ממלכה בהתפכחות

משחק השתייה של אוניברסיטת נוטינגהאם שבמרכז אנגליה, קמפוס 14, מתנהל באופן הבא: באוניברסיטה ישנם תריסר מעונות סטודנטים ובכל אחד בר. המשתתפים, בדרך כלל בגילי 18–21, צריכים לשתות פיינט אחד של בירה (568 מ"ל) בכל אחד מהברים, ולהישאר פיכחים מספיק להיכנס לפאב המרכזי מבלי לעורר את חשדם של הבאונסרים - שם ישתו עוד שניים. בסך הכל 14 פיינטים עם הגבלת זמן של שלוש שעות. החבר שסיפר לי את הסיפור הזה למד בנוטינגהאם ולדבריו ניצח במשחק בכל פעם. בשבילו זו מעין מורשת קרב. היום כבר לא בטוח שיש לו קיבולת משקה כזו.

בבריטניה, שלה מסורת שתייה ותיקה, מתרחשת בשנים האחרונות תופעה מעניינת. צריכת האלכוהול הולכת ויורדת. אפילו משחק השתייה מתקשה לשרוד, אחרי שאוניברסיטת נוטינגהאם אסרה על קיומו ולימדה את אנשי האבטחה כיצד לזהות את מי שמנסים בכל זאת.

ב־2005 72% מהגברים הבריטים הצהירו ששתו אלכוהול בשבוע האחרון לעומת 64% בשנת 2012 (הנתונים המקבילים לנשים הם 57% ו־52%, בהתאמה). הירידה אצל צעירים חדה יותר: 71% מהצעירים בגילי 26–16 דיווחו ב־1998 ששתו אלכוהול בשבוע האחרון, לעומת 48% ב־2010. 

לירה שטרלינג

לנתונים הללו ישנן השפעות מרחיקות לכת לא רק על הבריאות והרווחה של הבריטים, אלא גם על היקף הפשיעה ועל הוצאות המדינה. לפי מחקר של פרופ' ג'ונתן שפרד מאוניברסיטת קרדיף שבוויילס, הירידה בצריכת האלכוהול והעלייה במחירי המשקאות האלכוהוליים בשנים האחרונות גררו גם ירידה מתמדת במקרי האלימות החמורה בבריטניה מאז 2001 (מלבד ב־2008, שבה מספר המקרים עלה).

גם חדרי המיון עמוסים פחות. ב־2013 ביקרו בחדרי מיון באנגליה ובוויילס כ־234 אלף בני אדם, כ־32 אלף פחות מאשר ב־2012. חדרי המיון מלאים, בעיקר בסופי שבוע, באנשים שנפלו או הוכו כתוצאה משתייה מופרזת.

הממשלה משקיעה פחות בשיטור

ממשלת בריטניה מבינה שלהקטנת מספר צרכני האלכוהול יש עבורה משמעות כלכלית. למשל, היא אינה צריכה לממן יותר את הביקורים שלהם בחדר המיון (שהם בחינם לכל התושבים) ויכולה להשקיע פחות בשיטור. מכיוון שקיים קשר בין מחיר משקאות חריפים לבין רמת האלימות, היא מנסה למצוא את הנוסחה הטובה ביותר שלא תפריע למי שצורך אלכוהול במידה, אך תקשה על שתייה מופרזת. אחד המהלכים שנקטה הוא למנוע מרשתות המזון למכור אלכוהול במחירי הפסד כדי למשוך לקוחות, באופן שבו המשקאות זולים יותר ממים. אבל ההשפעה של המהלך הזה מוגבלת.

לפי ניתוח של המכון ללימודים פיסקאליים (IFS), הדרך הטובה ביותר להקשות על שתייה מופרזת היא הטלת מס, שהעיקרון שיעמוד בבסיסו דומה לזה הנהוג בישראל: הגדלת שיעור המס בהתאם לסוג המשקה וביחס ישיר לכמות האלכוהול.