדי לוודא שהיציאה שלנו מהאיחוד האירופי תהיה חלקה ככל האפשר. האחת אחראית לסידורים סביב היציאה שלנו מהאיחוד, והשנייה היא מחלקה חדשה לסחר בינלאומי בראשות שר החוץ ליאם פוקס. אנחנו עובדים כבר 40 שנה עם האיחוד האירופי על הסכמי סחר משותפים, אבל מובן שמעתה נגבש הסכמי סחר באופן עצמאי. בחודשים האחרונים הקמנו את המערך שיאפשר לנו לעשות זאת, ועתה נוודא שבריטניה תוכל לתפקד עצמאית במסגרת הגלובלית".

לורד מארק פרייס. "אתה יכול לפתוח בבריטניה עסק בתוך 24 שעות. אתה יכול לפתוח חשבון בנק מהר מאוד. בריטניה תמשיך להיות מקום נפלא להקים בו חברה גלובלית" צילום: אוראל כהן

"בשלב זה יש לנו הרבה מאוד עבודה. סעיף 50 לאמנת ליסבון יותנע, מנהיגי האיחוד האירופי יתכנסו לפסגה ב־27 באפריל, ואחר כך יתחילו שיחות בין האיחוד האירופי לבריטניה. מבחינת הסכמי הסחר החיצוניים עלינו לגבש לוחות זמנים במסגרת ארגון הסחר העולמי, שמהווה את התשתית למסחר של בריטניה עם כל 164 המדינות החברות בארגון. הדבר השני שעלינו לעשות, וראש הממשלה מיי הודיעה על כך, הוא לחתום על הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי. הדבר השלישי הוא לדאוג למעבר חלק של יחסי הסחר של בריטניה עם 60 מדינות, שהן חלק מהסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי. הקטגוריה הרביעית היא הסכמי סחר חדשים עם מדינות שאנו סוחרים איתן כרגע, לפי תנאי ארגון הסחר העולמי. ראש הממשלה הודיעה על קבוצות עבודה עם אוסטרליה, ניו זילנד, סין, הודו וארה"ב. המהלכים הללו באמת משקפים את רצונה של בריטניה להיות פלטפורמה גלובלית עבור עסקים. קיים מגוון עצום של הסכמים עם מדינות, כמו ישראל, שבהם מעורבים מיליארדי ליש"ט, ובמקביל ישנן מדינות שעמן אנחנו מקיימים שותפויות כלכליות, בעיקר מדינות מתפתחות. כך שאנחנו חייבים לדאוג לאיזון הרצוי בין המדינות שעמן יש לנו היקפי סחר גדולים לבין אלה שאנחנו מסייעים להן מסיבות אחרות בכל הנוגע להמשך כינון היחסים איתן".

מדינת סחר ליברלית

אילו חסמים תצטרכו להסיר בשלב הראשון כדי להבטיח מעבר חלק?

מבחינה טכנית ישנם גופים של האיחוד האירופי שמאוזכרים בהסכמים, ועתה עלינו להעביר את הסמכויות הללו לגופים בריטיים. מה שלא נספיק לעשות במהלך 20 החודשים הבאים זה לשנות באופן מהותי את המצב הקיים, משום שהסכמים חדשים ידרשו אשרור. צריך לזכור שבריטניה מטבעה היא מדינת סחר ליברלית, ואנחנו רוצים לוודא שיתקיים בה המשטר הרגולטורי הנחוץ כדי להקל בעשיית עסקים גלובליים".

סיבה לדאגה, גם עבור ישראל, היא מס הגבולות של הנשיא טראמפ. האם אתה חושב שהוא מסכן את יחסי הסחר העולמיים?

"אני לא מכיר את הנשיא טראמפ באופן אישי, אבל אני כן יודע שהוא איש עסקים ופרגמטיסט. אני יודע שכרגע הוא מטפל בסוגיות מהותיות ומורכבות בעזרת צוות מוכשר של יועצים. כך שזה אך טבעי שאנשים נאחזים בבדלי מידע כדי לנסות לספק תחזיות ואולי אף להגזים בתחזיות הללו. המציאות היא שכרגע אנחנו לא יודעים מה יקרה. בריטניה זכתה ליחס לבבי מאוד מוושינגטון. ראש הממשלה מיי ערכה ביקור מוצלח מאוד עם הנשיא, והם חלקו דעות משותפות על נאט"ו ויתרונות להסכם סחר משותף לארה"ב ובריטניה. כך שהייתי מייעץ לאנשים פשוט לחכות ולראות".

האם קיים חשש בבריטניה מהתפרצות מלחמות סחר? עם סין למשל?

"החששות ממלחמות סחר קיימים כל הזמן. אני ניהלתי סופרמרקטים במשך עשור וחזיתי במלחמות סוכר ובמלחמות דלק. תמיד התנהלה מלחמה כלשהי, ולדעתי זה טוב לצרכנים. חשוב להקשיב לרטוריקה. נשיא סין היה פתוח מאוד בפסגת דאבוס בנוגע ליתרונות הגלובליזציה. ממשלת בריטניה קיימה פגישות מוצלחות מאוד עם הסינים בשנה החולפת לגבי השאיפות שלהם מבחינת סחר וליברליזציה. גם בכלכלה שלהם הם חווים לחצים על רקע המודרניזציה של תעשיות ישנות ושינוי מבנה הפעילות. כך שצריך לחשוב על ההתפתחות של סין כמדינה ועל פרק הזמן ומרחב הפעולה שהיא תזדקק להם למטרה הזאת. הדברים הללו מורכבים".

ברקזיט קשה, מה המשמעות בדיוק?

"אני לא מבין את המושג הזה. אולי תוכלי להסביר לי. בריטניה לא תנשור ממערכת הסחר הגלובלית. הן לבריטניה והן לאיחוד האירופי יש אינטרס להגיע למצב טוב מבחינת היקפי הסחר. במגזר החקלאות, למשל, קיימים עודפי סחר של 10 מיליארד ליש"ט בין האיחוד האירופי לבריטניה, רק במונחים של מוצרי מזון וחקלאות. לגרמניה יש עודפי סחר של 29 מיליארד ליש"ט עם בריטניה. לצרפת 6 מיליארד ליש"ט. אם בוחנים את שרשראות האספקה שלנו, הן כרוכות זו בזו. חלפים ומנועים עבור תעשיית הרכב חוצים ללא הרף את התעלה. כך שאם בודקים זאת מנקודת מבט עסקית, לא קיים שום היגיון בהטלת מכסים או חסמי סחר או מכסות. בריטניה אמרה שהיא רוצה לגבש הסכמי סחר ליברליים ופתוחים, כי אנחנו מאמינים שסחר חופשי מחלץ אנשים מעוני, משדרג את ההיצע עבור הצרכנים, מוריד מחירים, מסייע לחדשנות. כך שבמובן הזה אני מקווה מאוד שנוכל לגבש במהרה הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי ועם שאר העולם כמובן".

מה עשוי להשתנות בהסכמי הסחר של בריטניה והאיחוד האירופי?

"אני חושב שמבחינה פוליטית קשה לצדד בשינוי. לא הייתי רוצה לייקר מכוניות עבור הצרכנים האירופים. לא הייתי רוצה לייקר את המזון עבורם. הטלת מכסים על סחר במזון בין בריטניה לאיחוד האירופי — זה לא משהו שפוליטיקאים היו רוצים, לדעתי, לעשות לאזרחיהם. אין הצדקה להטיל מכסות או מכסים במסחר עם אירופה. אבל נצטרך לקיים את השיחות הללו בבוא העת, במהלך השנתיים הבאות".

מה היתרונות הגדולים של הברקזיט עבור בריטניה מבחינת הסכמי הסחר?

"אני מקווה מאוד שבריטניה תוכל להיות גמישה יותר ולהתנהל בזריזות רבה יותר בתהליכים הנחוצים והמובנים שהיא צריכה לעבור כחלק ממנגנון 28 מדינות האיחוד. מטבענו אנחנו פחות פרוטקציוניסטים. אני חושב גם שבריטניה היא מאוד פרו־עסקית מבחינת מס חברות, למשל, ורגולציות. אתה יכול להקים בבריטניה עסק בתוך 24 שעות. אתה יכול לפתוח חשבון בנק מהר מאוד. בגלל מסגרת העבודה המשפטית, האקדמית, בגלל התמיכה הממשלתית בעסקים — מכל הסיבות הללו אנחנו חושבים שבריטניה תוסיף להיות מקום נפלא להקים בו עסק גלובלי".

גישה למוחות טובים

בריטניה תלויה במידה רבה בעובדים הזרים למשרות שירותים, אבל גם למשרות הייטק ופינטק. האם המגזרים הללו יושפעו ממדיניות האנטי־הגירה?

"אחרי עמק הסיליקון, לונדון היא מספר שתיים בעולם עבור סטארט־אפים טכנולוגיים. הממשלה מודעת מאוד לדברים הללו. האסטרטגיה שמגובשת כעת מטרתה לוודא שהתעשיות הללו, שחיוניות כל כך עבור הצמיחה של בריטניה, כמו בישראל, שעשתה עבודה נהדרת בטכנולוגיה ופינטק, ישגשגו גם בעתיד. וכמובן, הן משגשגות גם בזכות גישה למוחות הטובים ביותר. כך שהרבה אנשים, לדעתי, סברו בטעות שברקזיט פירושו לקפל את הגשר ולעצור את ההגירה. מה שראש הממשלה מיי חזרה ואמרה הוא שצריך לשלוט בהגירה, לא לעצור אותה; לוודא שיגיעו האנשים הנכונים".

מה לגבי עתיד הסיטי של לונדון, הבירה הפיננסית של אירופה. בנקים אמריקאיים ואירופיים דיברו על מעבר לפרנקפורט, לדבלין.

"לונדון היא מרכז גלובלי פיננסי ויש לכך כמה סיבות. ראשית, אזור הזמן. אתה יכול לסחור עם מזרח ומערב. וישנו גם מאגר הכישרונות מהאוניברסיטאות המצטיינות, הצמיחה של פינטק וטכנולוגיה, יועצים פיננסיים, קרנות גידור, יועצים משפטיים שפועלים בסיטי. כל אלה יוצרים מערכת אקולוגית בת כ־300 שנה שקשה מאוד לשכפל. כמה בנקים הודיעו כי יעבירו אולי כמה מאות אנשים למקומות אחרים, אבל לא שמענו על אנשים שמדברים על סגירת כל הפעילות. בטווח הבינוני ההון ימשיך לזרום. המשטר הרגולטורי יהיה חיובי עבור עסקים, אנחנו נהיה בירוקרטים פחות וגמישים יותר. הסיכויים שלנו לקיים הסכמי סחר עם מדינות במזרח ובמערב יהיו גדולים יותר. כך שמכל הסיבות הללו, וגם משום שהליש"ט נמצאת כעת בשער שבו היא נמצאת, זה זמן טוב לעשות עסקים בבריטניה. הנכסים מתומחרים היטב".

כשר וגם כאזרח בריטי, מה החשש הגדול ביותר שלך מברקזיט?

"אני דואג בעיקר כי אנשים פירשו בשוגג את ההחלטה של 23 ביוני כהסתגרות בריטית, אף שמדובר בהפך הגמור. מדובר בהפיכתה למדינת סחר גלובלית וחופשית. הבריטים, לדעתי, רצו להשתחרר מרגולציות ולסחור באופן שאפתני יותר".

"לבריטניה וישראל קשרים חזקים בפינטק והייטק"

מפגש ראשון לקבוצת העבודה החדשה

"מעגבניות שרי ועד טכנולוגיית השיחות הבינלאומיות החדשה של וייבר, חידושים ומוצרים ישראליים מתקבלים בברכה על ידי הצרכנים הבריטים", כך לפי שר הסחר הבינלאומי הבריטי לורד מארק פרייס, שאמר את הדברים לקראת המפגש הראשון של קבוצת העבודה החדשה לסחר בריטניה־ישראל, שיתקיים היום.

איזה מסר חשוב לך להעביר לגבי עתיד יחסי הסחר בין בריטניה לישראל?

"ראשית, הסחר בין שתי המדינות חשוב מאוד. כ־6 מיליארד ליש"ט בשנה וצומח במהירות. לבריטניה וישראל קשרים היסטוריים ותרבותיים חזקים וקשרים חזקים בתחומי ההייטק והפינטק. כך שתקוותי היא, ואני יודע שעמיתי הישראלי סבור כך גם, שאנחנו נשמר את הקיים. אחרי שבריטניה תעזוב את האיחוד, אנחנו נחשוב כיצד נוכל להרחיב ולשדרג את שיתוף הפעולה בינינו".

על פי פרייס, נושא מרכזי שיעלה לדיון עם שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, יהיה כיצד לדאוג לכך שבריטניה וישראל ימשיכו לנהל את יחסי הסחר הקיימים אחרי הברקזיט, באפריל 2019.

בריטניה היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל והיא גם היעד הראשון להשקעות ישראליות באירופה. מאז אפריל 2016, 28 חברות ישראליות פתחו סניפים או הרחיבו את פעילותן בבריטניה, תוך יצירת 700 מקומות עבודה חדשים. במקביל, יותר מ־30 חברות בריטיות פועלות בישראל ומאות אחרות מיוצגות בה. העסקה הגדולה ביותר בתולדות יחסי הסחר בין שתי המדינות היתה ב־2016, ובמסגרתה תספק רולס רויס מנועים למטוסים החדשים של אל על בשווי כולל של 1 מיליארד ליש"ט.

מה עלול לפגוע בהמשך התנהלותם החלקה של יחסי הסחר?

תקוותי היא שאין סיבה לדאגה. אני מקווה שנוכל להמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם השר כהן כדי לוודא שלכל אתגר יימצא פתרון.