פחות מהגרים ומסים: כלכלת טראמפ תתקשה לעמוד בהבטחות

חודשים ארוכים של מסע בחירות רושף הגיעו לסיומם הדרמטי ועתה מתקרב והולך רגע האמת שבו יתיישב הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בחדר הסגלגל ויתחיל לסמן וי על הבטחות הקמפיין. אם יעמוד בהתחייבותו, הרי שהמשימה הראשונה שיסתער עליה תהיה גירוש המוני של מהגרים והקמת חומת הפרדה בין ארה"ב למקסיקו. עוד באג'נדה הדחופה של טראמפ: ביטול הסכמי סחר, כולל עם הסינים, מחיקת כל זכר לאובמה־קר ונשיפות בעורפה של יו"ר הבנק הפדרלי המרכזי. אמריקה והעולם עוצרים את נשימתם.

גירוש מהגרים

דווקא יזיק לכלכלה

דונלד טראמפ ביסס חלק נכבד מהקמפיין שלו על הפצת שנאת זרים והבטחות כי ברגע שיתיישב בחדר הסגלגל הוא ישלש את מספר פקחי ההגירה, יגרש כ־2 מיליון מהגרים עם רישום פלילי ויקים חומה לאורך הגבול עם מקסיקו כדי למנוע כניסת מסתננים לא חוקיים. כאן גם טמון המוקש הראשון שייתקל בו בדרכו לממש את הבטחות הקמפיין. בעוד טראמפ הכריז כי החשבון של הקמת החומה יפול על המקסיקנים הממשלה דרומית לגבול התעקשה כי אין בכוונתה לשלם ולו פסו שחוק אחד.

טראמפ טרם הבהיר מה בכוונתו לעשות עם מיליוני המהגרים הלא רשומים שהרקורד שלהם נקי. המהלכים המתוכננים הם תגובה ישירה למדיניותו של הנשיא היוצא ברק אובמה, שאימץ גישה מקלה בכל הנוגע למהגרים. סלע המחלוקת העיקרי הוא החלטתו של אובמה מ־2014 לדחות בשלוש שנים את הגירוש של מהגרים שהגיעו לארה"ב כילדים ושל הורים לילדים שהם תושבים. מהלך זה הסיר את איום הגירוש המיידי מעל ראשיהם של 5 מיליון מהגרים לא רשומים, מרביתם ממקסיקו, ואפשר להם לחפש עבודה חוקית ולדרוש שכר גבוה יותר. בעקבות ההחלטה החלו אותם מהגרים לשלם ביטוח לאומי ומסים נוספים. עם זאת, המהלך של אובמה נתקל עוד מתחילתו בהתנגדות הקונגרס, שהיה ועודנו בשליטת הרפובליקנים.

טקטיקה נוספת שבאמצעותה מתכוון טראמפ לבלום כניסת המהגרים היא באמצעות איסור גורף על הגעתם ממדינות מסוימות, ובכלל זה על כל המוסלמים. כך לפחות הצהיר לאחר הפיגוע בסן ברנרדינו, קליפורניה, בדצמבר 2015, שבו נהרגו 14 בני אדם. מאז הספיק טראמפ לרכך מעט את עמדתו וכעת הוא דורש "בדיקות מקיפות" כדי לוודא שטרוריסטים לא ייכנסו בשערי המדינה, כולל מהגרים ממדינות הנחשבות כמקור לגורמי טרור, כמו סוריה. טרם ברור כיצד יוכל בפועל להחיל את האיסור, או האם הוא לא נוגד לחלוטין את החוקה.

למרות שטראמפ הצליח למשוך בוחרים רבים לקלפיות על בסיס הבטחותיו לחסום מהגרים, סקר של מכון Pew מצא כי שיעור גדל והולך של אמריקנים סבור כי המהגרים דווקא מועילים לכלכלה. בעוד שבסקר מ־2006 רק 28% מהנשאלים סברו שהגירה מועילה לכלכלה, נתון זה טיפס השנה ל־45%.

כך או כך, רצוי כי טראמפ ייקח בחשבון כי הנשיא האחרון שהצליח להעביר רפורמה משמעותית בתחום ההגירה היה רונלד רייגן ב־1986. עיקרי הרפורמה של רייגן היו סנקציות פליליות נגד מי שיעסיקו ביודעין מהגרים לא חוקיים והענקת מעמד חוקי לכל המהגרים שנכנסו לפני 1982. ג'ורג' וו. בוש ניסה ב־2007 להעביר חוק שנועד להדק את הפיקוח בגבולות, תוך יצירת מסלול השגת אזרחות למהגרים לא רשומים, אך היוזמה חוסלה על ידי הרפובליקנים בקונגרס.

ביטול הסכמי סחר גלובליים

יפגע בחברות בארה"ב

טראמפ הסביר לא פעם לאורך הקמפיין כי ניסיונו כאיש עסקים מכשיר אותו לתפקיד נשיא, בייחוד יכולותיו לנהל משא ומתן עם חברות ועם אנשים פרטיים, שאותן יתרגם להתנהלות מול מדינות. בהתאם, הצהיר כי בכוונתו לפתוח מחדש או לבטל הסכמי סחר קיימים, ובראשם הסכם הסחר החופשי הצפון אמריקאי (NAFTA). הסכם זה בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה נחתם ב־1993 על ידי הנשיא דאז ביל קלינטון. טראמפ הגדירו כהסכם הגרוע בתולדות ארה"ב והודיע כי בהיותו נשיא ידרוש ממקסיקו ומקנדה את פתיחתו למו"מ מחודש.

איור: יונתן וקסמן

ארה"ב אמנם הפסידה 5 מיליון משרות ייצור מאז שנת 2000, אך רק חלקן נזקפות ליישום ההבנות של NAFTA. מנגד, כלכלנים רבים טוענים כי ההסכם פתח את מקסיקו בפני יצואנים אמריקנים ועזר לשפר את הביטחון על ידי עידוד צמיחה במקסיקו. דאג ארווין, שעבד בממשל רייגן על הסכמי סחר, אמר ל־CNN כי ביטול או שינוי ההסכם יפגע בחברות אמריקאיות שמייצאות סחורות למקסיקו, ולא בהכרח יבטיח השבת משרות לארה"ב.

הסכם אחר שבכוונתו לבטל הוא הסכם הסחר הטראנס־אטלנטי (TPP) שעליו אמון אובמה. ההסכם נחתם בין ארה"ב ו־11 מדינות נוספות וטרם זכה לאישור הקונגרס, כך שיש סיכוי שטראמפ יוכל עוד לבטלו או לשנותו. זו למעשה אחת הנקודות הבודדות שעליהן הסכימו טראמפ וקלינטון.

טראמפ לא חסך ביקורת גם מסין והודיע כי יכריז עליה כמבצעת מניפולציות במטבע ויגיש נגדה תלונה בארגון הסחר העולמי. כן הציף את האפשרות כי יטיל מכס על סחורות המיובאות מהמדינה. עם זאת, כלכלנים מזהירים שניסיונות דומים להטיל מכס על מדינות בעבר הסלימו למלחמת סחר. הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עומדת במרכז ההתקפות של טראמפ, עוד מאז נאום ההכרזה שלו על מועמדותו לראשות המפלגה הרפובליקנית, אז הלהיב את הקהל עם ההבטחה כי ישיב משרות מסין לארה"ב. אולם, מומחים מסבירים כי אין באמת משרות להחזיר. על פי דיווח באתר FiveThirtyEight, העלייה ברמות השכר בסין והצורך בקיצור שרשרת האספקה הביאו לכך כי מספר גדל והולך של חברות השיבו מפעלי יצור לארה"ב. בה בעת, המעבר הזה לא הוביל לצמיחה בהיקף המשרות, שכן מדובר במפעלים ממוכנים הנדרשים למספר קטן יותר של עובדים מבעבר.

קיצוץ מסים

צמיחה רק בטווח הקצר

תוכנית המסים של טראמפ שואבת את השראתה מהדוקטרינה הרפובליקנית בהציעה קיצוץ מסים רוחבי. עם עיקרי תוכניתו אפשר למנות צמצום מדרגות המס משבע לשלוש, כאשר מדרגת המס העליונה, עבור זוגות נשואים שהכנסתם השנתית 225 אלף דולר ומעלה, תעמוד על 33% לעומת 39.6% כיום. בנוסף קורא טראמפ להורדת מס תאגידים ל־15% מ־35%, במטרה למנוע מחברות לעזוב את ארה"ב למדינות המנהיגות מיסוי נמוך יותר. תוכנית המס שלו כוללת גם ביטול שנוי במחלוקת של הקלת מס למנהלי קרנות גידור, שלטענת אנליסטים הכרחית בשל הסיכון שהם נוטלים בגיוס כסף ממשקיעים חיצוניים והזרמת דולרים לחברות שעשויות לייצר חדשנות ומשרות.

כן מתכנן טראמפ לבטל את מס הירושה ולהעניק הטבות מס על הוצאות טיפול בילדים מתחת לגיל 13. על פי הערכות שמרניות, תוכנית המיסוי של טראמפ עשויה לצמצם את ההכנסות הפדרליות ממסים ב־2.6 טריליון דולרים במהלך העשור הקרוב, זאת אם לוקחים בחשבון את הצמיחה הכלכלית שהצעותיו עשויות לייצר. לפי הערכות פחות שמרניות, הירידה בהכנסות ממסים בעשור הקרוב תסתכם ב־6.2 טריליון דולר כאשר בנוסף, ה־1% העליון של משלמי המסים ייהנו מכמחצית ההטבות. ניתוח שערך מכון המחקר טאקס פאונדיישן גילה כי מעמד הביניים, שהכנסתו כ־50 אלף דולר בשנה, יזכה בהקלת מס בשווי כ־1,000 דולר בשנה. זאת לעומת ה־1%, שהכנסתם 450 אלף דולר ומעלה, שיקבלו יותר מ־100 אלף דולר בממוצע.

טראמפ הבטיח את המהפך הגדול ביותר במערך מס ההכנסה מאז ימי הנשיא רייגן, שהביא בתקופתו לצמיחה וליצירת משרות. הוא גם התחייב לצמצם את הרגולציה ולהסיר מגבלות ממגזר האנרגיה. השאלה היא האם תוכנית המס שלו, בשילוב עמדתו נגד הסכמי סחר, אכן תתן זריקת מרץ לכלכלה. "בטווח הקצר, קיצוצי המס יעודדו צמיחה", אמרה קאתי בוסטיאניץ', אנליסטית באוקספורד אקונומיקס בניו יורק לסוכנות בלומברג. "אבל כדי לממן את הקלות המס, יהיה צורך לבצע קיצוצים תקציביים, שעלולים לפגוע בכלכלה. למרות שסביבת הריבית נמוכה, אם הגירעון יעלה באופן משמעותי, תהיה לכך השפעה על עליית הריבית".

רפורמת הבריאות

המבוטחים ימשיכו לסבול

טראמפ אמר כי יבקש מהקונגרס לבטל באופן מיידי את חוק ביטוח הבריאות בר־השגה, שנחשב הישג הדגל של אובמה בזירה הביתית. טראמפ השמיץ את החוק בשל העלייה שהביא בפרמיות ותפס טרמפ על נתונים ממשלתיים חדשים לפיהם פרמיות הבנצ'מרק במסגרת אובמה־קר יזנקו ב־25% בממוצע ב־2017. הפרמיות נעות כעת בין 100 דולר לכ־400 דולר בחודש, לפי היקף הכיסוי. משרד הבריאות האמריקאי מסר באחרונה כי אפשרויות הבחירה יצטמצמו, משום שחברות ביטוח פורשות מהתוכנית.

גם אם הדמוקרטים בסנאט יצליחו למנוע ביטול מוחלט של החוק, הרפובליקנים עשויים לחסל כמה מסעיפיו המרכזיים, כמו סובסידיות על ביטוחי בריאות, דרישה כי האמריקנים יחזיקו בתוכנית ביטוח והרחבת תוכנית הביטוח לעניים. למרות שאובמה־קר הוריד לשפל חסר תקדים את מספר האמריקאים ללא ביטוח בריאות, למיליונים מהם עדיין אין כיסוי בריאותי, והסובסידיות המובטחות אמורות היו להוות קלף מיקוח במשיכת מבוטחים חדשים.

עם זאת, כמה מההגנות המרכזיות על הצרכנים ככל הנראה לא יבוטלו, כולל הדרישה כי חברות ביטוח יכסו כל אזרח, ללא קשר למצבו הבריאותי, והאיסור על גביית פרמיות גבוהות מאנשים חולים. לא ברור כיצד והאם ממשל טראמפ יסייע לחברות ביטוח המתקשות להתמודד עם התקנות הללו. תוכניתו החלופית לאובמה־קר, אמר, תכלול השתת תוכניות חיסכון בריאותיות בסגנון תוכניות פנסיה ו"שוק ממלכתי" לביטוחי בריאות. לפי תוכנית זאת, חברות ביטוח בכל מדינה יורשו למכור תוכניות ביטוח בכל המדינות האחרות בארה"ב ובכך תבוטל המערכת הקיימת של רגולציה. רעיון זה משך ביקורת מצד רגולטורים בתחום, כולל מקרב הרפובליקנים, שטוענים כי ההגנות על הצרכנים ייחלשו וחברות ביטוח יתקשו בגיבוש מערך יעיל של רופאים ובתי חולים במדינות שאינן מדינות הבית שלהן.  

עיתונים במקסיקו מדווחים על ניצחונו של טראמפ. גירוש לא חוקי צילום: איי אף פי

בריתות הגנה ונשק גרעיני

הוצאות הביטחון יתכווצו

טראמפ אמר במהלך הקמפיין כי ההסכם של הנשיא אובמה עם איראן, שאמור למנוע מהרפובליקה האסלאמית לפתח נשק גרעיני, יפורק או לכל הפחות יעבור שינוי. עם זאת, לאחר היוודע נצחונו ציין כי ההסכם עם איראן יכובד. בעוד אובמה החל את כהונתו תוך עיצוב שיח על עולם ללא נשק גרעיני, טראמפ אמר כי יהיה יש לשקול הפיכתן של יפן ודרום קוריאה למעצמות גרעיניות, זאת כדי שיוכלו להגן על עצמן מפני סין וצפון קוריאה. עם זאת, טראמפ לא בטוח שיתעורר צורך בנשק גרעיני, שכן צבא ארה"ב יהיה חזק, עוצמתי ומכובד דיו תחת פיקודו.

"אנחנו לא הולכים להשתמש בנשק גרעיני נגד איש", אמר בנובמבר שעבר. אבל, אין בכוונתו להיפטר מהנשק הגרעיני האמריקאי, שכן "לאנשים אחרים יש נשק גרעיני והם צוברים עוד ועוד. הסבירות מאוד, מאוד, מאוד, מאוד, מאוד נמוכה שאי פעם אשתמש בזה", הדגיש, גם אם אינו פוסל לחלוטין את האפשרות. עתיד הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) עומד גם הוא על הפרק שכן טראמפ חזר והביע את התנגדותו להמשך מחויבותה של ארה"ב לברית שאליה הצטרפה ב־1949. טראמפ אמר כי כנשיא הוא לא יסייע למדינות הבלטיות חברות נאט"ו נגד התוקפנות הרוסית אם לא יישאו בנטל הכספי באופן שוויוני. העלות של דרישות טראמפ מחברות נאט"ו ככל הנראה תגיע ל־300 מיליארד דולר, כך לפי הערכות אנליסטים.

נתח זה יהיה גדול מדי עבורן לשאת בו, ציינו. בה בעת, תהיה בכך הקלה לתקציב הביטחון האמריקאי שעומד על 610 מיליארד דולר, לאור זאת שהוצאות נאט"ו ב־2014 עמדו על 924 מיליארד דולר. אם אכן יממש טראמפ את איומו שלא להגן על שאר המדינות החברות, הרי שבכך תסתיים מעורבותה של ארה"ב בנאט"ו, שכן הסיוע למדינות החברות נמצא בבסיס הברית. מאז הצטרפה לנאט"ו הזרימה ארה"ב לארגון 30 טריליון דולר, כמעט 75% מכלל ההוצאות של תריסר מקימותיו.

החלטות הבנק הפדרלי המרכזי

הבית הלבן ינטר מקרוב

נקודה שמטרידה פרשנים ואנליסטים רבים היא יחסו של טראמפ לבנק הפדרלי המרכזי. עוד בחודש מאי הודיע טראמפ כי כנשיא הוא לא יאריך את כהונתה של נשיאת הבנק ג'נט ילן. "היא לא רפובליקנית, וכשתיגמר הכהונה שלה, אני קרוב לוודאי אחליף אותה, מכיוון שאני חושב שזה יהיה המהלך ההולם", אמר ל־CNBC. כהונתה של ילן, מינוי של אובמה, מסתיימת בפברואר 2018. בהתאם לפרוטוקול הטראמפי, הרטוריקה רק החריפה ככל שהתקרב מועד הבחירות. "היא מינוי פוליטי והיא עושה כמצוות הנשיא אובמה", אמר בספטמבר ל־CNBC. "אני חושב שהיא צריכה להתבייש בעצמה, כי זה לא אמור להיות כך". באותו ראיון טען כי ילן משאירה את שיעורי הריבית נמוכים כדי לגרום לאובמה להיראות טוב, שכן העלאת הריבית תוביל לירידות חדות בבורסות. עם זאת, בראיון במאי טראמפ דווקא הביע תמיכה

במדיניות של ילן, בטענה כי העלאת הריבית תוביל להתחזקות הדולר, מה שיקשה על ארה"ב לפרוע את חובותיה.

"אני אוהב את הרעיון של דולר חזק, אבל הוא גורם לחורבן. יש לי חברים בסין והם כולם אוהבים דולר חזק", אמר באותו ראיון ל־CNBC.

על פי החוק בארה"ב, הנשיא ממנה את יו"ר הפד בכפוף לאישור הסנאט. אולם, מרגע כניסתם לתפקיד נהנים ראשי הפד מאוטונומיה כמעט מוחלטת וניתן לפטרם רק אם הם מפרים את החוק או מוגדרים כלא ראויים לתפקיד. פירוש הדבר, כי בניגוד לרטוריקה שלו, טראמפ אינו יכול להחליף את היו"ר בשל יחוס מפלגתי. כך, למשל, מינה אובמה ב־2009 לכהונה שנייה את בן ברננקי, על אף היותו משוייך למפלגה הרפובליקנית. רק לאחר פרישתו בחר אובמה בילן.

אבל בכל זאת, טראמפ צפוי ליזום שינויים אחרים באופן ניהולו של הבנק המרכזי. "חשוב מאד לפקח על הפדרל רזרב", צייץ בפברואר. לרעיון יש תמיכה לא מועטה בקרב הרפובליקנים, כך שניסיונות של טראמפ להציף מחדש חוק להגברת הפיקוח, קרוב לוודאי שיזכו לתמיכה בקונגרס. לראיה, דברים שאמר בספטמבר סגנו מייק פנס: "קשה להבין מדוע הפד ממשיך לקדם מדיניות שעובדת עבור מנהלי קרנות הגידור בוול סטריט ולא עובדת עבור משפחות מעמד הביניים".