האוצר משנה באופן דרמטי את המיסוי על בעלי שלוש דירות ומעלה

משרד האוצר בראשות השר משה כחלון מעלה את המיסוי על בעלי שלוש דירות ומעלה ל-1% בשנה מערך הדירה השלישית, או עד 1,500 שקל לחודש - כך נחשף בטיוטת הצעת משרד האוצר לשינויי המס והקיצוצים בתקציב המדינה שהגיעה לידי "כלכליסט". המשמעות היא שהמס המירבי של 1,500 שקל בחודש ישולם על דירה שלישית שהשווי שלה הוא 1.8 מיליון שקל ומעלה.

• לצפייה בספר התקציב לשנים 2017-2018 לחצו כאן
  

מדובר בטיוטה שמצורפת להצעת התקציב של משרד האוצר לשנים 2017-2018 ובה כלולים שינויי חקיקה ותקנות שנועדו כדי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ולקצץ בהוצאות, כמו לדוגמה דחייה נוספת בהחלת יום חינוך ארוך כדי לחסוך 2 מיליארד שקל בתקציב. כך לדוגמה, המיסוי על בעלי שלוש דירות ומעלה צפוי לדברי האוצר להכניס לקופת המדינה כ-800 מיליון שקל בשנה.

השינוי הגדול, המשמעותי ואולי גם הבעייתי ביותר הוא כמובן המיסוי על בעלי שלוש דירות ומעלה. באוצר מצפים שהמיסוי החדש יוריד את הביקוש של משקיעים לדירות ואולי גם יגרום להם למכור דירות וכך יוריד את המחירים של כלל הדירות בישראל.

דירה למכירה. הכנסות המדינה צפויות לגדול ב-800 מיליון שקל בשנה צילום: דוד הכהן

עד כה דובר על מיסוי של 10,000 שקל בשנה לבעלי שלוש דירות ו-22 אלף שקל בשנה לבעלי ארבע דירות. בעלי חמש דירות היו אמורים לשלם 37 אלף שקל בשנה. עתה מכניס האוצר סעיף שמגדיר מיסוי לפי שווי הנכס, מה שאמור לעזור לו להתמודד עם הביקורת על כך שאין הבדל במיסוי בין מי שמחזיק שתי דירות זולות בפריפריה לבין מי שמחזיק שלוש דירות במרכז.

בעלי הדירות יוכלו לבחור

שווי הנכס ייקבע על פי אומדן שתערוך המדינה על בסיס שווי למטר מגורים לכל אזור על פי הרישומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כמו כן, בעל הדירות יוכל לבחור על איזה משלוש הדירות שלו יוטל המס, כאשר במקרה של ארבע דירות יוטל מס על שתי דירות וכך הלאה. בני זוג וילדיהם עד גיל 18 ייחשבו כיחידה אחת לצורך חישוב מספר הדירות.

באוצר כותבים, כי על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההכנסה הממוצעת של משפחות שבבעלותן שלוש דירות ומעלה היא פי 3 מאשר ההכנסה הממוצעת למשפחה בישראל. על פי נתוני רשות המסים קיימים כ-50 אלף בעלי דירות המחזיקים ב-180 אלף נכסים.

סעיף נוסף בהצעה מאפשר מסלול מקוצר לתשלום מס שבח על דירות. על פי המסלול הזה, המס יירד מ-25% מהרווח ממכירת הדירה ל-20%, אך בתמורה לא יוכל המוכר להוסיף לעלות קניית הדירה עלויות שונות, כמו שכר טרחת עורכי דין, עמלת מתווך, שיפוצים שערך בדירה וכדומה. לכאורה, צעד כזה מתמרץ משקיעים לקנות דירות כי המס שישלמו יהיה נמוך יותר, אך באותה נשימה הוא גם עוזר לעודד משקיעים למכור דירות, שזו מטרתו העיקרית של המס החדש על בעלי שלוש דירות ומעלה.

עוד מיליארד שקל בשנה

מהלך מעניין של האוצר מנסה לעשות סדר בפיצויי הפיטורים של העובדים. כיום כספי הפיצויים מופרשים לרוב העובדים כל חודש כחלק מההפרשות לקרן הפנסיה. כאשר עובדים חתומים בחוזה שלהם על סעיף שמכונה "סעיף 14", אז כספי הפיצויים נשארים בבעלותם גם לאחר שהם מתפטרים מעבודתם ובמקרה של פיטורים נעשית לרוב השלמה של פיצויי הפיטורים כדי להשלים שכר של חודש על כל שנת ותק במקום העבודה. עתה האוצר מעוניין להחיל על כלל העובדים השכירים במשק את סעיף 14, כאשר במקביל ימוסו הפיצויים שמופרשים לעובדים שהשכר ממנו מופרשים הפיצויים עומד על יותר מפי 3 מהשכר הממוצע במשק (כלומר כיום כ-29 אלף שקל ברוטו בחודש). כך מקווה האוצר להגדיל את הכנסות המדינה בכ-680 מיליון שקל בשנה.

שינוי בפיצויי הפיטורים צילום: שאטרסטוק

משרד האוצר גם מנסה בפעם המי יודע כמה להגדיל את המיסוי על חברות הארנק שהן חברות שמהוות למעשה תכנון מס. חברה שכזו מוקמת על ידי מנהל בכיר בחברה כלשהי שאמור לעבוד בה כשכיר לכל דבר אבל כדי להקטין את תשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי הוא מקים חברה משלו, שהחברה שבה הוא עובד משלמת לה תמורת חשבונית במקום להעביר למנהל תלוש שכר. כך בחברת הארנק הוא משלם רק מס חברות, כאשר מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי הוא משלם רק על הכספים שהוא מושך מהחברות הללו. בדרך כלל מדובר על עובדים המשתכרים מעל ל-60 אלף שקל ברוטו בחודש. בין השאר, מעוניינים באוצר לחייב את חברות הארנק הללו לחלק את הרווחים שצברו כך שהבעלים, אותו מנהל בכיר, יחוייב במלוא מס ההכנסה ודמי ביטוח לאומי. באוצר סבורים כי כך יגידלו את הכנסות המדינה בכ-300 מיליון שקל בשנה.

מיהלומנים דרך חברות בינלאומיות ועד לקיבוצים

כמו כן האוצר הכניס סעיפים שאמורים לדבריו למנוע פרצות בחישובי המס ומה שבוודאי יקבל את תשומת הלב הוא ניסיון נוסף של האוצר לבטל את הפטור מדיווח לרשות המסים לתושבים חוזרים - בניגוד לעמדה המסורתית של משרד הקליטה שכבר טרפד ניסיון כזה בעבר. כמו כן, באוצר מעוניינים לחייב חברות בינלאומיות שהמרכז שלהן הוא בישראל לדווח לרשות המסים על ההכנסות בכלל המדינות שבה החברה פעילה, לשנות את הסדרי הפחת לצורך חישוב מס, לחייב מיסוי יהלומנים לפי עלות המלאי ולא השווי שלהם ועוד. באוצר לא כתבו כמה הם צופים שמהלכים אלו יגדילו את הכנסות המדינה.

סעיפים נוספים מאשרים פרסומים קודמים, לפיהם שר האוצר משה כחלון החליט להעביר את חברי הקיבוצים המתחדשים - קיבוצים שכבר לא חיים בשיתוף מלא - ממסלול מיסוי של שותפות למיסוי על יחידים וכך יגדיל את נטל המס עליהם בכ-300 מיליון שקל בשנה מס הכנסה ועוד כ-200 מיליון שקל בשנה בדמי ביטוח לאומי. סעיף נוסף לוקח כ-40 מיליון שקל מהקרן לשמירה על הניקיון, לה מוכנסים אגרות הציבור כדי לממן הטמנת פסולת, מניעת מפגעי סביבה שונים וכדומה ומעביר אותם למשרד להגנת הסביבה ובתמורה האוצר יקצץ סכום זהה מתקציב המשרד.