צו המוסלמים של טראמפ: כאוס בנמלי התעופה

אחרי שסוכני רשות ההגירה עצרו אתמול שני אזרחים עיראקים בנמל התעופה JFK בניו-יורק בעקבות הצו החדש של דונלד טראמפ, האוסר כניסתם של אזרחי שבע מדינות מוסלמיות, ניסו עורכי דינם ושני צירים בבית הנבחרים שליוו אותם להיכנס לאזור בטוח בנמל התעופה – ונעצרו בעצמם. "לכו אחורה! לכו אחורה!", צעקו עליהם הסוכנים. כמה דקות אחר כך נקראה למקום היידי נסאוור, בכירה ברשות המכס וביקורת הגבולות בנמל התעופה.

חברי הקונגרס ג'רולד נדלר ונידיה ולסקס, שניהם דמוקרטים מניו-יורק, רצו לקבל הבהרות ולהבין אם איסור הכניסה שעליו חתם הנשיא טראמפ ביום שישי מונע מהאזרחים העיראקים את הזכות להתייעץ עם עורכי דין, אבל לנסאוור לא הייתה תשובה ברורה. "אנחנו בעלטה בדיוק כמו כל אחד אחר", אמרה. וזה עוד באחד מנמלי התעופה הגדולים ביותר בארה"ב.

הרגעים האלה משקפים היטב את הבלבול השורר בנמלי תעופה ברחבי ארה"ב ומחוצה לה בעקבות הצו שעליו חתם טראמפ. במשך רוב יום שבת נאלצו אנשי הרשויות ועובדי הביטחון בעיקר לנחש מי מתושבי המדינות הכלולות בצו יכולים להיכנס לארה"ב כחוק ומי לא. הלילה הוציאה שופטת פדרלי צו חירום המאפשר זמנית ל-100 או 200 נוסעים שנתקעו בנמלי התעופה האמריקניים אף שיש להם אשרת כניסה בתוקף להיכנס לארה"ב. אבל זה - כולם יודעים - רק פתרון זמני ונקודתי.

הפגנה בשדה התעופה בסן פרנסיסקו נגד דונלד טראמפ בעקבות הצו האוסר כניסת אזרחי 7 מדינות מוסלמיות צילום: אי פי איי

הצו שפרסם טראמפ ביום שישי, נזכיר, ימנע בשלושת החודשים הקרובים את כניסתם של בעלי דרכונים של המדינות הבאות – כולן מדינות בעלות רוב מוסלמי: סוריה, איראן, סודן, לוב, סומליה, תימן ועיראק. לבעלי אשרות כניסה מסוגים מסוימים יותר באופן חריג להיכנס, בכלל זה דיפלומטים באו"ם. הצו של טראמפ קובע כי למשך ארבעת החודשים הקרובים תיעצר זמנית - אך באופן מוחלט – כניסת פליטים, כדי שהממשל האמריקני יבדוק אם יש צורך בשינוי תהליך הסינון שלהם. הרשויות בארה"ב יוכלו להכריז על מקרים ספציפיים של פליטים כמקרים חריגים.

איסור מוחלט הוטל בצו על כניסת פליטים סורים עד שיבוצעו "שינויים מספקים" בתוכנית הפליטים – שינויים שלא נמסר מהם. לפי הצו, כשהכנסת הפליטים תתחדש תקלוט ארה"ב פחות פליטים – ב-2017 ייקלטו רק 50 אלף לעומת 85 אלף שנקלטו בה בשנת 2016. נוסף על כך, למדינות השונות בארה"ב תינתן האפשרות להחליט שלא לקלוט אדם כלשהו. ממשל טראמפ טוען שהצעד הדרמטי נחוץ כדי להגן על האמריקנים ולתת לגורמי הביטחון בארה"ב זמן לגבש מדיניות הגירה חדשה.

"איש לא עדכן שהצו מגיע"

גורמים במחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב ובמחלקת המדינה האמריקנית אמרו הלילה לסוכנות הידיעות רויטרס כי הממשל לא העריך נכונה עד כמה מורכב וקשה יישום האיסור שקבע טראמפ על כניסת המהגרים, ולא הכין לכך כראוי את הרשויות ואת חברות התעופה. נוסעים שנעצרו בנמלי תעופה בארה"ב דיווחו על יחס שונה, שמעיד על חוסר עקביות ביישום הצו של טראמפ. נוסעים רבים שיש להם ויזה בתוקף לארה"ב סיפרו כי הותר להם להיכנס לארה"ב בלי בעיה על אף הצו של טראמפ, ואילו אחרים – תושבי קבע שומרי חוק שמחזיקים בגרין קארד – קיבלו הודעה שהם אינם יכולים להיכנס לארה"ב אף שחברת התעופה שהביאה אותם הבינה מהרשויות האמריקניות שמותר להם להיכנס.

ביום שישי ב-22:00 (שעון מקומי), כשמונה שעות אחרי שטראמפ חתם על הצו, נעצר אזרח איראני המחזיק גם באזרחות קנדית בנמל התעופה בסיאטל, שאליו הגיע מוונקובר, והוא נשלח בחזרה לקנדה. כשעה וחצי אחר כך בניו-יורק הגיע אזרח איראני לנמל התעופה JFK כשברשותו אשרת כניסה בתוקף – ונכנס לארה"ב בלי בעיה.

במחלקת המדינה, שהיא מהגורמים המרכזיים ביותר המטפלים בענייני אשרות כניסה ומהגרים, רוב הפקידים שמעו על הצו של טראמפ בתקשורת. שני בכירים במחלקת המדינה אמרו כי אף שבכמה משרדים היו מודעים לכך שטראמפ עומד לחתום על צו כזה, הבית הלבן לא שלח הודעה מסודרת בנושא: "לא היו שום תיאום או התייעצות בין-משרדיים".

שני גורמים בכירים במחלקה לביטחון המולדת העידו הלילה כי לא שמעו על שום גורם רשמי ברשויות המטפלות בענייני ההגירה או בוועדות ובתת-ועדות של הקונגרס המפקחות עליהן, שעודכנו על-ידי מישהו שסייע לנסח את הצו שפרסם טראמפ. "אם התוצאה היא בלבול וחוסר עקביות – האחריות כולה מוטלת על היושבים במקום אחד", אמר אחד הגורמים האלה, וכוונתו כמובן לבית הלבן.

מפגינים נגד הצו של דונלד טראמפ בנמל תעופה בדאלאס, טקסס צילום: איי אף פי

אחד העיראקים שנעצרו ב-JFK הוא חמיד חאלד דרוויש, כורדי בן 53 שעבד כמתרגם בשירות צבא ארה"ב בעיראק וספג שם איומים משום שסייע לאמריקנים. לפי עורכי דינו, ב-20 בינואר קיבלו סוף סוף הוא ומשפחתו אשרות כניסה, אבל כשהגיע לארה"ב הוא נעצר ונאסר עליו לדבר עם עורכי דינו, שהם אנשי פרויקט הסיוע הבינלאומי לפליטים. עורכי הדין טענו שכששאלו את אנשי האבטחה שעצרו אותו עם מי הם יכולים לדבר, אלה השיבו להם: "מר טראמפ. תתקשרו לנשיא טראמפ". בסופו של דבר הותר לדרוויש לפגוש את עורכי דינו וחברי הקונגרס, והוא בכה מאושר. גם לעיראקי השני שנעצר ב-JFK, חיידר סמיר עבד אל-חאלק א-שאווי, הותר לבסוף להיכנס, אבל לעשרות אחרים היה הרבה פחות מזל.

הבוקר סיפרה ניסרין אל-אמין, בת 39, סטודנטית לאנתרופולוגיה שהיגרה לארה"ב עוד ב-1993, כי היא נעצרה כשנחתה הלילה בנמל התעופה JFK, נאזקה – והוחזקה במעצר חמש שעות. היא סיפרה כי נסעה לסודן לצורכי מחקר אקדמי. "הם נגעו באזור החזה שלי ואזקו אותי, פשוט התחלתי לבכות", אמרה. היא סיפרה כי עד מהרה הוסרו האזיקים מידיה, וכי נראה שאנשי האבטחה משתמשים באזיקים כשהם מובילים את העצורים מאזור אחד לאחר בנמל התעופה. עוד סיפרה כי כעת היא חוששת שלא תוכל לנסוע שוב לבקר את הוריה בסודן, משום שאולי לא יותר לה לחזור.

הדיווחים הסותרים בתקשורת והעדכונים הלא מספקים של הממשל גרמו בלבול גם לחברות התעופה, שאינן יודעות כיצד להתנהל כעת. ארה"ב הודיעה לחברות על הצו החדש ביום שישי בלילה, ואז שלחה הנחיה כתובה בשבת לפני הצהריים, ובה נכתב שמחזיקי גרין קארד אינם כלולים באיסור וכי הם יכולים להיכנס לארה"ב. אחר כך אמר בכיר בממשל טראמפ לכתבים כי מחזיקי גרין קארד הנוסעים אל מחוץ לארה"ב צריכים לבדוק עם הקונסוליה האמריקנית אם הם יכולים לשוב.

גם אנשי צוות בחברות תעופה בינלאומית מוצאים עצמם כעת ברשימת מסורבי הכניסה, וחברות תעופה מנסות להתמודד עם האתגר המפתיע הזה. בחברות התעופה מודאגים גם מההפסדים הצפויים להן: כך למשל 35 אלף נוסעים מאיראן ביקרו בארה"ב בשנת 2015, ואם האיסור יישאר בתוקף יהיה זה עבורן אובדן של עשרות אלפי נוסעים.

עורכי דין מעידים כי הם אינם מסוגלים להבהיר ללקוחותיהם את מעמדם ולתת להם המלצות ברורות. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי העובדה הזו מותירה רבים בדילמות קשות: "רופא סורי אחד שאמו גוססת באירופה אינו יכול לנסוע להיפרד ממנה משום שהוא אינו יודע אם יוכל לשוב לארה"ב".