האיש שהצליח לחיות עד 120 ב-40 שנים בלבד
רועי ג'ינג'י סדן לא רק הקיף את העולם על אופניים, חצה את ישראל ברגל, ונפל 500 מטר מההימלאיה כדי לחזור לשם שוב. הוא היה גם ג'ינג'י אימתני עם לב מזהב ורצון לעשות דברים שאף אחד לא עשה לפניו
"כמעט מתתי 9 פעמים", רועי "ג'ינג'י" סדן נהג לספר. "ואף פעם לא חשבתי לחזור הביתה. גם כשנכנסה בי מכונית בפעם הראשונה, גם כשנכנסה בי מכונית בפעם השנייה וגם אחרי ששדדו אותי במדבר במקסיקו. אם הייתי חוזר הביתה, זה הכל היה לחינם. הייתי מונע מעצמי את המתנה הכי גדולה שהייתי יכול לתת לעצמי".
רועי דחס לתוך 40 שנותיו מה שמרגיש כמו 120 שנים בספירה של אנשים רגילים.
רועי ג'ינג'י סדן. מורשת אדירה ששווה סדרה עטורת פרסים בנטפליקס ג'ינג'י לא חי חיים רגילים. האיש הקיף את העולם על אופניים. חצה את ישראל ברגל, באופניים ובקיאק - רק בשביל האימון. הוא נפל 500 מטר מההימלאיה ואחרי שיקום חזר לשם. הוא לא היה אמור לשרוד את הנפילה. הוא בטח לא היה אמור להגיע לשם חזרה. אבל זה ג'ינג'י. הרצון לחיות מילא את חייו בחוויות ייחודיות רק לו. החיים הללו לקחו אותו למקומות שאף ישראלי לא היה בהם בעבר. במקומות הללו הוא נפגש והותיר חותם באלפי אנשים. מראש שבט במלאווי ועד גאוצ'ו מסטול בדרום אמריקה. הוא אכל עכבר מאודה, ישן באוהל בערבות קזחסטן, שיחק עם ילדים באתיופיה ונתקל בדובים באלסקה. "אני כל כך שמח שלא חשבתי על הסלפי כשישבתי עם הצ'יף בשבט אפריקאי כי אז אתה לא חושב על מה אתה עושה אלא רק על איך לספר על זה", סיפר. "חוויתי את החוויות כמו שצריך לחוות אותן".
זה אף פעם לא היה קל. הגוף שלו היתה מכונה לאיסוף חוויות. רוטינת האימונים היומית שלו כללה ק"מ על גבי ק"מ של רכיבה, חתירה בים, שחייה, 300 מתח ביום (3 פעמים בשבוע) ו-3,000 כפיפות בטן ביום (גם 3 פעמים בשבוע). בשיאו הוא היה 106 ק"ג של שרירים.
הוא היה ג'ינג'י אימתני עם לב מזהב ורצון לעשות דברים שאף אחד לא עשה לפניו. "רציתי להרים אנשים", הסביר כששאלו אותו "למה לעשות את כל זה?". "אני רוצה שיהיה למסע משמעות מעבר להישג האישי שלי. שזה לא יהיה רק בשביל האגו שלי", הוא השיב.
לאחרונה ג'ינג'י תכנן מסע להודו למען גיוס כספים למערכת הבריאות ההודית. כשהוא נפל מהר בהודו, הצבא ההודי הציל אותו, הרופאים ההודים הצילו אותו ממוות בטוח. הוא הרגיש חייב. וצריך להבין, הוא ישב ותכנן איך הוא עושה את כל הודו על אופניים, עוד לפני שהשלים את המסע הכי קשה בחייו: הדרך חזרה לחיים רגילים אחרי הפגיעה בראשו.
"עשיתי משהו עם הגוף שלי", הסביר, "ואז המוח שלך מוסר את הכדור אבל הגוף לא תופס... ". ג'ינג'י, אגב, היה כדורסלן מצטיין בתיכון. הוא עדיין מחזיק בשיאי נקודות של קבוצתו באורנית. "תבין, אלו צלקות על הראש שאתה לא מכיר. הראש שלך מתפוצץ. אי אפשר לעבור את זה בלי תרופות. זה המסע הכי גדול אחרי המסע הגדול", הסביר. "אבל כשאמרו לי שאוכל לחזור ללכת, ידעתי שיש לי לאן לשאוף. שאין עליי תקרת זכוכית".
לא היתה תקרת זכוכית חזקה מספיק שתמנע ממנו להגיע לפסגות האנושות. השיקום הגופני שלו היה מדהים. הרופאים הופתעו. הוא, מצידו, אמר "רק שיגידו לי שאני יכול ללכת בעתיד ואני אגיע לשם". הוא הגיע. הגוף האדיר שלו חזר לתפקד בכמעט 100%. ואולם, הנזק לראש הותיר צלקות בנפשו. ג'ינג'י סבל בשנים האחרונות מדיכאונות ופוסט טראומה. השיחה האחרונה שלנו היתה על זה.
הוא הותיר אחריו מורשת אדירה. ספוגה בסיפורים מדהימים, השראה אדירה והערצה נצחית של כל מי שהכיר אותו. חייו שווים סדרה עטורת פרסים בנטפליקס ורב מכר.
הוא נהרג בזמן שחיפש לעשות משהו גדול נוסף. "אני רוצה לעזור לאנשים לעבור את השיקום. אני רוצה לעזור להם לגייס כסף. אני רוצה לתת להם השראה", הוא אמר לי בשיחה האחרונה שלנו.
כל החיים שלו הוא העניק השראה. בהרצאות, בסרטונים, במסעות. אין אדם שפגש אותו ונותר אדיש. איך אפשר להישאר אדיש לג'ינג'י שחי 120 שנה ב-40 שנה?
אזכור אותך לנצח חבר. אתה תהיה השראה לנצח.
