איך מייצרים כאן תרבות כדורגל אמיתית? בהשקעה בהון האנושי
עונת הכדורגל הישראלי מתחילה מחדש אחרי פגרת הקורונה אבל היא לא נוצלה כדי לדון בבעיות הרבות שיש בו. ומהן הבעיות? מאמן ואנליסט בליגת העל ובנבחרת ישראל טוען שהכל מתחיל בתרבות ובהתנהגות של אנשי הכדורגל בארץ. ואלו דברים שאפשר לשנות
עונת הכדורגל הישראלי מתחילה מחדש אחרי פגרת הקורונה אבל מי שצריך לא באמת דן בבעיות הרבות שנחשפו במהלכה או פתר אותן.
- הליגה הצרפתית: מתכון לבלאגן
- משבר הקורונה הוא הזדמנות לשתף אוהדים בניהול קבוצות כדורגל
- כדורגל ללא קהל. זה עשוי להיות מעניין מבחינה מדעית
ומה הן הבעיות? כמאמן בכדורגל הישראלי אני יכול להצביע על בעיה מרכזית אחת שממנה נובעות רוב הבעיות האחרות.
היא מתחילה בבסיס של המשחק. בשורשים המקצועיים שלו. רוב המאמנים בארץ עוסקים באימון כעבודה שנייה, האימון בשבילם הוא השלמת הכנסה בתחום שהם אוהבים. השכר ברוב המקומות נמוך ומעמד המאמן - איך אנסח זאת בצורה עדינה - לא קיים.
יש כאן בישראל הרבה תשוקה לכדורגל. הילדים רוצים להגיע הכי רחוק בספורט הכי פופולרי בעולם. יש גם אנשי מקצוע איכותיים רבים (אולי לא מספיק). אבל עגלת הכדורגל הישראלי תקועה בוץ.
החדשות הטובות: אפשר להוציא את העגלה מהבוץ.
החדשות היותר טובות: התשתיות האנושיות, לא הפיזיות, הן הגורם הראשי שיוביל להצלחה.
אלו תשתיות שאינן דורשות שטח או שיפוצים ואישורי עירייה מקומית, אלא בעיקר השקעה בהון אנושי. השקעה לטווח הארוך שתסייע לכדורגל הישראלי לטווח הארוך.
הדוגמה הקרואטית
ניקח לדוגמה ממדינות קטנות ועניות מאיתנו שמייצרות כדורגלנים טוב יותר מאיתנו. קרואטיה, למשל.במונדיאל האחרון האקדמיה של דינמו זאגרב שלחה 14 בוגרי האקדמיה לנבחרת הקרואטית שנעצרה רק בגמר מול הצרפתים. האקדמיה נבחרה כבר ב-2012 לאחת משש האקדמיות הטובות באירופה.
מה היעדים של האקדמיה בזאגרב? קראו היטב.
1. הרגלי תזונה נכונים וסגנון חיים בריא לילדי האקדמיה. משרד הבריאות בקרואטיה הציג נתונים שמראים שעקב שינויי הרגלי תרבות, הילד הקרואטי שוקל היום 2 קילו יותר בממוצע מאשר הילד מלפני עשור או יותר. אז באקדמיה של דינמו עוסקים בחינוך גופני על כל המשתמע. חינוך לתזונה ובריאות נכונים.
2. ללמד את הילדים להיות "אנשים טובים". גישה ריאלית והוליסטית שמסבירה שרק מעטים יגשימו את החלום ויהפכו לכדורגלנים ולכן חשוב לייצר אנשים טובים בתהליך של יצירת כדורגלנים טובים.
3. לעזור לילדים להיות "שמחים" כשהם עושים ספורט - ובכל תחום. מדגישים את החשיבות של בריאות ואושר.
4. החינוך הפורמלי בבית הספר הוא קריטי להמשך דרכו של שחקן באקדמיה. דו"חות מבית הספר מגיעים כל חודש ומתייחסים אליהם באקדמיה.
5. לפתח שחקנים לקבוצה הבוגרת. לפי אנשי דינמו זאגרב, "אם אתה מצטיין בארבעת הסעיפים הראשונים יש לך סיכוי להיות שחקן שמגיע לקבוצה הבוגרת".
אלו היעדים של דינמו זאגרב, שהגיעה כיום למצב בו היא יכולה לדחות הצעות בשווי 15 מיליון יורו ו-20 מיליון יורו על שחקן אקדמיה בגלל שיודעים שם שהוא יהיה שווה יותר בעתיד. ואכן, בשלוש השנים האחרונות דינמו זאגרב הכניסה יותר מ-85 מיליון יורו ממכירת שחקנים. למעשה, ב-2018, שיחקו בליגות הראשונות של אירופה 67 שחקנים שגדלו באקדמיה של דינמו זאגרב. רק לאקדמיה של אייאקס היו יותר נציגים בליגות הראשונות של אירופה. וזה, כאמור, כשרק היעד החמישי שלה הוא "מקצועי". כל השאר קשורים לתרבות ספורט ותרבות בכלל.
אוטומטיזציה, עקביות, טכניקה, ידע ומקצוענות
מניסיון אישי ולמידה מאקדמיות מוצלחות ברחבי העולם, מושגי מפתח במחלקות נוער מתפקדות הם תרבות ספורט, אוטומטיות, עקביות, טכניקה, ידע ומקצוענות.
אז מה הציפיות שלנו, המאמנים, צריכות להיות מהכדורגלנים הצעירים?
1. תרבות ספורט
בגדול, אנחנו כמאמנים רוצים לגדל ילד טוב. כלומר, מנומס, ממושמע, מחויב, צמא ללמוד, רעב לשחק ורוצה לחשוב. עם תכונות כאלה נדע שיש לנו, כמאמנים, תשתית אנושית טובה ויציבה לבנות עליה. שחקן כדורגל מתורבת הוא אי של יציבות ובטווח הארוך יש סיכוי טוב שעקומת השיפור שלו תהיה ברורה יותר משחקן כדורגל כשרוני, אבל כזה שאינו בעל התכונות הללו.
1ב'. תרבות ארגונית
חשיבה אוטומטית לא מסרסת יצירתיות, היא מנווטת אותה לאזורים הנכונים.
תנסו לחשוב כמה חיצים מושחזים טבולים ברעל נזרקו לעברם של אנשי המקצוע ההולנדים שהגיעו לנהל את מחלקת הנוער של מכבי תל אביב ב-2016? מאמנים ואנשי מקצוע ישראליים התלוננו על שעות אימון מוזרות, אימונים ארוכים ומשעממים, סירוס שחקנים יצירתיים, מנטליות שלא מתאימה לישראלים והכתבת תכני אימון קבועים כל השנה עם יכולת תמרון מינימלית מצדם של המאמנים.
ועכשיו? תראו את בית"ר ת"א בת-ים, "קבוצת הבת" של מכבי תל אביב מהליגה הלאומית: גיל הממוצע של הסגל הוא 19. הם במקום השביעי לאחר 28 משחקים. כבשו 37 שערים (מקום 5 בליגה) כשרובם הגיעו מרגלי בוגרי מחלקת הנוער של מכבי ת"א. הקבוצה משחקת בסגנון שעשויים לתאר כ"משעמם" ו"לא יצירתי" אך כל שחקן מבצע על אוטומט פעולות עם ובלי כדור שהוא תרגל אלפי פעמים. זה תוצר של מערכת ארגונית בריאה, יצירת קודים ברורים בתוך המגרש, טשטוש אי הוודאות, יצירת ביטחון בפעולות שלך ושל חבריך במגרש.
שחקן של מכבי תל אביב בנערים ב' אמר לי שאם הוא לא עושה תנועת רוטציה בקישור באימונים - כלומר לא בא לקבל כדור או לא זז לאזור בו הוא יכול לקבל את הכדור - הוא נזרק מהאימון. כן, קראתם נכון. אין הבדל ברמת עבירת המשמעת לבין שחקן כנף שלא חוזר להגנה או קשר שלא עשה רוטציה בקישור. ככה מטשטשים אי ודאות. יוצרים תרבות ארגונית בתוך המגרש.
מתודיקה יכולה לשעמם אך בלעדיה לא נתמחה בפעולות הבסיסיות ביותר שהכדורגל המודרני דורש. המובן מאליו, הם מרכיבי הטכניקה והאתלטיות. אבל לבנות תרבות ארגונית שתיצור קודים התנהגותיים ומקצועיים ברורים, זו חובתם של המנהלים המקצועיים בכל מחלקת נוער בארץ, ובלי פשרות. זו הדרך לגרום לשחקנים לבצע פעולות על אוטומט. זה הבסיס עליו אפשר להניח את היצירתיות, האינדיבידואליות והיכולת האישית.
2. "על אוטומט"
ברוס לי: "אני לא מפחד מאדם שהתאמן על 10,000 בעיטות פעם אחת, אלא מאדם שהתאמן על בעיטה אחת 10,000 פעמים".
אלמנט נוסף שמצופה משחקן שמגיע לנבחרות הצעירות הוא שישחה בחומר. שהשחקן יידע וייבצע עקרונות הגנה והתקפה קבוצתיים ואישיים בסיסיים. אותם עקרונות חייבים כבר להיות על אוטומט.
אימון שווה "יצירה והטמעה של הרגלים מועילים, שאותם מצופה ששחקנים יעשו על אוטומט בגילאי נערים".
זה לא משנה אם משחקים 4-3-3 או 5-3-2 או אם הסגנון מתבסס על הנעת כדור סבלנית או דחיפה מהירה קדימה.
אילו פעולות מצופות משחקן נבחרות צעירות שייעשו על אוטומט-מבלי לחשוב?
- זווית גוף בעת קבלת הכדור.
- תקשורת בתוך המגרש.
- להבין ולזהות מצבי משחק בהגנה ובהתקפה (1 על 1, 2 על 1, 3 על 2 וכו').
- מיקום במגרש בהתאם למיקום הכדור במגרש, הן בחלק ההגנתי והן בחלק ההתקפי (צמצום, ריווח וצידוד).
אמנם המשחק דינמי אך יש הרבה מצבי משחק דומים. יש סדר וארגון, עקרונות ההגנה וההתקפה הם הבסיס של השפה. אסור לגמגם.
העדיפות העליונה היא " לייצר" יותר שחקנים יציבים. איתמר אורן, פסיכולוג הספורט בנבחרות ישראל, מתאר אותם כשחקני "כתר" ועליהם יישענו "היהלומים". היהלומים הם שחקני שיכולים לשנות את המשחק או להשפיע עליו בהברקה אחת. שחקנים כגון ערן זהבי, מואנס דאבור או מנור סולומון. העניין הוא שאי אפשר שיהיו הרבה יהלומים בקבוצה. הכתר הוא הבסיס.
המשמעות היא לא שצריך לייצר שחקנים "רובוטים" או "אפורים" אלא לייצר שחקני אוטומט עם אחוזי הצלחה גבוהים בפעולות הבסיסיות: ע"ע דן גלזר ונטע לביא. לא בכדי מאמן הנבחרת, אנדי הרצוג, העדיף להביא לגיונרים שממעטים לשחק על חשבון שחקנים מקומיים בכושר.
המשמעות ברמת השטח היא שבגיל 15 בלם בכל קבוצה בארץ צריך לדעת מהן אופציות המסירה שלו כשהוא מתחיל כדרור, הוא חייב לדעת מתי לרווח, מתי לדחוף ולצמצם, מתי לסגת. כך גם המגן. כשהוא מקבל כדור, הוא צריך לדעת את 2-3 האופציות לפניו ולקבל החלטה - מהר. על אוטומט. שחקני קישור חייבים להגיע לאזורים הנכונים על מנת לקבל את כדור, להבין רוטציית קשרים, מונח הגוף בעת קבלת הכדור, מבטים - הכל על אוטומט. כך גם הכנפיים והחלוצים, להבין מצבי משחק בסיסיים, לרווח, להיכנס לעומק, לדעת לאן לנוע.
3. עקביות
פעם דיברתי עם שחקן זר בישראל על ההבדלים בין הישראלים לשחקנים בחו"ל והוא תהה, כמוני, למה בישראל - בחצי השעה הראשונה של משחקים - כולם משחקים לפי דרישות המאמן באימונים במהלך השבוע, ואז ההוראות מתפוגגות. זה באמת מוזר. פתאום שחקנים לא באים לקבל כדור, לפעמים מרווחים, לפעמים לא, לפעמים חוזרים להגנה ולפעמים לא.
עקביות מתקשרת לאוטומטיזציה ותרבות ספורט: כשיש סדר, יש ארגון, מתודיקה, יציבות ואוטומזציה. יש קליפ מצוין של קווין דוראנט ביוטיוב (NBA - What Is Hard Work? (Basketball Motivation בו הוא מסביר את האלמנטים שקשורים אחד בשני ומביאים אינדבידואל להצלחה ספורטיבית: "עבודה קשה" - אין תירוצים; "עבודה חכמה" - עבודה קשה מלווה בעבודה חכמה ויעילה, שיפור אלמנטים שקשורים למצבי משחק; "עקביות"- התמדה ואמונה בדרך.
4. טכניקה ואתלטיות
במתודולוגיה של כל אקדמיה אירופאית השליטה בכדור היא האלמנט הטכני החשוב ביותר.
מפרקים את האלמנט הזה לפרטים הקטנים ביותר: המבט לפני קבלת כדור, פתיחת הגוף בעצירה, איכות הפס, טכניקת קבלה, זווית כף הרגל בקבלת הכדור ועוד. הפרטים הקטנים הללו הם המפתחות להצלחה. אבל האתגר הוא ללמוד, לחקור ולהבין את הפילוסופיה מאחורי הטכניקה. מדוע אנחנו עובדים על טכניקה? כדי ליישם אותה במצבי משחק בצורה מדויקת, מהירה ואוטומטית.
האתגר הוא למצוא את תכני האימון שיוצרים מצבי משחק. הם אלה שיחדדו את הרמה הטכנית. באימון משקולות מגדילים את ההתנגדות (משקל) של המשקולות כדי להגדיל את השריר. באימון טכניקה צריכה להגדיל את ההתנגדות דרך משחקונים שמדמים מצבים משחק ומחיייבים לשפר את הטכניקה תוך כדי שיפור קבלת ההחלטות. ככל שמבצעים יותר משחקונים והדמיות של משחקים ככה מייצרים יותר "התנגדות".
5.ידע ומקצוענות
להיות סקרן, לשאול, לחקור, ללמוד, לקרוא, לשתף. איננו עוסקים בחקר המוח, כדורגל זה הספורט הכי פופולרי בעולם, למה שמאמן כדורגל לא ישחה בחומר? לא רק במתודיקה של תכני האימון המקצועיים אלא גם בצורת העברתם, בגישה מול הילדים/ נערים/ בוגרים, אפשר ללמוד את זה.
להיות שחקן עבר, בטח ברמות הגבוהות, נותן יתרון עצום למאמן. אבל אם הוא ינוח על זרי דפנה ויחשוב שההילה סביבו תנפיק לו הצלחה אוטומטית- דינו לנבול.
סיכום
השאלה המרכזית היא, איך אנחנו מחלצים את ההיבטים הטובים בתרבות שלנו – יצירתיות, חוצפה, יושרה דוגרית, תעוזה, אינדיבידואליזם, אבל יוצרים בסיס עליו נוכל לשים מרכיבים אלה.
בסיירות, למשל, בוחרים את טובי בנינו, יוצרים תרבות ארגונית מאפס ומאמנים אותם בצורה מאד שיטתית וייחודית. אבל זה כמעט קלישאתי לתת את היחידות המובחרות כמודל לכדורגל הישראלי.
תרבות הספורט שלנו כמעט שלא קיימת. הספורט בישראל נוטה להתמקד בשורה התחתונה - ניצחון או הפסד - בעוד שכל מה שמאחורי הספורט: חינוך, ערכים, סיפורים אישיים - מאוד חסר בארץ.
מה ביכולתנו לשנות?
אנחנו יכולים לייצר תרבות ארגונית מקצועית וחזקה, כך נרוויח את מושגי המפתח: האוטומטיות, עקביות, טכניקה והעלאת הידע והמקצוענות של העוסקים בתחום.
האחראי לכך צריך להיות המנהל המקצועי בכל מחלקת נוער, תפקידו העיקרי הוא לאמן את המאמנים: הכשרת המאמן עד שירגיש במסוגלות שלו לאמן ברמה גבוהה, שיפור המאמן יוביל לשיפור השחקן, הקבוצה והארגון כולו.
ככה יוצרים תרבות מועדון - קודים התנהגותיים ומקצועיים ברורים, והמנהל המקצועי צריך להיות המנהיג של ההליכים הללו.
אז איך יוצרים תרבות ספורט? מתחילים להשקיע בחינוך ובלימוד האנשים שמנהלים. לא צריך לבנות שום מגרש או אצטדיון בשביל זה. צריך להשקיע בהון האנושי.
הכותב הוא מאמן שוערים ואנליסט בליגת העל ובנבחרות הצעירות