העובדים המיואשים של לונדון

קברניטי הכלכלה בבריטניה מסתובבים בחודשים האחרונים עם חיוך על הפנים. אחרי שנים שבהן הכלכלה קרטעה בשל קיצוצים כואבים בתקציב המדינה, הצמיחה הכלכלית חוזרת לממלכה. על פי התחזית האחרונה של קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה הבריטית תצמח עד סוף השנה האזרחית ב־3.2%. מדובר בקצב צמיחה גבוה משמעותית משל כל מדינות ה־G7, הכלכלות המפותחות החשובות בעולם.

אלא שהצמיחה הזאת איננה מורגשת בבריטניה באופן שווה. השכר השבועי הממוצע בבריטניה, לדוגמה, עלה רק ב־0.1% בשנת הכספים האחרונה. הנתון העגום הזה מכסה על מציאות עגומה עוד יותר: בשטח, השכר של אלה שמרוויחים הרבה ממילא ממשיך לעלות, והתושבים שמרוויחים מעט מרגישים יותר חלשים. רבים מהם עברו לעבוד במשרה חלקית, לעתים במשרות ללא התחייבות למספר שעות מינימלי מצד המעסיק. חלקם הפכו לעצמאים בעל כורחם. התהליך הזה מתרחש במקביל לעלייה חדה במחירי הנדל"ן, התחבורה, המזון והאנרגיה לחימום הבית.

פערי ההכנסה האלה בולטים באופן מיוחד בלונדון, אשר בשבוע שעבר הוכתרה שוב לעיר היקרה בעולם, בדו"ח של סוכנות הנדל"ן סאבווילס. מסיבה זו ארגונים חברתיים פועלים בשיתוף עם עיריית לונדון כדי לעודד תשלום של "שכר מחיה" בבירה הבריטית.

מובטל בלונדון (ארכיון) צילום: בלומברג

שכר המינימום בבריטניה הוא 6.31 ליש"ט לשעה (ויעלה ל־6.5 ליש"ט בחודש הבא), ושכר המחיה, שחלק מהמעסיקים בוחרים לשלם מרצונם החופשי, הוא 8.8 ליש"ט. מאות מעסיקים בבירה, בהם גם חברות בינלאומיות גדולות, אמנם התחייבו לשלם לעובדיהם שכר מחיה, אבל האמת הכואבת היא שרובם בחרו שלא לעשות זאת.

לפי דו"ח של מכון המחקר "המרכז ללונדון" (Centre for London), חיים בבירה הבריטית מיליון בני אדם ללא הכנסה פנויה וללא חסכונות. מדובר, על פי הדו"ח, במשפחות שאינן נתמכות על ידי רשויות הרווחה, אבל חיות ממש מהיד אל הפה ולא מצליחות לחסוך ולו פני שחוק אחד. בעיר שאוכלוסייתה מונה 8.3 מיליון בני אדם, מדובר במיעוט משמעותי, מיואש, שבטוח שאיש אינו דואג לו.

שכר המינימום עשוי לעלות

זהו החלל שיו"ר מפלגת הלייבור אד מיליבנד מנסה להיכנס אליו. הסקרים צופים למיליבנד, מנהיג האופוזיציה, ניצחון בבחירות שייערכו בעוד כמה חודשים. לקראת ועידת הלייבור שהתקיימה בשבוע שעבר, הבטיח מיליבנד להעלות את שכר המינימום בבריטניה ל־8 ליש"ט בשעה לפחות, אם ינצח בבחירות. התוכנית תשווה את רמת השכר בבריטניה לזו שנהוגה

באוסטרליה, בבלגיה ובגרמניה, ובמסגרתה יגדל שכר המינימום בהדרגה עד שנת 2019.

"יותר מדי אנשים עובדים הקריבו קורבנות גדולים, אבל בהתאוששות הכלכלית הזאת הם לא רואים שכר לעבודה הקשה שלהם", אמר מיליבנד בראיון לעיתון "סאנדיי מירור". "וזה משום שתחת תוכנית השמרנים הכושלת, מיעוט מיוחס מרוויח מההתאוששות הכלכלית הרבה יותר מאשר רוב המשפחות. אחד מכל חמישה גברים ונשים בבריטניה היום נותן את שעות העבודה (היינו, עובד במשרה מלאה), אבל בסופו של דבר מוצא את עצמו עם שכר נמוך. אם אתה עובד קשה, צריך לאפשר לך לגדל את משפחתך בהגינות".

הצדק עם מיליבנד, שלכל מי שעובד צריכה להיות היכולת להתקיים בכבוד, אבל הדרך לקיום בכבוד לא עוברת בהכרח דרך העלאת שכר המינימום. כדי שהשכר יהיה גבוה יותר מבלי שבריטניה לא תהפוך לתחרותית פחות, הכלכלה צריכה להיות יותר פרודוקטיבית. לפי נתונים של ממשלת בריטניה, פריון העבודה של הבריטים נמוך כיום ב־21% בממוצע מאשר המדינות האחרות ב־G7: ארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה, יפן וקנדה.