הספר שעורר מהומה בסין: האם הגיע הזמן לדבר עם ילדים על מין

"מה נראה לכם חשוב יותר, חופש מיני או חופש פוליטי?", שואל פרופ’ יורי פינס מהאוניברסיטה העברית, היסטוריון ואחד מהמומחים המובילים לנושא סין בישראל, בהרצאותיו את הסטודנטים. “בסין אין חופש פוליטי וכנראה לא יהיה בזמן הקרוב, אבל יש שם היום חופש לקיים יחסי מין עם מי שאתם בוחרים. זה לא מובן מאליו כי בתקופות קודמות הומוסקסואליות היתה לא חוקית וקשר מיני מחוץ לנישואין נתפס באופן שלילי. אז על מה אתם הייתם מוכנים לוותר משניהם?”.

במקביל לפתיחה של הכלכלה הסינית לעולם והמעבר מקומוניזם לכלכלת שוק קפיטליסטית החל מסוף שנות ה-70, התחוללה בסין גם מהפכה מינית גדולה. כמו המהפכה הכלכלית, גם בנושא המיני דברים קרו בסין בקצב מהיר מאוד.

לפני כ-20 שנה עוד היה ניתן לאסור בסין נשים שקיימו יחסי מין מחוץ לנישואין באמצעות חוק למניעת חוליגניזם, אך מסקרים מהשנים האחרונות עולה כי 70% כבר מקיימים יחסים לפני החתונה. בדומה, בעוד הגיל הממוצע לקיום יחסי מין לראשונה עמד בקרב מי שנולד לפני 1985 בסין על 22 בממוצע, בקרב ילידי 1995 והלאה הוא כבר ירד דרסטית ל-17.7.

במקביל, ב-2001 בוטל הסיווג של הומוסקסואליות כמחלת נפש בסין ומאז נהנים מי שנמשכים לבני או בנות מינם להרבה יותר חופש. המצב רחוק מלהיות מושלם ורבים בקהילה הגאה מעדיפים להישאר בארון ולהינשא נישואי נוחות כדי להתחמק מאפליה וסטיגמות, אך מצבם בהחלט טוב מבעבר. בשנה שעברה אף הסכים בית משפט לשמוע את העתירה של בני זוג גאים שדורשים לאפשר להם להינשא, אך עתירה זו נדחתה בסופו של דבר.

הספר הסיני שעורר סערה

בכל זאת, למקום אחד לא הגיעה המהפכה המינית בסין - כיתת הלימוד. בעוד דברים בחוץ השתנו במהירות מסחררת, נושא החינוך המיני נותר מאובן באופן ידוע לשמצה עם דורות של ילדים ששמעו כי תינוקות צצים מתוך סלע, מפח הזבל או מבית השחי. בתי הספר בסין עסוקים בהכנה קדחתנית של הסטודנטים למבחני הקבלה האימתניים לאוניברסיטאות ואילו סקס נחשב מסורתית להסחת דעת, לא לנושא לימוד לגיטימי.

בשבוע האחרון פרצה מהומה בנוגע לסדרת ספרים ליברלית במיוחד לחינוך מיני לבתי הספר היסודיים. המהומה החלה באם מודאגת מהעיר האנגג’וֹאו במזרח סין, שפרסמה ברשת החברתית סינה וויבו (סוג של טוויטר סיני) צילומים של ספר חינוך מיני שהביא הביתה בנה. "זה מה שילדים לומדים היום בכיתה ב’, האם זה אמיתי?", זעמה האם.

ספר החינוך המיני

הספר שהציגה האם הוא חלק מסדרה הנלמדת במספר מצומצם של בתי ספר יסודיים כחלק מפיילוט. בסדרה לומדים הילדים בין השאר כי הומוסקסואליות היא בחירה לגיטימית וכי הטרדות מיניות יכולות לבוא במגוון צורות ודרכים. בנוסף, הספרים מעניקים דיווח מלא על איך באים ילדים לעולם. הגוף העומד מאחורי הספר Beijing Normal University מסר בתגובה להאשמות כי הספר כבר עבר בדיקות קפדניות.

מתנגדי הספר טוענים כי הוא הולך רחוק מידי בשימוש במילים מפורשות ובוויזואליציה הפורנוגרפית שבו. לעומת זאת, רבים אחרים שיבחו אותו. למשל, אחד הגולשים כתב כי התרגש ממש עד דמעות כשקרא איך הספר מסביר שכל המקצועות פתוחים לכל המינים ואיך נשים יכולות להיות קצינות משטרה וגברים אחים בבית חולים. "אלו שחושבים שהספר הולך רחוק מידי מבלבלים טוהר עם בורות", כתב תומך אחר בספר.

התקשורת הממשלתית בסין נקטה גם היא עמדה ברורה בעד הספר ונגד מבקריו. בעיתון הגלובל טיימס, שבבעלות המפלגה הקומוניסטית, נכתב כי "לילדים שלנו יש סוף סוף תוכנית חינוך מיני שאנחנו יכולים להיות גאים בה, אך עדיין כולם מבקרים אותה".

היעדר חינוך מיני בסין מקושר ללא מעט תופעות שליליות. שיעור ההפלות למשל גבוה מאוד בסין ונכון ל-2013 עמד על 13 מיליון בשנה לפי הערכה. גם התפוצה של מחלות מין ובראשן איידס עולה בסין, בשל קיום יחסי מין לא מוגנים. בשנים האחרונות נשמעו גם טענות כי יש ללמד את הילדים להתמודד עם האפשרות של הטרדות מיניות.

בראיון לעיתון בייג’ינג ניוז, האם המודאגת, המגדירה את עצמה כליברלית בדעותיה, אמרה כי היא אינה מתנגדת לחינוך מיני, אך החומרים בספר גרמו אפילו לה להסמיק. בלי קשר, לאחר כמה ימים מחקה יד נעלמה את הפוסט המקורי שלה מהרשת . אבל זה כבר קשור כנראה לצד השני של המשוואה שעושה פרופ’ פינס, לחופש או יותר נכון להיעדר חופש פוליטי בסין.